העליון נגד המחוזי: "אישור לתבוע כונסים יוביל למצב א־נורמלי"

בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של כונסי הנכסים שי גרנות ואייבי נאמן על החלטת המחוזי שאפשרה לבעלי חברה בפירוק לתבוע אותם אישית. "הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד והיתר להגיש נגדו תביעה אישית הם צעד חריג המחייב נקיטת זהירות רבה בטרם הפעלתו", כתב שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בפסק הדין. 

בנובמבר האחרון נענה שופט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין לבקשת החברות בנימין 6 ובית התמר, שתיהן בבעלות רות שפייזר ושלמה לחי ומצויות בכינוס, לתבוע באופן אישי את הכונסים שפעלו בעניינן. השניים, באמצעות עו"ד יוסי כהן ממשרד ד"ר יוסי כהן, ביקשו לתבוע 15.2 מיליון שקל מהכונסים בנימוק שהתרשלו, הטעו וגרמו נזק בהליך הכינוס.

"לא ניתן לשלול"

"לא בנקל ייעתר בית המשפט להגשת תביעה נגד בעלי תפקיד", כתב השופט אורנשטיין בהחלטתו לאפשר תביעה נגד הכונסים. "אך לא ניתן לשלול על הסף את הטענות, הטעונות ליבון ובירור, ומבלי שיהיה בהחלטה זו כדי להביע עמדה נחרצת לגוף הטענות".

לאחר שבועות ספורים ערערו גרנות ונאמן לבית המשפט העליון וטענו שמדובר במקרה קלאסי שבו בית המשפט "נדרש להגן על כונסי הנכסים ולהעניק להם חסינות מוחלטת כמי שפעלו תחת הוראותיו, כדי שדמם לא יותר וכדי שבעלי התפקיד יפעלו ללא מורא החייבים". הכונסים ציינו ששפייזר ולחי רכשו מאחורי גבם את בית התמר דרך חברת קש ואף ביקשו לסחור בנכס שבנחלת בנימין 6, "ובכך למעשה סחרו בנכסים בכינוס". מנגד ערערו בעלי החברות נגד החלטת המחוזי שקבעה גם שהכונסים יוכלו לחקור אותם.

השופט עמית קיבל בשבוע שעבר את שני הערעורים גם יחד, ומתח ביקורת על החלטת השופט אורנשטיין שיצרה "מצב א־נורמלי", לדבריו, משום שבית המשפט אישר לבעלים להגיש תביעה נגד הכונסים ובמקביל אישר לכונסים לחקור את הבעלים. כך נוצר מצב שלפיו הנתבע לעתיד חוקר את התובע לעתיד במגרש של הנתבע לעתיד. "מצב דברים זה, גם אם אינו בלתי אפשרי, אינו רצוי", קבע השופט.

עו"ד אייבי נאמן צילום: עמית שעל

לפי השופט עמית, הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד שעלול לגרום הרתעת יתר, שיגרום לאנשים ראויים להימנע מליטול על עצמם את התפקיד וחשש מפני הצפה של תביעות אישיות ותביעות סרק שיכבידו על עבודתו של בעל התפקיד. "עיקר העיקרים", מוסיף בית המשפט, "החשש לעיוות שיקול הדעת ולפגיעה בהפעלת שיקול הדעת בביצוע התפקיד".

"צעד טקטי בלבד"

במקרה זה, לפי העליון, הן הכונסים והן הכנ"ר טוענים שהבקשה להגשת תביעה אישית נעשתה כצעד טקטי, כדי למנוע חקירה של בעלי החברות ולאחר שהכונסים פנו לבית המשפט וביקשו אישור להגיש נגדם תלונה במשטרה כדי לחקור את מעורבות הבעלים ברכישת בית התמר באמצעות אנשי קש מטעמם. "די בעצם סמיכות העניינים והזמנים", כתב השופט עמית, "כדי להצביע על החשש שתביעה אישית נגד בעל תפקיד עשויה להיות מנוצלת לרעה ככלי להרתעתו מלבצע את מלאכתו נאמנה".

בהחלטתו להפוך את החלטת המחוזי לאשר לכונסים לחקור את הבעלים כתב השופט ש"ספק אם יש מקום לחקירה, לא רק בשל המסמכים שכבר נמצאים ברשות הכונסים, אלא מאחר שמתגובותיהם עולה שאינם כופרים בטענה שלפיה הם עומדים מאחורי רוכשי הנכסים".

מד"ר יוסי כהן, שייצג את שפייזר ולחי, כמו גם מהכונסים גרנות ונאמן, לא נמסרה תגובה.