לקראת אישור תמ"א 35: סיפוח הקרקעות החקלאיות לערים יהיה בכייה לדורות
לצד הבשורה הטובות שמביאה עימה תכנית המתאר הארצית החדשה שתאפשר לבעלי נחלות לבנות בית שלישי בשטחם, מגיעה בשורה פחות משמחת על סיפוח קרקעות חקלאיות לשטחי הערים. מדינת ישראל צריכה להתנגד לכך ולדאוג לשימור המושבים במתכונתם הנוכחית כדי שלא לפגוע באיכות החיים ובזכויות תושביהם
בשבועות האחרונים התפרסם דו"ח של הצוות המלווה של תמ"א 35, ובו סומנו קרקעות חקלאיות של עשרות מושבים, שיסופחו אל הערים השכנות לטובת בנייה של יחידות מגורים. האם מה שנראה כמו מענה מתבקש למצוקת יוקר הדיור במרכז הארץ יסתיים בבכייה לדורות?
- כמעט מחטף בתמ"א באזור המרכז
- אל תבנו על ההרחבות: מה מרחיק את הזוגות הצעירים מחלום הבית עם הגינה?
- מינהל מקרקעי ישראל: ניישם את החלטת בג"ץ בנוגע למושבים תוך חודשים ספורים
בכל האמור ליחידות הדיור, מסקנות הדו"ח של הצוות המלווה מבשרות חדשות טובות: סוף סוף תתאפשר בניית הבית השלישי בנחלה, הן במושבים במרכז הארץ מרכז והן בפריפריה. למעשה, במידה והמועצה הארצית לתכנון ובניה תאמץ את המלצות הדו"ח בעניין יחידות הדיור, יוסר החסם הקיים כעת למימוש הבית השלישי בחלקות המגורים במושב.
קרקע חקלאית בצומת רעננה. אחת הדאגות העיקריות היא מפני ניצול המרחב הכפרי למטרות תעשייה, מסחר ובניה רוויה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההוויה הכפרית כפי שנשתמרה בתודעה הציבורית צילום: אוראל כהן
בנושא סיפוח הקרקעות החקלאיות של המושבים הצמודים לערים במרכז, החדשות קצת פחות טובות. תנועת המושבים כבר הודיעה חד משמעית, טרם אישורו של הדו"ח, על התנגדותה לסיפוח קרקעות המושבים לשטח השיפוט של הערים.
הטענה העיקרית מובנת מאליה: למושבים אופי כפרי וקהילתי מסוים וצירופם אל תחום השיפוט העירוני יוביל בהכרח לשינוי אופי החיים ביישוב. אחת הדאגות העיקריות היא מפני ניצול המרחב הכפרי למטרות תעשייה, מסחר ובניה רוויה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההוויה הכפרית כפי שנשתמרה בתודעה הציבורית, ולא בכדי.
היישובים הכפריים בישראל והיישובים העירוניים הסמוכים להם נהנים מאיכות-חיים ידועה בזכות הנוף הכפרי והחיץ שמקימים השטחים החקלאיים העוטפים אותם. משבצות המושבים מהוות דוגמא בת-קיימא לקיומן של ריאות ירוקות, המזינות גם את תושבי הערים בסביבתן ותורמות תרומה מכרעת לאיכות חיים גבוהה בכל האזור ולעליית ערך הנדל"ן.
יתרה מכך, כל שינוי בסטטוס המושבים יהווה פגיעה בזכותם הבסיסית של חברי המושב להמשיך ולחיות על פי אורח החיים בו בחרו, ושעל פיו השקיעו את מיטב המשאבים החומריים והרוחניים לבניית ביתם ומסגרת חייהם.
בלעדי אמצעי המחיה המרכזי שלהם, הקרקע החקלאית, יתקשו המושבים ותושביהם לשרוד. במושבים, שלא כמו בקיבוצים, אין מפעלי תעשיה המהווים חלק מהותי – ולעיתים אף כמעט בלעדי – מהכנסת המשק. החקלאים מתפרנסים מאדמתם ותנובתה היא לטובת הכלל. יתרה מכך: האין המדינה מתגאה בהישגיה החקלאיים המתקדמים? כל צעד לחיסול האדמות החקלאיות יביא בהכרח להתמעטות הישגים אלה ויפגע בפרנסתם של רבים.
המסקנה המצערת היא, שסיפוח המושבים לערים השכנות להם הוא תוצאה של כניעה ללחצים מצד גורמים בעלי אינטרס כלכלי מובהק, וזאת על חשבון הריאות הירוקות ואיכות החיים שמספקים המושבים. אם לא די בזה, הרי שצעד כזה יעמוד בסתירה להצהרות על הכוונת מאמצי הפיתוח וההשקעות ממרכז הארץ לכיוון הפריפריה וישים אותן ללעג.
תנועת המושבים למדה את הנושא היטב, ובדיקות מעמיקות שנערכו על ידה הראו, כי יש די שטחים עירוניים, שניתן לבנות בהם בניה רוויה למגורים עוד בטרם פוזלים אל קרקעות המושבים. גם במחוז מרכז של משרד הפנים נערכו בדיקות, אשר הציפו מלאי תכנוני גדול הקיים במרכז הארץ עוד בטרם פורצים את שטחי השיפוט של הערים.
על מדינת ישראל לדאוג לשימור המושבים במתכונתם הנוכחית ולא לפגוע באיכות החיים ובזכויות תושביהם. קידום מדיניות של עידוד אוטונומיה כפרית ישמש דוגמא ומופת להבנה, שבלי המושבים תאבד המדינה את אופיה החלוצי תוך כניעה ללחצים שאין להם דבר עם טובת הכלל. בעניין זה נכון לנו עדיין מאבק ארוך, שמטרתו להשאיר את המושבים כיישובים חקלאיים מתוכננים.
*עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
