אל תבנו על ההרחבות: מה מרחיק את הזוגות הצעירים מחלום הבית עם הגינה?
בזמן שהכנסת ממסדת את ועדות הקבלה להרחבות בקיבוצים, נתוני משרד הפנים מראים שבפועל נוצלו רק 50% מפוטנציאל הבתים בהתיישבות הכפרית. מה תוקע את ההרחבות? כרגיל, ביורוקרטיה
היום תעלה לאישור מליאת הכנסת הצעת חוק ועדות הקבלה השנויה במחלוקת. ההצעה מסדירה את פעילותן של ועדות הקבלה בקיבוצים ובמושבים, ובעיקר בהרחבות של יישובים קהילתיים אלו. אותן ועדות יקבלו גושפנקה רשמית לתהליך ברירת המועמדים המבקשים לקנות בית בהרחבות, על סמך "התאמה למרקם החברתי" (סעיף שעורר את התנגדות מפלגות השמאל) או על סמך "יכולת כלכלית" של המועמד. הסערה הפוליטית שמעורר החוק מחזירה לסדר היום את נושא ההרחבות בקיבוצים, הסובל מקיפאון בשנים האחרונות עקב מחלוקות בין ראשי היישובים לממשלה.
"אין בנייה בתוך הקיבוצים ואין הרחבות חדשות", מכריז בתוקף מיכי דרורי, עורך הדין של התנועה הקיבוצית. ואכן, בחינה של נתוני משרד הפנים מגלה כי המגזר הכפרי מיצה רק מחצית מהפוטנציאל הנדל"ני שלו. מהמשרד נמסר כי כיום מספרן הכולל של יחידות הדיור בקיבוצים ובמושבים עומד על 131.7 אלף. מדובר אמנם בגידול של 26% לעומת שנת 1995, אך תמ"א 35 מאפשרת הקמה של 132.5 אלף דירות נוספות.
מאחורי הקיפאון בהרחבות של קיבוצים, היכולות לשמש אלטרנטיבה לזוגות צעירים המתקשים לקנות דירה בערים, עומדות הגבלות ממשלתיות שיצרו תמריץ שלילי לקיבוצים. בתנועה הקיבוצית טוענים כי ישלימו את בנייתן של 30 ההרחבות שהקמתן החלה, אך בניית 85 הרחבות נוספות מוטלת בספק, אף שהן נמצאות כבר בשלב התכנון.
"ההרחבות יכולות לספק 100 אלף יחידות דיור במהרה"
הסיבה המרכזית לבלימת תנופת ההרחבות היא החלטה 1180 שהתקבלה לאחרונה. החלטה זו התקבלה עקב טענות על אי־סדרים בשיווק הרחבות בידי הקיבוצים והמושבים. ההחלטה קובעת כי ההרחבות ישווקו בידי מינהל מקרקעי ישראל לבדו וכי הוא יקבע את מחיר הקרקע באמצעות מכרז מקדים.
לדברי עו"ד איתן ניר, שותף במשרד שלמה כהן המייצג עשרות קיבוצים בנושא ההרחבות, למינהל יש אינטרס להוריד את עלויות הפיתוח ולהעלות את מחיר המגרש, שמגיע ישירות לכיסו. "אני אומר לכל יישוב שמבקש לבצע הרחבה שקיימת סבירות גבוהה שבסיכומו של דבר אנשיו ייאלצו להוציא עשרות אלפי שקלים לכל יחידת דיור. זה תמריץ שלילי שבגללו יש עשרות רבות של הרחבות שלא מבוצעות", אומר ניר.
הרחבה בקיבוץ מגל צילום: נמרוד גליקמן
מלכוד נוסף שחוו הקיבוצים בשנים האחרונות קשור להשכרת דירות. כמעט לכל קיבוץ יש מאגר דירות קטנות, המושכרות בחלקן לסטודנטים. בשנתיים האחרונות נתקלו עוד ועוד קיבוצים שביקשו היתרי בנייה להרחבה בתנאי חד־משמעי של המינהל: 'רוצים לבנות? תפסיקו להשכיר דירות'. במינהל מסבירים כי השכרת הדירות מנוגדת לחוזי החכירה. המחלוקת עם המינהל גרמה להפסקת הבנייה בקיבוצים מסוימים ולהפסקת ההשכרות באחרים. בשני המקרים השורה התחתונה היא הפחתת היצע הדירות.
"נוהגים להסתכל על ההרחבות ביישובים החקלאים כאילו אין להן כל השפעה על מחירי הדירות בעיר", אומר ניר. "שוכחים שכל יחידת דיור שמתווספת אל השוק מורידה ממצבת מחפשי הדיור עוד זוג צעיר שבמקום לרכוש דירה בנתניה מגיע לקיבוץ". דרורי מוסיף כי "פעם חשבנו שבמינהל יושבים אנשים רעים והיום אנחנו מבינים שהם פשוט משותקים, יש בעיה כלל־ארצית ביורוקרטית". ניר מציע כפתרון לפתוח מיידית את כל ההרחבות ואת שוק השכירויות למגורים בקיבוצים, ואף לעודד חקלאים לבנות דיור להשכרה. "זה הכלי הכי מהיר שיכול לספק 100 אלף יחידות דיור", הוא אומר. לדברי איתן בן דוד, מזכ"ל תנועת המושבים, כל עוד לא משחררים את הקרקעות מנציחים את המצב הקיים.
המגרשים בהרחבות התייקרו במאות אחוזים
בזמן שהקיבוצים והמינהל רבים ביניהם, היצע הדירות בהתיישבות הכפרית לא גדל, והמחירים עולים. כך, למשל, מחירו של מגרש בן חצי דונם בהרחבה הקהילתית של קיבוץ מגל שבצפון השרון עמד על 100 אלף שקל בשנת 2006, ואילו כיום, בשלב ג' של ההרחבה, דורש המינהל סכום של כ־700 אלף שקל עבור הקרקע בלבד. בהמשך, כאשר יגיעו הרוכשים לשלב הבנייה, הם ישלמו לקבלן או יבנו עצמית את הבית בעלות של כמיליון שקל.
דוגמה נוספת לעליית מחירים ניתן למצוא בהרחבה של מושב בית יצחק שליד נתניה. מחירי המגרשים במקום עלו ביותר מ־200% בתוך שבע שנים. מחיריהם של בתים מקבלנים בהרחבות קהילתיות מתחילים בכ־800 אלף שקל באזור הגליל העליון. בפרויקט של אמפא מליבו בקיבוץ כפר בלום, למשל, משווקים בתים בני 7-4 חדרים במחירים של עד 1.4 מיליון שקל.
לפניות והערות dira@calcalist.co.il
