עיני יוכל להשבית את המשק כדי למנוע העלאת גיל הפרישה
הסעיף הנחבא בהסכם בין ההסתדרות לאוצר מ־2004 מגלה כי נתניהו התחייב להידברות עם ההסתדרות לפני העלאת גיל הפרישה לנשים. ניסיון המדינה לחסוך מיליארדים עלול לעלות לה בשביתה כללית
התחייבותו של בנימין נתניהו להסתדרות ב־2004, עת כיהן כשר אוצר, עלולה לסכל היום את מהלכו של שר האוצר יובל שטייניץ, להעלות אתגיל הפרישה לנשים ל־67.
ההסכם שנחתם ב־2004 בין משרד האוצר להסתדרות, שעליו חתומים נתניהו ועמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות דאז, מעלה כי לא רק שהעלאת גיל הפרישה לנשים ל־67 חייבת להיעשות תוך הידברות עם ההסתדרות, אלא שאם האוצר לא יצליח להגיע לסיכום עם ההסתדרות, נתניהו עצמו הסכים לכך שההסתדרות "תוכל לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותה" - כלומר להשבית את המשק.
ההסכם נחתם לאחר מאבק ארוך של ההסתדרות בתוכניות האוצר בתחילת העשור להעלות את גיל הפרישה לשני המינים, במקביל להלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות, שרובן היו שייכות להסתדרות. הצדדים הסכימו בסופו של דבר לחקיקת חוק גיל פרישה שקבע אפשרות העלאה ל־64.
ועדת ניסן, שהמליצה בשבוע שעבר להעלות את גיל הפרישה של נשים ל־67, אמנם הכילה בתחילת דרכה שני נציגים מטעם נעמת וההסתדרות אך אלו עזבו את הדיונים ברגע שבו הממונה על התקציבים באוצר אודי ניסן שם על השולחן את המספר 67.
עתה עולה השאלה המשפטית האם השתתפות הנציגים עונה על תנאי "ההידברות" שעליו חתמו נתניהו ופרץ לפני יותר משבע שנים. ייתכן כי פרישת הנציגים מוועדת ניסן תהווה עילה מספקת לחוסר הידברות ועל כן תכשיר מהלך של שביתה.
המאבק של פרץ בנתניהו כלל גם שביתה בת שלושה חודשים במשרדי הממשלה בסוף 2003. מי שהיתה אז יו"ר הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד דורית טנא־פרצ'יק, אומרת כי "כאשר רצינו לשבות בזמנו, עלתה השאלה בבית הדין לעבודה האם ההסתדרות יכולה להשבית את המשק עקב העלאת גיל הפרישה. המדינה אמרה כי להסתדרות אסור לשבות בשל חוקים, משום שהיא לא נמצאת מעל הריבון. בית הדין לא קיבל את עמדת המדינה, ולשם הבהרת הנושא הוכנס הסעיף בהסכם, כדי לאפשר להסתדרות לשבות גם אם מדובר בחוק".
בלשכתו של יו"ר ההסתדרות הנוכחי, עופר עיני, לא ממהרים להכריז על שביתה בעקבות המלצת ועדת ניסן ואומרים כי הם ישאירו את המאבק לוועדת הכספים של הכנסת. בוועדה, כך נראה, יש רוב מוצק של מתנגדים להמלצות ועדת ניסן.
בנוסף, היום תכנס שרת התרבות והספורט לימור לבנת את ועדת השרים למעמד האשה שהיא עומדת בראשה, במטרה לפעול לגניזת מסקנות ועדת ניסן. לבנת העלתה דרישה דומה אתמול בישיבת שרי הליכוד ואמרה לנתניהו ולשטייניץ כי העלאת גיל הפרישה אינה מתחשבת בנשים העובדות במקצועות שוחקים. השבוע גם תתכנס ישיבה מיוחדת של חברי כנסת המתנגדים להמלצות, שבה ייקחו חלק גם יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני.
איך העלאת גיל הפרישה תחסוך כסף למדינה?
המומחה הפנסיוני יעקב זלוטניק מסביר כי "קרנות הפנסיה מעדיפות שגיל הפרישה לנשים יעמוד על 67 וזאת משני טעמים: הראשון הוא האינטואיטיבי - יותר נשים יכניסו כסף ופחות נשים יקבלו פנסיה. הסיבה השנייה היא שכאשר אשה תחליט לפרוש מוקדם יותר מגיל 67, מסיבותיה שלה, יפחיתו לה על כל שנה של אי־עבודה 6% מהקצבה החודשית". זלוטניק מסביר, כי כדי שזכויות אלה של נשים לא ייפגעו, המדינה היא זו שצריכה לממן את ההפרש בין ההכנסות שצופות קרנות הפנסיה הוותיקות שהולאמו ב־2003, לבין הוצאותיהן בפועל. זו גם הסיבה לכך שהשארת גיל הפרישה לנשים על כנו (62) תעלה למדינה יותר מ־5 מיליארד שקל, שכן הקרנות כבר מסתמכות כיום על גיל הפרישה 64, עוד לפני שההעלאה אושרה בכנסת.
בנימין נתניהו ועמיר פרץ (ארכיון) צילום: עטא עוויסאת
באותו אופן, המדינה תחסוך מיליארד שקלים אם גיל הפרישה לנשים יושווה לזה של הגברים, שכן ההוצאות של הקרנות יפחתו, ההכנסות יגדלו וכל הגרעון האקטוארי (סך כל ההכנסות העתידיות פחות סך כל ההוצאות העתידיות) יפחת גם הוא.מצד שני, אומר זלוטניק, האפשרות של נשים לפרוש לפני גברים יוצרת מצב בו הגברים צריכים לסבסד את הפנסיה של הנשים, "אני לא יודע להגיד אם זה צודק או לא, זו שאלה טובה".
לפי זלוטניק מצבן האקטוארי של קרנות הפנסיה מאפשר לחכות גם 17 שנה עם העלאת גיל הפרישה ל־67. , אין סיבה למהר. בסך הכל, מדובר על נושא אמוציונלי שיש בו המון משתנים".
באוצר "שכחו" מהסעיף האוטומטי
ועדת ניסן הוקמה בחודש מרץ האחרון, לאחר לחץ שהחל עם חשיפת "כלכליסט" באוקטובר על הסעיף האוטומטי בחוק גיל פרישה. הסעיף קובע כי אם שר האוצר לא יקים ועדה שתגיש את המלצותיה עד סוף יוני 2011 או שהכנסת לא תאשר את מסקנותיה עד סוף שנה, גיל הפרישה לנשים יועלה אוטומטית ל־64. באוצר "שכחו" מהסעיף, בין השאר בשל רצונם העז, עוד מ־2004, להעלות את גיל הפרישה לנשים.
לאחר מכן, הקמת הוועדה במועד כה מאוחר לוותה בביקורת על כך שהיא לא תספיק לעשות את העבודה המורכבת הניצבת בפניה באופן מקצועי. באוצר מדגישים, כי ברובן המוחלט של מדינות ה־OECD נעשתה העלאה של גיל הפרישה או מתכוננת כזו.
