אליהו פייבוריט, המדינה במגננה, פישר בהמתנה

זירת התגוששות המרכזית בין בעלי העניין הרבים בלאומי היא תקופת הבחירות השנתית לדירקטוריון בבנק, שבמסגרתה נבחרים שליש מחבריו.

בשנה שעברה התנהלו קרבות מרים על הזכות להחליף את איתן רף, שפרש מתפקיד יו"ר הדירקטוריון לאחר 15 שנה. כניסתה של המנכ"לית גליה מאור למירוץ טורפדה על ידי שר האוצר יובל שטייניץ. אך ועדת המניות בראשות עו"ד מרגלית נוף, שאחראית על אחזקת המדינה בבנק, שמרה על עצמאותה, לא נכנעה ללחצי הפוליטיקאים למנות מקורב מסוגו של משה טרי, ולבסוף נבחר דוד ברודט לתפקיד היו"ר.

מה דעתך על מניית לאומי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

ביום שלישי הקרוב יתקיימו "בחירות 2011" לדירקטוריון לאומי כחלק מכינוס האסיפה השנתית של בעלי המניות. על הפרק: בחירת שלושה דירקטורים רגילים ודירקטור חיצוני (דח"צ) אחד. מאחר שמשרת היו"ר לא עומדת על הפרק, שכן חוזהו של ברודט יסתיים ביולי 2013, בחירות 2011 נראות במבט ראשון פחות דרמטיות. ואולם, הן עתידות להתברר כלא פחות משמעותיות, במיוחד אם שניים או יותר מהמועמדים שהציע אליהו יצליחו להיבחר.

עד היום, כל המועמדים לדירקטוריון שהציעה ועדת המניות - נבחרו. אך הפעם עומד אתגר משמעותי בפני המדינה, מאחר שזו תהיה הפעם הראשונה מאז הולאם הבנק ב־1983 שבה היא תהיה בעמדת נחיתות מול בעל מניות שלו שיעור אחזקות גבוה יותר.

אליהו הקדים את "חוק עוקף אליהו"

בינואר השנה מכרה המדינה 5% ממניות לאומי, ונותרה עם אחזקה של 6.5%. כך הפך אליהו לבעל המניות הגדול ביותר בבנק (9.6%). החל במרץ היתה רשאית המדינה להמשיך למכור את מניות לאומי, אך היא לא עשתה זאת בשל הרצון להשפיע בבחירות לדירקטוריון.

סטנלי פישר. בנק ישראל יתקשה לפסול את המועמדים של אליהו צילום: ששון תירם

במקביל, המדינה מקדמת חקיקת תיקון לחוק הבנקאות, שיסדיר התנהלות בנק ללא גרעין שליטה - כפי שיהיה לאומי לאחר השלמת הפרטתו. התיקון לחוק, שמכונה גם "חוק עוקף אליהו", יאפשר לכל בעל מניות שמחזיק יותר מ־2.5% בבנק ללא גרעין שליטה, להציע מועמד אחד בלבד לדירקטוריון; ואם מועמד זה אכן ייבחר, ייאסר עליו להציע עוד מועמדים. מאחר שהמדינה התמהמהה עם החקיקה ועם ההפרטה, אליהו עשה מהלך משמעותי והציג שישה מועמדים מטעמו (חמישה לתפקיד דירקטור ואחת לתפקיד דח"צית), שיתחרו מול ארבעת מועמדי המדינה ו־12 המועמדים העצמאיים שהגישו מועמדות מתוקף תקנון הבנק.

בבנק ישראל לא אהבו את המהלך של אליהו, אך עד כה לא התבטאו בעניין. מאחר שאליהו הקפיד להציע מועמדים ראויים ביותר, הבנק המרכזי יתקשה מאוד לפסול אותם אם אכן ייבחרו לדירקטוריון. בחוק הקיים מוגדרת "שליטה" כהחזקת מחצית או יותר מאמצעי השליטה בבנק (מינוי דירקטורים נחשב כאמצעי שליטה). גם אם כל ארבעה מועמדיו של אליהו ייבחרו, לבנק ישראל יהיה קשה לנמק משפטית פעולת התערבות שתשנה את הבחירה. עם זאת, ניצחון של אליהו בקרב הנוכחי ירגיז מאוד את בנק ישראל, ועלול דווקא להרחיק אותו מניצחון במלחמה הכוללת - קבלת היתר שליטה.

הנחיתות של ועדת המניות מול אליהו באה לידי ביטוי במיוחד בבחירת הדח"צ. ב־15 במאי נכנס לתוקף תיקון 16 לחוק החברות שקובע כי דח"צ ייבחר רק אם יקבל רוב מקרב בעלי מניות המיעוט בחברה ציבורית. מאחר שהמדינה עדיין מוגדרת כבעלת השליטה בבנק, היא אינה נחשבת כמיעוט - בניגוד לאליהו.

מי שנקלעה שלא בטובתה למצב הזה היא המועמדת מטעם ועדת המניות לתפקיד דח"צ - איריס שטרק, שותפה מנהלת במשרד רו"ח שטרק את שטרק ולשעבר יו"ר נמל אשדוד. מבין המועמדים שבחנה הוועדה, שטרק קיבלה את הציונים הגבוהים ביותר במיונים שקיימה ועדת המניות. בגלל ההערכה לשטרק, וככל הנראה מבלי לתת משקל מספק למאזן הכוחות בסוגיית הדח"צ, החליטה ועדת המניות להציע אותה לתפקיד. מעניין לגלות כי המועמדת שהציע אליהו לתפקיד דח"צית, ציפי סמט (בעבר המפקחת על שוק ההון במשרד האוצר), לא עברה את המיונים של ועדת המניות ולכן פנתה לאליהו כדי שיציע אותה כמועמדת מטעמו.

שלמה אליהו צילום: גלעד קוולצ'יק

גם מועמד אחר של אליהו לתפקיד דירקטור, הכלכלן הראשי של אקסלנס שלמה מעוז, לא עבר את מיוני ועדת המניות. "אני יודע שעשיתי רושם טוב מאוד בוועדה, אבל הם אמרו לי שיש להם כל מיני שיקולים אחרים ובהם הרצון להכניס נשים לדירקטוריון. אני חושב שזה נכון: צריך להגדיל את ייצוג הנשים בדירקטוריונים", אמר מעוז. גורם המקורב לוועדת המניות אישר את דבריו של מעוז.

"תקנון ההצבעה הוא ברמה של כיתה א'"

אחד הגורמים המשמעותיים שישפיעו על התוצאות הוא תקנון ההצבעה הנוכחי של בנק לאומי: התקנון לא מחייב את בעלי המניות לבחור בארבעה מתוך 22 המועמדים, אלא מאפשר להם להצביע לגבי כל מועמד אם הם בעדו או נגדו. "מדובר בתקנון ברמה של כיתה א' לכל היותר. היה צריך להצביע לפי מספר המקומות המתפנים בדירקטוריון", אומר יו"ר מעלות לשעבר עמוס ספיר - אחד המועמדים שהציע אליהו. על פי הערכות בשוק ההון, לספיר סיכויים גבוהים להיבחר לדירקטוריון.

אופן הפעולה של ועדת המניות ברור: תמיכה במועמדים שהציעה והתנגדות ליתר המועמדים. חלק מהמתמודדים מתקוממים על אופן פעולה זה. אחד מהם אמר ל"כלכליסט": "לוועדת המניות אין סמכות מוסרית להציע מועמדים רגע לפני שהמדינה מוכרת את האחזקה. זה מחטף". המועמד העצמאי אליעזר כרמל אמר: "המדינה לא צריכה להשתתף בהצבעה, ובוודאי לא להצביע נגד חלק מהמועמדים. אני לא מבין איך המדינה יכולה להצביע נגד. הרי היא לא ראיינה אותי, לא מכירה את הניסיון שלי ואת האפשרות שלי להביא ערך מוסף לבנק".

מקורב לוועדת המניות הגיב על הטענות ואמר: "התוקף המוסרי האמיתי הוא טובת הציבור והבנק. הוועדה קיימה הליך בחירה מסודר והחלטותיה מנותקות לחלוטין מהדרג הפוליטי. הלוואי וכל מינויי הדירקטורים בחברות הציבוריות היו מתנהלים כמו בבנק לאומי. בניגוד לחברות ציבוריות אחרות, הדירקטורים הנבחרים בלאומי לא חייבים דבר לבעל השליטה".

אליהו צפוי לתמוך במועמדיו, להתנגד למועמדי המדינה ולא ברור כיצד ינהג לגבי המועמדים העצמאיים. אחד מבעלי המניות הפרטיים, אלפרד אקירוב, אמר לאחרונה כי בכוונתו לבחור שניים מהמועמדים של אליהו. גם חברת אוצר התיישבות היהודים, שמחזיקה ב־5% ממניות לאומי, עשויה לתמוך במועמדיו של אליהו מאחר שיו"ר החברה חגי מירום מקורב מאוד לחיים רמון שמשמש כיועצו של אליהו.

האם המוסדיים ישתמשו במוצא הקל?

השאלה הגדולה, שתכריע את הבחירות, היא כיצד ינהגו הגופים המוסדיים. לכאורה, התקנון מאפשר למוסדיים מוצא קל: להצביע בעד כל המועמדים. לכך מצטרפת האזהרה של בנק ישראל, שהודיע כי יבחן מקרוב את אופן ההצבעה כדי לבדוק אם התבצעו תיאומים אסורים. "למה לגוף מוסדי להסתבך עם הרגולטור הכי חזק במשק? הוא יכול להצביע, כמו שהיה עד כה, בעד המועמדים של המדינה - ולכסות את עצמו", אמר ל"כלכליסט" גורם בשוק ההון.

מנגד, בשוק ההון מציינים כי ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים נוהגות הפעם אחרת: הן מקפידות לא להיפגש עם המועמדים ומקיימות הליכי בחירה מסודרים. לפחות חלק מהמוסדיים צפויים להקפיד לבחור בארבעה מועמדים בלבד. "המוסדיים צריכים לעשות את התפקיד שלהם נאמנה, ולבחור את המועמדים הטובים ביותר. זו האחריות שלהם כלפי הציבור", אומר מעוז. לאחר פרסום התוצאות יוכלו בעלי המניות לקבל לידיהם את אופן ההצבעה של בעלי המניות השונים, ואז יהיה אפשר לדעת מי מבין המוסדיים עשה את תפקידו הציבורי ומי בחר במוצא הקל.