הרמזים של הפרקליטות

שנתיים לאחר שסיים את תפקידו כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום (בכפוף לשימוע) נגד דני דנקנר לא גורמת לבנק נזק - מעבר למבוכה רבה. אנשי בנק הפועלים חיפשו אתמול בהודעת הפרקליטות רק שם אחד, ציון קינן. השם אמנם הופיע, אבל השורה התחתונה לא.

"ההחלטה בעניין החשדות נגד קינן בקשר לאישור אשראי של 3.4 מיליון דולר שניתן לדנקנר תתקבל בהמשך", מסרה הפרקליטות והשאירה בעינה את עננת אי־הוודאות מעל לראשו של מנכ"ל בנק הפועלים.

לפני כחצי שנה קיבלה הפרקליטות את חומר החקירה בפרשות דנקנר השונות בבנק הפועלים, כאשר לפי המשטרה נמצאה תשתית ראייתית להעמדת קינן לדין בחשד לסיוע לקבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. החשד מתמקד בהלוואה בהיקף של 3.4 מיליון דולר שאושרה לדנקנר בחודש אוקטובר 2008, אז כיהן קינן כראש החטיבה העסקית בבנק.

ציון קינן

ההחלטה להוציא אתמול הודעה לתקשורת שמבשרת על כתבי האישום נגד דנקנר בשלוש פרשות שונות בבנק הפועלים, ובמקביל "להשאיר באוויר" את פרשת ההלוואה שבה מעורב קינן, מעוררת תמיהה. האם אי אפשר היה להמתין עד לקבלת החלטה בעניינו של ציון קינן, ורק אז לפרסם הודעה מסכמת?

פרשה חמורה או מנוף לחץ על קינן?

עיון בהודעת הפרקליטות יכול לחזק את תומכי התיאוריה שלפיה פעולות המשטרה והפרקליטות נועדו להפעיל לחץ על קינן במטרה לחזק את התיק נגד דנקנר. בהתייחסותה להחלטה להעמיד את דנקנר לדין בפרשת ההלוואה מהבנק ההולנדי DHB, ציינה הפרקליטות: "ההלוואה מבנק DHB ניתנה לדנקנר בשיאו של משבר האשראי העולמי, שעה שדנקנר לא יכול היה לקבל הלוואה דומה בכל בנק אחר לאור מצבו הכלכלי באותה תקופה".

מעניין שחודש לפני בקשת ההלוואה מבנק DHB, דווקא נמצא בנק אחר שכן אישר לדני דנקנר הלוואה: בנק הפועלים. מתן הלוואות למנהלים בכירים בבנקים מוסדר בנוהלי בנק ישראל: כל הלוואה של 250 אלף שקל ומעלה דורשת את אישור ועדת הביקורת או הוועדה לעסקאות עם אישים קשורים של דירקטוריון הבנק.

מאחר שהוועדה לאישים קשורים בבנק הפועלים אישרה את ההלוואה לדנקנר, השאלה היא האם קינן מילא תפקיד כלשהו במצג שווא שהוצג לכאורה בפני הוועדה, והאם העלים עין מ"ניפוח" לכאורה של הצהרת העושר שנדרש דנקנר להציג לשם קבלת ההלוואה. דנקנר, מצדו, החזיר את מלוא סכום ההלוואה.

עוד ציינה הפרקליטות, כי בבקשת ההלוואה מ־DHB נתן דנקנר הצהרה כוזבת כאילו הונו העצמי עומד על 50 מיליון יורו, "כאשר למעשה הונו העצמי באותו מועד היה קטן באופן משמעותי". בעצם, הפרקליטות מבהירה כי היא יודעת מה היה שוויו האמיתי של דנקנר באותה תקופה, וכי יש לה כלים לקבוע האם גם הצהרת העושר שניתנה לבנק הפועלים נופחה. דבר זה יכול להגביר את הלחץ על קינן, שהיה אחראי על מתן האשראי לדנקנר.

נוסף על כך, בהודעת הפרקליטות מוזכרים, פרט לדנקנר ולמזכירתו האישית חגית מלכה, ארבעה אישים נוספים שנחקרו באזהרה. נגד שלושה מהם - יו"ר בנק הפועלים לשעבר שלמה נחמה, הדירקטור לשעבר פרופ' רונן ישראל ובעלי קרן RP רפי ברבר - "נסגר תיק החקירה מחוסר ראיות".

לגבי הנחקר הרביעי, ציון קינן, "תתקבל החלטה בהמשך". האם הפרקליטות שולחת כאן רמז עבה לקינן, כי קיימת אפשרות לסיום אופטימי של הפרשה מבחינתו, ושגם הוא יוכל להתמקם בנחת לצדם של נחמה, ישראל וברבר?

אם קינן יואשם, בבנק ישראל כבר לא יחייכו

בנק ישראל לא פרסם אתמול תגובה, אך אין ספק שכמה וכמה אנשים בירושלים הרשו אתמול לעצמם להגניב חיוך קטן. הנגיד סטנלי פישר, שניהל בחודשים מרץ־מאי 2009 מאבק עיקש מול בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון במטרה להדיח את דנקנר, מצטייר כיום כמבוגר האחראי שהצליח לשמור על הבנק הגדול במדינה. שאלות בנוגע להתנהלות חסרת השקיפות שבה התאפיין בנק ישראל בחודשי העימות עם אריסון, ירדו מהפרק על רקע חומרת האישומים נגד דנקנר.

בכל הנוגע לציון קינן, השתיקה של סטנלי פישר עוד יותר רועמת. אם יוחלט בסופו של דבר להעמיד את קינן לדין, בבנק המרכזי כבר לא יוכלו לחייך בסיפוק. הרי בנק ישראל אישר את מינויו של קינן למנכ"ל בנק הפועלים באוגוסט 2009 לאחר שביצע "בדיקת נאותות" מקיפה, וזאת כמעט שנה אחרי מתן ההלוואה לדנקנר, שדווחה בדו"חות בנק הפועלים לשנת 2008.