אליהו נגד המדינה: הקרב האחרון?

בעלי המניות של לאומי יבחרו שלושה דירקטורים רגילים ודירקטור חיצוני (דח"צ) אחד מבין 22 מועמדים - ארבעה מועמדים של ועדת המניות, שישה מועמדים של אליהו ו־12 מועמדים עצמאיים.

• המרוץ לדירקטוריון לאומי - לצפייה לחץ כאן
  

מה דעתך על מניית לאומי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בין ארבעת הדירקטורים שמפנים את מקומם, שלושה סיימו שתי קדנציות בבנק: עו"ד יעקב משעל, רמי גוזמן וצבי קורן. ועדת המניות בראשות עו"ד מרגלית נוף מציעה להאריך את כהונתה של הדירקטורית המכהנת מירי כץ, ששימשה בעבר יו"ר רשות ניירות ערך, ובנוסף מציעה כמועמדים את מנכ"ל פרטנר לשעבר דוד אבנר ואת מירי לנט שריר, המכהנת כיום כדירקטורית בבנק אגוד וכיהנה בעבר כסמנכ"לית בחברת אמפל. לדירקטורית חיצונית מציעה הוועדה למנות את יו"ר נמל אשדוד לשעבר רו"ח איריס שטרק. אחד השיקולים שהנחו את ועדת המניות היה הגברת הייצוג הנשי בדירקטוריון לאומי, שכולל כיום רק שלוש נשים מתוך 15 דירקטורים.

בעבור אליהו, מדובר בפעם הראשונה מאז רכש מניות לאומי ב־1999 שהוא מציג מועמדים לדירקטוריון (בשנה שעברה הציע למנות את ד"ר דוד קליין, אך בהמשך נסוג). אליהו ממליץ על חמישה מועמדים לתפקיד דירקטור רגיל: יו"ר מעלות לשעבר עמוס ספיר; השר לשעבר ד"ר רענן כהן; מנכ"ל חברת דן אנד ברדסטריט לשעבר ראובן קובנט; הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס שלמה מעוז; ויו"ר רשות השידור לשעבר עו"ד משה גביש. המועמדת של אליהו לדירקטורית חיצונית היא ציפי סמט, לשעבר הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר.

היתרון של אליהו

שלמה אליהו צילום: גלעד קוולצ'יק

בבחירות שהתקיימו בשנה שעברה החזיקה המדינה ב־14.2% מזכויות ההצבעה בלאומי (כולל ייפוי כוח להצביע בשם 2.74% מהמניות שהיו בבעלות העובדים), אליהו החרים את הליך הבחירה וכל חמשת המועמדים של המדינה נבחרו לדירקטוריון. הפעם התמונה שונה לחלוטין: זו תהיה הפעם הראשונה מאז הלאמת לאומי ב־1983, שבה המדינה מוצאת את עצמה בעמדת נחיתות מול בעל מניות אשר לו שיעור אחזקות גבוה ממנה.

על פי הליך הבחירה באסיפה הכללית, על המועמדים לתפקיד דירקטור רגיל להשיג "רוב רגיל" מבין חברי המניות שהשתתפו בהצבעה. בבחירת הדירקטור החיצוני, שם יתקיים קרב נשי בין סמט לשטרק, ייהנה אליהו מיתרון גדול עוד יותר משום שעל המועמדת לקבל רוב מקרב בעלי מניות המיעוט (שאליהו נכלל בהם, וועדת המניות לא).

בעלי המניות לא מוגבלים במספר ההצבעות: הם יכולים להצביע "בעד", "נגד" או "נמנע" לגבי כל אחד מ־22 המועמדים. השאלה הגדולה היא במי יתמכו הגופים המוסדיים (חברות ביטוח וקרנות פנסיה) ובעלי מניות פרטיים אחרים שמחזיקים בלאומי, כמו דוד עזריאלי ואלפרד אקירוב. גוף אחר שמחזיק בכ־5% ממניות לאומי, אוצר התיישבות היהודים שבבעלות ההסתדרות הציונית העולמית, הוזכר באחרונה כמועמד להצטרף לאליהו בגרעין השליטה המתגבש בלאומי.

לובינג אצל המוסדיים

בדומה לקמפיין הבחירות ב־2010, בתקופה הקרובה יפנו המועמדים השונים לבעלי המניות בלאומי וינסו לשכנע אותם לתמוך בהם. כך, שהיכולת לעשות לובינג אפקטיבי בקרב הגופים המוסדיים תהיה הכרחית כדי להיבחר לאחד הדירקטוריונים הנחשקים במשק.

מאחר שאליהו בחר להציג שישה מועמדים שיתחרו על ארבעה מקומות פנויים, ייתכן שהתחרות הפנימית ביניהם תהיה אף חזקה יותר מהתחרות מול מועמדי ועדת המניות. אחד המועמדים, יו"ר מעלות S&P לשעבר עמוס ספיר, לא הצליח להיבחר בשנה שעברה לדירקטוריון לאומי כמועמד עצמאי, והשנה הוא ייהנה מתמיכתו של אליהו. "אני מאמין שהמוסדיים יבצעו את הבחירה על בסיס ענייני, יבחנו את התאמת המועמדים ולא ילכו כמו עיוורים בדרך הקלה ויצביעו אוטומטית בעד מועמדי המדינה", אומר ספיר ומוסיף, "בכלל, לדעתי ועדת המניות איבדה את התוקף המוסרי שלה להציע מועמדים. למדינה יש 6.5% בבנק, והיא מצהירה השכם והערב כי היא עומדת למכור גם את המניות האלו. אז מה פתאום היא מציעה עכשיו דירקטורים רגע לפני המכירה? בכל מקרה, אני מעריך שהסיכויים שלי טובים מאוד".

גם מועמד אחר של אליהו, השר לשעבר רענן כהן, יצא נגד ועדת המניות. לדבריו, "המדינה צריכה למכור את המניות שלה בלאומי, ולאפשר לבעלי המניות לבחור את האנשים הטובים ביותר לתפקיד. שלמה אליהו הוא אדם ראוי, שיכול לשמש דוגמה ומופת לכולנו. אדם שבעשר אצבעותיו עשה אימפריה ואם הייתי יכול להעניק לו את פרס ישראל - הייתי עושה את זה".

קריצה לסטנלי פישר

אליהו הצהיר פעמים רבות כי לאחר שהמדינה תשלים את מכירת אחזקותיה בלאומי, בכוונתו לפנות לבנק ישראל בבקשה לקבל היתר שליטה בלאומי כחלק מגרעין שליטה שיכלול כ־20% ממניות הבנק.

העובדה שהמדינה עיכבה את השלמת מכירת יתרת מניותיה בלאומי והתמהמהה עם תיקון חוק הבנקאות, שנועד להסדיר מחדש התנהלות בנק ללא גרעין שליטה - כפי שיהיה לאומי לפחות לתקופת ביניים שלאחר השלמת ההפרטה, יוצרת בעבור אליהו הזדמנות לקביעת עובדות בשטח בדרך להשגת השליטה.

על פי התיקון לחוק הבנקאות, שנמצא עדיין בהליכי חקיקה בכנסת, כל בעל מניות שמחזיק ביותר מ־2.5% יוכל להציע מועמד אחד בלבד לדירקטוריון ואם המועמד שהציע אכן נבחר לדירקטוריון, ייאסר עליו להציע מועמדים נוספים. הצעת החוק הזו, שיש המכנים אותה "עוקפת אליהו", לא מבחינה בין בעל מניות גדול יחסית (כמו אליהו) לבעל מניות שמחזיק באחזקה מינימלית של 2.5%. אבל תיקון החוק עדיין לא בתוקף, ולפי הערכות לאליהו סיכויים טובים להצליח להכניס בבחירות הקרובות לפחות שני מועמדים לדירקטוריון. אבל גם הניצחון הזה לא ממש ישנה אם אליהו לא יצליח להגשים את חלומו הגדול: להיות בעל השליטה בלאומי. ואת החלום הזה יכול להגשים אדם אחד בלבד: נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר.