בשם הריכוזיות
המגבלות שהטיל בנק ישראל על האשראי העסקי בבנקים עלולות לדחוף אותם לקחת סיכונים אחרים
אחד הנתונים המרשימים בדו"ח הכספי ל־2010 שפרסם אתמול בנק מזרחי טפחות היה שיעור צמיחה שנתי של 12.4% בתיק האשראי. שיעור זה בולט על רקע הצמיחה הצנועה באשראי שהציגו בשנה האחרונה ארבעת הבנקים הגדולים האחרים. אלו אמנם יפרסמו תוצאות רק בשבוע הבא, אך אם קצב הצמיחה שלהם ברבעון הרביעי היה דומה לרבעונים הקודמים הרי שהם עתידים להציג צמיחה מצרפית שנתית של כ־5% בלבד. הנתון נראה עוד יותר נמוך כשמביאים בחשבון ש־2010 היתה שנת שיא באשראי לענף המשכנתאות.
לקשיי הצמיחה של הבנקים באשראי, בעיקר עקב רפורמת בכר שיצרה את שוק האשראי החוץ־בנקאי, התווספה החודש טיוטת הוראה של בנק ישראל, שמחמירה את המגבלות על מתן אשראי לקבוצות הלווים הגדולות במשק. ההוראה קובעת כי בנקים לא יוכלו להעמיד לקבוצת לווים אשראי הגבוה מ־25% מההון העצמי שלהם במקום 30% עד כה. סעיף אחר קובע כי האשראי שיינתן לכל הלווים שחובם לבנק גבוה מ־10% מההון העצמי לא יעלה על 120% מההון העצמי.
דרושים: מנועי צמיחה
המפקח על הבנקים דודו זקן מבקש "להתאים את כללי המגבלות על חבויות של לווים גדולים לתנאי המשק, במטרה להפחית את הריכוזיות בתיקי האשראי של הבנקים". פיזור תיק האשראי אמנם מהווה עיקרון חשוב בניהול סיכונים ושמירה על יציבות, והשימוש במילת הקוד "ריכוזיות" אף פעם לא מזיק, אבל הצרת צעדי הבנקים באשראי העסקי המהווה את אחד מתחומי הליבה של פעילותם עלולה ליצור סיכונים חדשים.
הבנקים צריכים לייצר תשואה על ההון בתקופה שבה מנועי הצמיחה שלהם הולכים ומצטמצמים. המפקח על הבנקים לשעבר רוני חזקיהו אמנם ייעץ לבנקים להתמקד בהתייעלות תפעולית, אבל לא מדובר בעצה פשוטה ליישום. כך, קשיי הצמיחה בתחום האשראי העסקי בתוספת המגבלות החדשות של הרגולטור צפויים לדחוף את הבנקים להגביר את החיפוש אחר חלופות לייצור תשואות. לא בטוח שחלופות אלה יהיו פחות מסוכנות - הן לבנקים והן למשק.
בין אשראי לנוסטרו
אחד השינויים שעתידים להתרחש הוא שהבנקים יגדילו את היקף פעילות הנוסטרו (השקעת הבנקים בניירות ערך עבור עצמם), כשגם משקל הנכסים המסוכנים בתיקים צפוי לגדול. דוגמה לשמרנות הנוכחית בתחום ניתן לראות בתיק ניירות הערך של בנק הפועלים, שעמד בסוף ספטמבר על 28.9 מיליארד שקל (כמחצית משווי התיק של בנק לאומי), כשלא פחות מ־73% ממנו מושקע באג"ח ממשלתיות. סביר להניח גם שנראה הרחבה של תחום ההשקעות הריאליות (רכישת אחזקות בחברות) במערכת הבנקאית, שעד לאחרונה השחקן היחיד בו היה בנק לאומי.
ממש לא בטוח שניהול השקעות נוסטרו בסיכון בינוני־גבוה פחות מסוכן בהשוואה לסכנת הריכוזיות בתיק האשראי. במקביל, הרחבת הפעילות הריאלית - על אף המגבלות הקבועות בחוק ובנוהלי בנק ישראל - צפויה להגביר את ניגודי העניינים שבין הפעילות הבנקאית לפעילות ההשקעה. עוד סיכון שצפוי לגבור כתוצאה מההוראה החדשה הוא "דחיפת" אשראי צרכני מיותר למשקי הבית כחלופה למגבלות באשראי העסקי - וזו תוצאה שבבנק ישראל מאוד לא ישמחו לראות.