למה העובדים נעלבים?

אני מנכ"ל של חברת תוכן באינטרנט. לפני כמה חודשים עובדים שלי העלו רעיון, והחלטתי לתמוך בהם ולתקצב אותו. אלא שכאשר הוחלט לרדת מהפרויקט הם התחילו לכעוס עליי ולהקטין ראש בעבודה. איך אפשר להסביר להם שזה לא אישי, ושככה זה בחיים?

זכריה

איזה צירוף מקרים. לפני כמה חודשים ביקרתי סטודנטית לשעבר שלי שעובדת בחברת הייטק, ושמנכ"ל החברה ביטל פרויקט גדול שהיא וצוותה יזמו ועבדו עליו שנתיים. כשישבתי עם הצוות שלה ראיתי קבוצת אנשים יצירתיים וממורמרים שהתחילו לאחר לעבודה, לנפח את דוחות האש"ל ולעשות עוד דברים שמאפיינים אנשים חסרי מוטיבציה.

אני מניח שהפרויקט שלהם בוטל כי הוא לא היה מספיק טוב, או כי לא התאים לכיוון של החברה. אני מתאר לעצמי שביטולו היה ההחלטה הנכונה. אבל אני גם מניח שהמנכ"ל יכול היה לבטל אותו באופן שקצת פחות ייאש את הצוות. לכן שאלתי אותם - אילו דברים המנכ"ל יכול היה לעשות כדי לשמור על העניין וההתרגשות?

יש מחיר גם להתעלמות מהחשיבות של כוונה ומוטיבציה בעבודה צילום: shutterstock

הנה כמה תשובות שקיבלתי: המנכ"ל יכול היה לבקש מהם לערוך לחברה מצגת שכוללת את מה שתכננו לפתח ואת תהליך העבודה, או להכין מסמך שמפרט את התהליך ולהשתמש בו כתבנית שתעזור לצוותים אחרים בעתיד. כך לא כל עבודתם היתה מתבזבזת. המנכ"ל יכול היה גם לאפשר להם להשלים את האב־טיפוס של המוצר, להתנסות בו, ואז להחליט אם לגנוז אותו, או אולי לשנות אותו. והוא גם יכול היה לבקש מהצוות להציע דרכים שבהן חלק מהטכנולוגיה החדשה תשולב במוצרים אחרים שהחברה עובדת עליהם. והיו עוד הצעות, שלפי חברי הצוות, כל אחת מהן היתה עוזרת לשמור על המורל.

מובן שתמריצים להעלאת המורל דורשים השקעה כלשהי של זמן וכסף, אבל יש מחיר גם להתעלמות מהחשיבות של כוונה ומוטיבציה בעבודה. אם אותו מנכ"ל היה משקיע עוד קצת, אולי הוא היה גם נפטר מהפרויקט וגם נשאר עם עובדים בעלי יותר מוטיבציה ופחות תחושה שהתייחסו אליהם כאל עכברי מעבדה. באחרונה שמעתי שהאנשים המרכזיים בצוות עזבו, והצוות פורק. אני מקווה שהמנכ"ל ההוא למד מזה משהו שימושי.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il