בלעדי ל"כלכליסט" - נאמן צריך להכריע: עם או בלי תקרת שכר

ההצעה הממשלתית להגבלת שכר הבכירים במשק מגיעה לממשלה. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע הבא, כעשרה חודשים לאחר הקמת ועדת השרים בראשות שר המשפטים הפרופ' יעקב נאמן, יופץ לשרים הנוסח הסופי של תזכיר החוק שגיבשה הוועדה. על פי המסתמן, לא צפויים שינויים משמעותיים בנוסח הסופי של החוק בהשוואה לטיוטה שפורסמה בנובמבר. עם זאת, ל"כלכליסט" נודע כי נאמן שוקל להכניס להצעת החוק סעיף שיחייב את החברות הציבוריות לקבוע לעצמן תקרה לשכר הבכירים המועסקים בהן כחלק ממדיניות התגמול הכוללת שתובא לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות.

בנק ישראל כבר הרים את הכפפה הבנקים הגדולים הגבילו את הבונוס השנתי בנק ישראל הציב ב-2009 עקרונות מנחים להסדרת מדיניות התגמול, והבנקים גיבשו תוכניות תגמול חדשות שעליהן דיווחו במהלך 2010 תומר זלצר לכתבה המלאה 

החוק, המכיל כללים שנועדו להקשות על חברות ציבוריות לקבוע משכורות שמנותקות מביצועי המנהלים או משכר שאר העובדים בחברה, יובא לאישור הממשלה ככל הנראה בשבוע שאחרי.

בתקופה האחרונה שקד פורום מקצועי בין־משרדי, הכולל את המשנה ליועמ"ש אבי ליכט ונציגים מבנק ישראל, מהמועצה הלאומית לכלכלה, ממשרד המשפטים ומרשות ניירות ערך על ליטושן של מסקנות הביניים של הוועדה לכדי תזכיר חוק סופי.

מסקנות הביניים של ועדת הנאמן, שכללה מלבד נאמן את שר האוצר יובל שטייניץ, את ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל ואת השרים לשעבר בנימין בן אליעזר (תמ"ת) ויצחק הרצוג (רווחה), קבעו מתווה של התערבות עקיפה במנגנוני קבלת ההחלטות בעניין שכר בכירים. לפי הטיוטה, לא תיקבע תקרת שכר אלא מדיניות תגמול "מושכלת וראויה". בין השאר ייקבעו הליכי אישור מיוחדים לשכר הבכירים וכן יוסדר מבנה השכר בחברות הציבוריות.

המפקח על שוק ההון הגביל את המוסדיים חברות הביטוח חייבות לפרסם מדיניות תגמול בנובמבר 2009 פרסם המפקח על שוק ההון חוזר מדיניות תגמול למנהלי השקעות בגופים מוסדיים במטרה לשים קץ לחגיגות השכר והבונוסים בבתי ההשקעות רחלי בינדמן לכתבה המלאה 

החברות יחויבו לאמץ מדיניות תגמול שתאושר על ידי ועדת הביקורת והדירקטוריון. הן יידרשו להתייחס בקביעת המדיניות להשכלת העובד, כישוריו, הישגיו והסכמי תגמול קודמים. המדיניות תגלם את מטרות החברה בראייה ארוכת טווח, תוך התייחסות לביצועים ולקריטריונים הניתנים למדידה. המדיניות תהיה טעונת אישור מחודש בכל שלוש שנים.

ועדת השרים מונתה כבר באפריל 2010 כדי להגיע להסכמות סביב הצעת החוק של יחימוביץ' וכץ ליצירת הגבלה על שכר הבכירים בחברות הציבוריות, כך ששכרם לא יעלה על פי 50 משכרו של העובד הזוטר ביותר בחברה. על פי הצעת החוק, החברות יידרשו להתייחס בעת קביעת מדיניות התגמול גם ליחס זה. בנוסח הסופי של הצעת החוק אף יוכנס סעיף שיחייב את החברות לנמק כיצד השפיע יחס זה על מדיניות התגמול. עם זאת, הצעת החוק לא תכלול הגדרה של מיהו עובד חברה ולא תתייחס לסוגיית מעמדם של עובדי קבלן.

תקרת שכר - כן או לא

נקודת המחלוקת העיקרית בניסוח המסקנות הסופיות היתה סביב השאלה אם לקבוע כללים מחייבים או המלצות, או במילים אחרות - כמה שיניים לתת להצעת החוק תוך וידוא שהשוק לא ייפגע. הסוגיה העיקרית בעניין זה היא עניין תקרת השכר: גורמים מקצועיים הציעו לחייב חברות לקבוע לעצמן סכום גג שלא ניתן יהיה לחצות אותו, ללא קשר לנוסחאות שלפיהן יורכב השכר. המצדדים ביצירת התקרה הסכימו כי צריך לספק תמריצים למנהלים, אך טענו בלהט כי קביעת תקרות תמנע "חזירות". המתנגדים טענו כי תאגידים יקבעו סכום אסטרונומי ולא אפקטיבי רק כדי לעמוד בהוראות הרגולטור. בפועל, הם אמרו, זה יוביל לגרירת השכר כלפי מעלה. בינתיים סעיף זה ממתין להכרעתו האישית של נאמן.

נושא נוסף שנוי במחלוקת התייחס לשאלה אם לתת לאסיפה הכללית אפשרות להטיל וטו בנושא אישור מדיניות השכר, או רק להמליץ בנושא. במסקנות הביניים נכתב כי עמדת הדירקטוריון בעניין שכר הבכירים תובא לאישור האספה הכללית. אם העמדה לא תתקבל על ידי האסיפה, ישוב הנושא לדיון בוועדת הביקורת ובדירקטוריון, ויהיה עליהם להתחשב בעמדת האסיפה הכללית ללא חובת נימוק להחלטה הסופית.

פרשנות הבכירים שומרים על נתק אם נתניהו חושב שהצעת חוק שכר הבכירים תרגיע את הדיון הציבורי בעניין - הוא טועה. כי בדיוק עכשיו מתפרסמים הדו"חות הכספיים ל־2010, שחושפים את החגיגה תומר זלצר לכתבה המלאה 

הפורום הצליח לגבש לבסוף פתרון ביניים: אם האסיפה תתנגד למדיניות השכר, הדירקטוריון יחויב בדיון מחודש; אם הדירקטוריון ידחה את עמדת האסיפה, הוא ייאלץ לנמק את ההחלטה בצורה מפורטת ופומבית. בפורום האמינו כי הלחץ הציבורי יגרום לכך שהדירקטוריון יישר קו עם האסיפה, ולרוב לא יעיז ללכת נגדה.

המצב בחברות עם מבנה פירמידאלי או משורשרות (מבנה שבו חברת אחזקות מחזיקה בשרשור בחברות נכדות ונינות, שבהן הציבור מחזיק ברוב המניות) הוא ייחודי בעניין זה, וזאת מכיוון שכוחו של הציבור להשפיע על החלטות במבנה זה לא תואם את משקלו האמיתי בבעלות על החברה. חלק מאנשי המקצוע הסבירו כי בחברות מעין אלה יש סכנה להתרופפות הפיקוח, מה שיוביל לקביעת שכר גבוה ללא הצדקה על חשבון בעלי המניות מקרב הציבור.

בדיון שהתעורר בנושא קראו חלק לאפשר במקרים אלו זכות וטו לאסיפה הכללית על מדיניות השכר שקבע הדירקטוריון. עם זאת, במשרד המשפטים ביקשו להמתין למסקנות ועדת הריכוזיות שהקים ראש הממשלה ועתידות להתפרסם במאי. עם זאת, נאמן עשוי להתערב ולהחליט להתייחס לנושא כבר בשלב זה.

לא יוקמו גופים חיצוניים

נושא נוסף שעלה לדיון בגיבוש הצעת החוק הסופית היה הצעתו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל להקים גופים חיצוניים שיקבעו מדדים לתגמול בכירים, ולחייב חברות ציבוריות להשתמש בשירותיהם - בדומה למודל העסקי של חברות דירוג אשראי. עם זאת, על פי המסתמן הצעה זו ירדה מהפרק בדיונים המקצועיים ולא תוכנס לנוסח הסופי של החוק.

מיד לאחר אישור החוק בממשלה יועבר החוק לוועדת השרים לחקיקה. נאמן הוא הוא יו"ר הוועדה, ולכן לא צפויות להיות בעיות בשלב זה. לאחר מכן החוק יאושר אוטומטית בקריאה ראשונה בכנסת. עיקר הוויכוחים צפויים להתפתח בזמן הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת שהחלו את המהלך - יחימוביץ' וכץ, לצד ח"כים חברתיים אחרים, יתבעו כי הכללים יוחמרו. נציגי החברות הציבוריות, מנגד, יסבירו כי החוק מסרבל את פעילות המשק, מחבל בעקרונות השוק החופשי ולכן יש לרכך אותו ולקבוע אותו במסגרת של המלצות לא מחייבות.

בימים הקרובים יפרסם נאמן חוברת של יותר מ־200 עמודים ובה כלל העמדות והנתונים שהוצגו בפני הוועדה.