"אבא שלי חינך אותי להתפרנס מיגע כפיים - זו מורשת אבות"
חגי חסין, בעל חברת הנדסה מכפר חב"ד: "נטשתי את הישיבה בגיל 16 והתחלתי לעבוד. זה היה די מהפכני. הסדר הוא - ללמוד, להקים משפחה ורק אז לדאוג לפרנסה. אני לא הלכתי בסדר הנורמלי"
פרנסה: מייסד חברת גלאסטיל בכפר חב"ד, המתמחה בפרויקטים משולבים מתכת וזכוכית ופתרונות הנדסיים לאדריכלים.
מהישיבה לברזיל: "נטשתי את הישיבה בגיל 16 והתחלתי לעבוד בעבודות מזדמנות. נסעתי לארה"ב, הייתי משגיח כשרות, המשכתי לברזיל. זה עדיין היה במסגרת תורנית". דריסת רגל במקצוע: "בסביבות גיל 21 ביקשו ממני להצטרף לחברה של נחמן בסרגליק, שהיה הזגג והיצרן הראשון של זכוכיות לרכב בארץ. התחלתי שם כנהג וכך נולד העניין שלי בזכוכיות. למדתי כיפוף זכוכיות, התקנות, ייצור ואפילו עיבוד שבבי. התחלתי לעשות עבודות בעצמי לפי בקשות של אדריכלים וב־1999 הקמתי את העסק שלי".
דור המשך לפועלים:
"לא כולם מתאימים להמשיך ללמוד או להיות רבנים. סבא שלי היה מוהל ושוחט, אבא היה איש חינוך. זה היה טבעי שגם אני אעבוד. אבא שלי חינך אותי להתפרנס מיגע כפיים - זו מורשת אבות".
מהפכן צעיר: "במקרה שלי זה היה די מהפכני שבחור צעיר שעדיין לא היה נשוי יוצא לעבוד. הייתי אמור להמשיך ללמוד עד הנישואים ואפילו שנה לאחר מכן. הסדר הוא - ללמוד, להקים משפחה ורק אז לדאוג לפרנסה. אני לא הלכתי בסדר הנורמלי".
לא מצטער, אבל: "אני לא מצטער שהלכתי בדרך הזו כי אני מאמין שתהליכים קורים כפי שהם צריכים לקרות. אם בגיל צעיר היה לי יותר סבלנות להמשיך ללמוד הייתי נמצא היום במקומות יותר גבוהים, גם בעסק, כי המוח מתפתח כשאתה יושב ולומד".
איך מתפרנסים אלו שרק לומדים:
"זה לא כל כך פשוט לשבת וללמוד. יש כאלה שסמוכים על שולחן אביהם, יש כאלה שמתפרנסים קצת מכתיבת ספרות, תפילין, יש שצריכים למצוא פה ושם עבודות קטנות ויש כאלה שמסתפקים במועט. לא ראיתי מישהו שיושב ולומד שהוא עשיר, אבל מצד שני אין להם דרישות גבוהות".
אם הילד שלי לא ירצה לעבוד: "אני אציע לילדים שלי ללמוד עד שהאישיות שלהם מתקבעת, וללכת למקצועות ההנדסה אחרי המסלול התורני. אם הבן שלי ירצה להמשיך ללמוד, אומר לו שלא יתפרנס מהלימוד כי ברגע שמכניסים לזה כסף זה הופך לבעייתי".
