הורס המסיבות

מיהו הכלכלן המשפיע ביותר בעולם בעשור האחרון? את השאלה הזו הפנה השבוע המגזין "האקונומיסט" ("The Economist") לשורה של כלכלנים. למקום הראשון, לא במפתיע, הגיע נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב בן ברננקי, שלקח את הפיקוד על הכלכלה האמריקאית במשבר הפיננסי הגלובלי האחרון. מעניין שלמקום השני הגיע כלכלן שמת לפני 65 שנה - ג'ון מיינרד קיינס, שהתיאוריה שלו שקראה להתערבות ממשלתית פעילה במשק חזרה להיות רלבנטית מתמיד בשנים האחרונות.

רג'אן. מהבודדים שחזו את האסון צילום: בלומברג

הכלכלנים שהשתתפו בסקר של "האקונומיסט" נשאלו שאלה נוספת: מיהו הכלכלן שרעיונותיו הם החשובים ביותר כיום? למקום הראשון הגיע שם הרבה פחות מוכר, אבל לא פחות מעניין: ראגהורם רג'אן, מהבודדים שחזו את האסון שאליו צעדה המערכת הפיננסית.

הבין את הסיכונים

רג'אן (48), יליד הודו, היה הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית בשנים 2003–2007, וכיום הוא מכהן כפרופסור בבית הספר למינהל עסקים בות' (Booth) באוניברסיטת שיקגו.

אם צריך לבחור רגע אחד כדי להדגים את יכולת הניתוח והאבחנה - ולא פחות מכך, את אומץ הלב - של רג'אן, הרי שצריך לחזור לאוגוסט 2005, לכנס הבנק המרכזי של קנזס סיטי בג'קסון הול. הכנס היה מעין מסיבת פרידה לנגיד הבנק המרכזי של ארה"ב אלן גרינספן, שעמד לפרוש אחרי 18 שנות כהונה שנחשבה מוצלחת ביותר. רג'אן, שהשתתף בכנס, קלקל את המסיבה.

רג'אן סיפר בעבר כי לקראת אותו כנס הוא תכנן לכתוב מסמך שיראה כי ההתפתחות בתחום המימון והמכשירים הפיננסיים בתקופת גרינספן הפכה את העולם למקום בטוח יותר. אבל ככל שהעמיק בסוגיה, כך הוא הבין שהמצב שונה לחלוטין.

כשהוא עומד מול בכירי הכלכלנים בעולם, ובהם גרינספן, רג'אן הזהיר כי המערכת הפיננסית העולמית עומדת בפני קריסה. הוא לא פספס אף נקודה. בין השאר הוא דיבר על הסיכון הטמון במכשירים הפיננסיים המורכבים; הפוזיציות המסוכנות שאליהן נכנסו הבנקים הגדולים והחשש שזעזוע יגרור משבר נזילות חסר תקדים; ושיטת התגמול בוול סטריט שמעודדת לקיחת סיכונים עודפים.

לאחר נאומו, כלכלנים התקיפו את רג'אן וכינו אותו "אויב השוק החופשי", "טכנופוב" ו"שמרן שמייחל לימים הרעים שבהם הרגולציה היתה חזקה". שלוש שנים לאחר מכן, בנק ליהמן ברדרס קרס ואותם כלכלנים החלו לצטט את רג'אן בהרצאות שלהם.

הטעויות של ארה"ב וסין

בספרו האחרון "Fault Lines", שיצא לאור ב־2010, מסמן רג'אן כמה בעיות שורש שעלולות לגרום בעתיד למשברים כלכליים חמורים. אחת מהן היא רשת הביטחון הרופפת שיש לעובדים בארה"ב, שתוך זמן קצר מרגע פיטוריהם מפסיקים לקבל דמי אבטלה, זכויותיהם הרפואיות נפגעות ומכיוון ששיעור החיסכון במדינה נמוך - גם הבית שלהם מעוקל. רג'אן טוען כי ארה"ב טועה בכך שבמקום לתקן את רשת הביטחון, היא מתמקדת בצמצום פיטורים בתקופות מיתון על ידי חבילות תמריצים תקציביות ומוניטריות שמחישות את המשברים הבאים.

בעיה נוספת שמסמן רג'אן היא הבחירה של סין, יפן וגרמניה להתמקד בצמיחה מוטת־יצוא, שהפכה אותן לתלויות במספר קטן של מדינות ובראשן ארה"ב. ההמלצה של רג'אן למדינות אלה היא להתמקד יותר בצמיחה שתתבסס על צריכה מקומית. מניסיון העבר, מומלץ להקשיב לו.