בנק אחד, שלושה תסריטים

מה דעתך על מניית לאומי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אתמול הודיע האוצר כי בנק ההשקעות UBS גבר על שמונה בנקים מתחרים וזכה במכרז להפצת מניות לאומי בתמורה ל־1.3 מיליארד שקל - סכום המשקף הנחה של 0.9% ממחיר הסגירה של מניית לאומי שלשום.

עדי ויגודסקי, מנכ"ל UBS ניירות ערך ישראל שהוביל את המהלך, לא התקשה להפיץ את המניות בין המשקיעים: ההפצה הסתיימה תוך זמן קצר כאשר כ־80% מהחבילה נמכרה למשקיעים זרים. בשנה האחרונה הכניסה מכירת מניות הבנקים סכום של כ־3.1 מיליארד שקל למדינה - סכום שמשמש למימון הגירעון בתקציב וחוסך לאוצר גיוסי חוב הנושאים ריבית.

לאחר המכירה, נותרה המדינה עם אחזקה של 6.5% בלאומי. המדינה תמכור בהמשך השנה 5.5% מהמניות דרך שוק ההון, ו־1% נוסף מהמניות יימכר לעובדי בנק לאומי.

נכנסים לתקופת המתנה

החשב הכללי באוצר שוקי אורן התחייב שלא למכור מניות נוספות של הבנק בחודשיים הבאים, כך שלפחות עד 19 במרץ נכנס לאומי להמתנה. מאתמול, שלמה אליהו הוא אמנם בעל המניות הגדול בבנק (9.6%), אך ועדת המניות בראשות עו"ד מרגלית נוף המייצגת את אחזקות המדינה בלאומי עדיין קיימת. על פי החוק, הוועדה תפורק רק כאשר המדינה תרד מתחת לאחזקה של 5%.

אליהו צפוי להמתין עד לאחר שהמדינה תמכור את יתרת מניותיה, ואז יגיש לבנק ישראל בקשה לקבלת היתר שליטה כחלק מגרעין שיכלול כ־20% ממניות הבנק.

בעבר הועלו הערכות כי אליהו יבקש לצרף אל גרעין שליטה בראשותו חמישה גופים מוסדיים זרים שכל אחד מהם יחזיק ב־2% ממניות הבנק, אך נראה כי בנק ישראל יתנגד לאפשרות זו שאינה שומרת על איזון בין מרכיבי גרעין השליטה. אפשרות אחרת של אליהו היא לצרף אליו את אוצר התיישבות היהודים, גוף שנמצא בבעלות ההסתדרות הציונית ושמחזיק בכ־5% ממניות לאומי. במקרה כזה, יצטרך אליהו למצוא 5% נוספים שייכנסו לגרעין השליטה.

מאבק על הרבה יוקרה

ניתן לסמן שלושה תסריטים מרכזיים לקראת מאבק השליטה הצפוי בלאומי בחודשים הקרובים:

1. בנק ישראל דוחה, מעכב או מערים קשיים על בקשת אליהו לקבלת היתר שליטה בלאומי, שממשיך להתנהל כבנק ללא גרעין שליטה. בנק ישראל יתקשה לדחות את הבקשה ללא נימוק הולם, שכן כיום יש ברשותו של אליהו היתר

שליטה בנקאי - בבנק אגוד. בכל מקרה, בנק ישראל צפוי לדרוש מאליהו להציג הון עצמי כפול משווי אחזקתו בלאומי (המשמעות: כ־5 מיליארד שקל).

2. בנק ישראל מעניק לאליהו ולשותפיו היתר שליטה בלאומי. במקרה כזה, אליהו יצטרך להיפרד מאחזקתו בבנק אגוד (27.1%) ומתיק ביטוח החיים של אליהו שבבעלותו.

3. קבוצת משקיעים אחרת, שאינה כוללת את אליהו, מגבשת גרעין שליטה חלופי ומגישה לבנק ישראל בקשה לקבלת היתר שליטה. הבעלות על בנק, ועוד על הבנק שייסד חוזה המדינה, טומנת בחובה הרבה יוקרה. התרחיש הזה, שבו מתחת לפני השטח נרקם מהלך עוקף־אליהו, הוא לא בהכרח בעל הסבירות הנמוכה ביותר.