כיצד מפות עוזרות לרפואה?
על הטכנולוגיה שכל מטופל מחכה לה
פריצות הדרך הטכנולוגיות ששינו את ההיסטוריה היו כמעט תמיד הפתעה. הגלגל, החשמל, הפניצילין, כל אחד מהם הזניק את האנושות לעידן חדש, בזמן שהאנושות עצמה ציפתה בכלל משהו אחר. במשך עשורים המתינו לטכנולוגיית ההיתוך הקר שתפתור אחת ולתמיד את בעיית האנרגיה, וזו לא הגיעה. מנגד, איש לא ציפה לאינטרנט. לפני כעשור חשבו שהסגוויי ישנה את התחבורה העירונית, ובינתיים התעורר הרעיון הישן והגנוז של המכונית החשמלית. רק לאחר מעשה הכל נראה מובן מאליו, ונדמה שבין שעון השמש הראשון לשעון בטלפון הסלולרי עובר קו ישר של אבולוציה בלתי נמנעת. אבל במציאות, כל הקידמה כולה היא שרשרת של הפתעות נעימות.
ומה תהיה פריצת הדרך הגדולה הבאה? ואילו טכנולוגיות קיימות כבר מבשרות אותה? ברפואה, העולם ממתין כרגע לפריצה מכיוון הננו־טכנולוגיה. חוקרים מפתחים רובוטים זעירים שגודלם כגודל תא, ושיוכלו לבצע פעולות תחזוקה בתאינו, או אף להחליף אותם. באופק של הציפייה הזאת ישנן הבטחות למציאת מרפא לאלפי מחלות ולהארכת תוחלת החיים של האדם בעשרות שנים. אבל אני ממתין דווקא לזינוק אחר שישפיע מהותית על תולדות הרפואה. זינוק בתחום הטכנולוגי המורכב של - ובכן - ציור מפות.
מפות שינו לבלי היכר את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם. כבר מאות שנים שמשתמשים בהן נוסעים, מגלי ארצות ורופאים. אנחנו הרופאים אפילו מתייחסים למקורן הימי של המפות ומכנים אותן "אטלסים אנטומיים". כמו במפות גיאוגרפיות, למפות האנטומיות הראשונות אחראים הרפתקנים נועזים - במקרה הזה לא ימאים ומגלי ארצות, אלא חוקרי אנטומיה שהתגנבו לבתי קברות ולעתים נאלצו לשדוד קברים כדי לנתח את הגופות ולגלות מה קורה בתוכן. וכמו במפות גיאוגרפיות, האטלסים שהתקבלו לבסוף אפשרו לכירורגים לתכנן את דרכם ולהתמצא היכן שלא ביקרו עדיין. וכמו במפות גיאוגרפיות, תמיד ארבה סכנה למי שהסתמך רק על הטכנולוגיה, ונתן למפה להובילו. באחרונה פורסמה עוד ידיעה על נהג, הפעם מקליפורניה, שנשמע להוראות ה־GPS שלו גם כאשר המכשיר הנחה אותו לעלות על פסי רכבת. ההיגיון האנושי חזר לפעול רק כאשר הרכבת התקרבה, והאיש נמלט ממכוניתו לפני שרוסקה בחבטה עם הקטר. אותו הדבר קורה בניתוחים. לפעמים המפה והוראותיה אינם מתארים את המציאות אחד לאחד.
אך המפות השתכללו. כמו ששירותים בכמה אתרים חדשים מאפשרים לקבל בזמן אמת מידע על הדרך ועל מצב התנועה, כך גם מכשירי סריקה ומיפוי חדשים שינו את האופן שבו עוסקים ברפואה. כיום ממעטים לראות רופא מומחה לפני שעוברים סריקות, צילומים והדמיות, ובכמה מרכזים רפואיים הצילומים כבר מנותחים בידי מחשב שמצביע על חריגות ומפיק המלצות, והרופא מספק, כבר בפגישה הראשונה, את "חוות הדעת השנייה". והמיפוי התקדם מרדיוגרפיה ואולטרסאונד ל־MRI, ולמה שמכונה תרמוגרפיה פוזיטרונית (PET), טכנולוגיית סריקה שיוצרת מודל תלת־ממדי מפורט של גוף המטופל.
בעולם ההייטק ממתינים לשירות דמוי "גוגל ארץ" שמציג לא תצלומי לוויין ישנים אלא תצלומי אוויר בזמן אמת, שיאפשרו לבחור אתר בעולם, ולהתבונן במפה לוויינית שהיא גם שידור וידיאו חי של האזור. מה שמפריד בינינו לבין היום הזה הוא רק שיפור - רב, אך לא מופרך - בטכנולוגיות האופטיקה. שיפור דומה יאפשר לרופאים לראות מודלים מלאים, מדויקים, תלת־ממדיים ולא מקודדים של מצב הגוף של מטופליהם, ולהיטיב יותר מאי פעם לאפיין את מצבם ולתכנן את הטיפול בהם. זו, כנראה, תהיה ההפתעה הנעימה הבאה.