תנודות מעוררות תיאבון
שוקי המט"ח בעולם יצרו תיאבון לקניות ספקולטיביות חדשות
במשחקים בספורט מכנים זאת "Garbage Time", העברת זמן לקראת סוף המשחק, לאחר שכבר הוכרע. בשבוע האחרון נרשמו תנודות חדות ביותר בשוקי המט"ח בעולם. גם בשוק המטבע המקומי ראינו תנודות חדות. על אף עצמתן של התנועות, נראה כי הן לא היו חלק ממגמת השווקים בתקופה האחרונה, לא חלק מהמשחק.
זה התחיל עם התחזקות הדולר מול כל המטבעות והסתיים בהיחלשותו. השינויים היו כה אגרסיביים והראו תנודות יומיות כה חדות, באופן שנראה חסר היגיון ובסיס. כיצד ניתן להסביר תנודות אלה, כאשר נתוני הכלכלה בארה"ב דווקא חיוביים?
ההסבר: סגירת פוזיציות בעולם
חלק נכבד מהשינויים הוא על בסיס טכני. הדולר ראה התחזקות בעולם בחדשיים האחרונים ונראה כי בימים האחרונים של סוף השנה נוצר צורך בסגירת פוזיציות, לפני חופשת סוף השנה האזרחית בעולם. האינטרס בכך הוא ברור: ההימור העיקרי והנפוץ ביותר בשוקי המט"ח בתקופה האחרונה, היה דווקא בעד הדולר ונגד היורו ומטבעות נוספים. לקראת סגירת השווקים, נוצר צורך בסגירת העסקאות הללו ומשמעות הדבר היא רכישה חוזרת של המטבעות הללו, מול מכירת הדולר.
במילים אחרות, מדובר בתנועות טכניות קצרות טווח, אגרסיביות, שאין להן הסבר בהתפתחויות הכלכליות.
בהקשר של התפתחויות אלה, בימים האחרונים אנו רואים המשך למגמה החיובית העולה מהנתונים הכלכליים בארה"ב, עם חידוש במישור של נתוני שוק העבודה אשר ראה דרישות חדשות בהיקף הנמוך מ-400 אלף דורשי דמי אבטלה חדשים, שיא של מספר שנים במדד מנהלי הרכש של שיקגו ושיפור חד במכירות הבתים החדשים. אוסף נתונים זה היה צריך לחזק את הדולר באופן משמעותי, אך מהסיבה הטכנית הנ"ל, ההיפך התרחש.
ההשפעה המקומית: תנודה חדה ומביכה
שינוי זה הביא לתנודה חדה ומביכה גם בשוק המקומי, בשערו של הדולר אל מול השקל: כתוצאה מהתנודות בעולם, גם כאן התחזק הדולר בתחילת השבוע אל מול השקל, אך הוא שב ונחלש מולו בהמשך השבוע, בצורה אגרסיבית, בהתאם למגמה העולמית. תנועה זו היא גם מביכה, עקב ניסיונותיו של בנק ישראל לבלום ולהתמודד עם השינוי. ניסיונות אלו רק מחזקים את תיאבונם של הספקולנטים להמשיך וליהנות מהריבית השקלית הבינונית.
קשה להתעלם מהאמון אותו הספקולנטים בארץ ובעולם - נותנים בשקל. אמון זה נובע מתהליכים חיוביים בכלכלה המקומית ובעיקר, באווירה ובאופטימיות החריגה הניכרת בימים אלה. האופטימיות הזו משכיחה גורמים ופרמטרים אשר יכולים דווקא להוריד את האמון בשקל, בניהם: הבלימה במגמות החיוביות שהיו ביצוא וביצור התעשייתי, העליה הסמלית בשיעור האבטלה והירידה ביבוא חומרי הגלם. אלו אמנם סימנים ראשוניים אבל אל מול שמחת תגליות הגז, אלו מתחוורים והשקל נהנה מהתקפות ספקולטיביות.
נראה כי בנק ישראל מיצה את יכולתו להשפיע על השער באמצעות הרכישות. אל מול ההתרחשויות הנ"ל ולכן גם אם הדולר ישוב ויתחזק כמצופה בעולם, הוא יראה לחצים ספקולטביים מקומיים, מול השקל.
במצב זה, יהיה על בנק ישראל להפעיל את תכנית ב', קרי, שינוי נוסף בכללי המשחק בשוק המקומי. הדבר יכול להיעשות באמצעות קביעה כי רכישת שקלים מהיקף מסויים ומעלה, תהיה לזמן מינימלי של מספר שבועות. שינוי מסוג זה עשוי לשנות את הכדאיות הספקולטיבית לפעול בשקל.
ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי
