2010 במט"ח: הדולר איבד כ-6%, היורו נחלש בכ-13%
נגיד בנק ישראל רכש כ-100 מיליון דולר היום, אך הדולר נחלש ב-0.3% לשער יציג של 3.549 שקלים. היורו התחזק ב-0.4% ל-4.7379 שקלים
שנת 2010 התאפיינה ברכישה משמעותית של מט"ח ע"י נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. עם זאת, המטבע האמריקאי נחלש משמעותית, בשיעור של כ-6% במהלך השנה. היורו נחלש בשיעור כמעט כפול של כ-13% בשנת 2010.
היום (ו'), למרות רכישה של כ-100 מיליון דולר על ידי נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הדולר המשיך להיחלש, כשאיבד 0.309% מערכו וננעל על שער יציג של 3.549 שקלים. היורו התחזק ב-0.401% וננעל על שער יציג של 4.7379 שקלים. אתמול רכש הנגיד כחצי מיליארד דולר.
כלכלני בנק לאומי כותבים כי השבוע נחלש הדולר מול השקל על רקע היחלשותו של המטבע האמריקאי בעולם, תוך שהתבסס מתחת לרמת ה- 3.6 שקלים לדולר. חולשה זו גררה התערבות מצד בנק ישראל שרכש השבוע כ-300 מיליון דולר. הדולר המשיך להיחלש גם לאחר החלטתו של הנגיד סטנלי פישר להותיר את הריבית על כנה.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
לדבריהם, "בסיכום שנתי הפגין השקל עוצמה יחסית, זאת בניגוד להתחזקותו של המטבע האמריקאי מול מטבעות מובילים בעולם ובראשם היורו. מגמה זו נתמכה בנתונים הכלכליים החיוביים שהציג המשק הישראלי בשנה החולפת. אלו, בשילוב עם פערי הריביות הקיימים בין ישראל לבין השווקים המפותים הביאו לזרימת מט"ח ארצה. השלכה מרכזית של היחלשות הדולר בשנה החולפת הייתה פגיעה בייצוא הישראלי".
"להערכתנו, התנהגות הדולר מול השקל תמשיך בתקופה הקרובה להיות מושפעת ממגמת המסחר בעולם", כותבים כלכלני בנק לאומי, "השקל ימשיך להפגין איתנות כך שיתחזק במידה שהמטבע האמריקאי ייחלש בעולם, וישמור על יציבות במידה שתחול מגמה הפוכה. בעולם, צפוי המטבע האמריקאי להתנהג הפוך ביחס למפלס החששות של המשקיעים מפני חדלות פירעון אפשרית במדינות בגוש היורו: התגברות החששות תביא להתבצרות בדולר, ולהיפך".
כלכני בנק הפועליםכותבים בסקירתם השבועית כי מתחילת השנה הדולר נחלש מול השקל בכ- 6%. היורו נותר השבוע ללא שינוי מול השקל, אך מתחילת השנה נחלש מול השקל בשיעור של כ- 13%.
להערכתם, "השקל מגורמים מקומיים מנוגדים. מחד, הגורם העיקרי התומך בהיחלשות השקל הוא רכישות נוספות של דולרים על ידי בנק ישראל. מאידך, בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל ניתן למנות את הכלכלה היציבה בישראל והציפיות להעלאות ריבית נוספות על ידי בנק ישראל (אם כי בקצב מתון) ובעקבותיהן, הרחבת הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית".
