המבקר על מערך הכבאות: האוצר יצר מצב בלתי-נסבל של מלכוד והיעדר פתרון

אחד הדברים המלמדים על האבסורד בו נמצא מערך הכבאות במאה ה-21 בישראל נמצא בתיאור מצב כלי הרכב והציוד של מכבי האש. הביקורת על מוכנות העורף במלחמת לבנון השנייה העלתה כי בתקן שנקבע בשנת 2006 לשירותי הכבאות נכללו 359 כלי רכב (מסוגים שונים). הרכבים אמנם היו קיימים, בדיוק לפי התקן, אך 101 מהם סווגו כ"לא-תקניים" עקב היותם מיושנים, בני 20 שנה ומעלה. כמו כן, בשירותי הכבאות שרר מחסור בציוד, ובכלל זה קסדות, מסכות להגנה על הנשימה ומפות שטח.

עוד בדו"ח:

• "הטיפול של ישי הוא כשל שמשמעותו הפקרת האוכלוסייה האזרחית בעת חירום"
• "מחסור דרמטי שהולך וגדל בכוח אדם בשירותי הכבאות"
• תגובות: "אלי ישי פעל לשדרוג הכבאות הן בחקיקה והן בדרישה תקציבית"
  

מה קרה מאז? לא הרבה. למרות שהתקן של הרכבים השונים עלה ל-519, המספר בפועל של רכבים עלה ל-442, אך מתוכם 93 לא תקניים. כלומר, אפילו את התקן של עתות שגרה, שהוא גם כך לא מספיק, לא הצליחו משרד הפנים ונציבות הכבאות למלא. כך עולה מדו"ח מיוחד של מבקר המדינה, מיכה לינדשטראוס, שהוגש לפני דקות אחדות לכנסת 

המחסור החמור בציוד הגיע לפתחו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדצמבר האחרון, בדיוק לפני שנה. אלי ישי ושר האוצר, יובל שטייניץ, לא הצליחו להגיע להסכמה על תקצוב מערך הכבאות ונתניהו פיזר את הישיבה עם בקשה לחזור אליו עם נתונים. דיון נוסף לא התרחש, אך ביולי הקצתה הממשלה 100 מיליון שקל לתקציב מערך הכבאות, מתוכו כ-80 מיליון יועד להצטיידות ברכבים חדשים. המבקר מציין לחיוב את העברת הכספים, אך מזכיר כי זה נעשה רק לאחר שמשרד מבקר המדינה שלח למשרדי הממשלה את טיוטת דו"ח הביקורת.

פרק אחר בדו"ח מלמד כי תחנות הכיבוי בארץ אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת, ומערכת הקשר בין רכבי הכיבוי ובינם לבין תחנות הכיבוי מבוססת על מכשירי קשר ישנים הפועלים בתדרים מעטים, והדבר גורם למגבלות בשימוש בקשר בעת עומס אירועים. יותר מכך, אפילו אם היו רוצים לרכוש מכשירי קשר חדשים ואפילו אם היה עומד התקציב לכך, נציבות הכבאות לא קבעה מהו הציוד הדרוש לה בתחום הקשר והמחשוב, והסתפקה בהתרעה ב-2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה, לפני משרד הפנים ולפני ראש הממשלה על המצב הרעוע של תקשורת מערך הכיבוי. הסיבה לעיכוב יכולה להיות נעוצה בכך שפיקוד העורף עוד מצוי בתהליך של מעבר לרדיו בין-ארגוני בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ונציבות הכבאות עוסקת כבר מזה שנתיים בפרויקט מחשוב למערך הכבאות הארצי, שהאפיון הנדרש לו עוד לא הסתיים.

כאילו זה לא מספיק, מתברר מדו"ח המבקר כי מצבו של בית הספר לכבאות והצלה, האחראי על הכשרת והדרכת הכבאים, הוא בכי רע. מהמסמכים שבנציבות הכבאות עלה כי בשנים 2007-2009 התריעה הנציבות על הצורך להקים בית ספר חדש לכבאות ולהצלה כדי להכשיר כהלכה את הכבאים לתפקידים המוטלים עליהם בעתות שגרה וחירום. לדוגמה, בספטמבר 2009 הודיע נציב הכבאות לשר הפנים כי "תשתיות ההדרכה הקיימות לצורך הכשרת מערך הכבאות נשענות על מתקנים מאולתרים וחלקיים, שהוקמו כמענה זמני בבית הספר הארצי לכבאות ולהצלה. מתקנים אלו אינם מאפשרים הכשרת הכבאי בהתאם לתקנים בין-לאומיים קיימים, והשימוש בהם כרוך בסיכון חייהם של הכבאים המתאמנים בהם". בביקורת הועלה כי משרד הפנים לא דן בנושא בית הספר לכבאות ולא פעל לגיבוש פתרון לבעיה. נציב הכבאות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2010 כי "אותר מקום חלופי לבית הספר. הוכנה פרוגראמה, אך זאת טרם אושרה באגף התקציבים".

עם זאת, בכל הקשור לתקציב, מבקר המדינה רומז במשהו על החטא הקדמון, שמגיע מכיוונו של משרד האוצר. לאורך הדיונים הארוכים על הרפורמה במערך הכבאות, שנמשכו לסירוגין מ-2007, התעקש האוצר להתנות את הסיוע התקציבי בכך שקודם לכן תבוצע הרפורמה הארגונית. אמנם, הרפורמה המדוברת היא בהתאם להחלטת ממשלה, אך באוצר התעקשו במיוחד על כך שהכבאים יוותרו על זכות ההתארגנות והשביתה שלהם, בדומה לשוטרים, דבר שמבחינתה של ההסתדרות הוא ייהרג ובל יעבור. באוצר לא השכילו להבין כי לא מדובר כאן בשירות ממשלתי רגיל, אלא שירות מציל חיים חיוני וההתניה של תוספת תקציב ביישום רפורמה שמתעכבת זמן רב מאוד הוא אינו סביר. המבקר כתב כי היא יצרה "מצב בלתי-נסבל של מלכוד והיעדר פתרון". כתוצאה, הסביר המבקר, "לא חוסל המחסור - לא גויסו כבאים ולא נרכשו רכבי כיבוי אש וציוד".

משרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2010 כלהלן: "התלות התקציבית של איגודי הכבאות ברשויות המקומיות יוצרת חוסר יציבות וקשיים כלכליים בחלק מהאיגודים אשר אינם מקבלים את התקציביים הדרושים להם מהרשויות המקומיות. הקשר בין איגודי הכבאות לנבחרי השלטון המקומי עלול להביא לפוליטיזציה של שירותי הכבאות היכולה להשפיע, בין היתר, על קליטת עובדים, קידום עובדים ואיוש משרות מפתח".

עוד מסר משרד האוצר כי החלטת הממשלה ממאי 2008 להקים רשות ארצית לכבאות והצלה "לא הפרידה את הטיפול בסוגיה התקציבית משאר הסוגיות ולא עשתה הבחנה בין חוסרים מהותיים לשאר החוסרים, אלא קבעה מדיניות הוליסטית. ההחלטה מחייבת את הממשלה כולה, ובכלל זה את משרד האוצר, לרבות בסוגיית התקציב. האחריות הכוללת על מערך הכבאות מוטלת על משרד הפנים, לרבות בסוגיה התקציבית. למשרד הפנים מקורות תקציביים נוספים ולפיכך יכול היה לאורך השנים האחרונות לקבוע סדרי עדיפויות פנימיים ולהסיט משאבים מנושאים שונים לטובת מערך הכבאות".

הנה עוד דוגמה למצבים האבסורדיים שמערך הכבאות הגיע אליהם בגלל מחסור בתקציב. מבקר המדינה מצא, כי לשירותי הכבאות אין תקציב ייעודי לאימונים ולתרגילים ולכן הם אינם משתתפים באימונים של פיקוד העורף. העלות השנתית של אימונים אלו היא 2.5 מיליון שקל וסכום דומה נועד לאימונים נוספים. זה הכל. נציב הכבאות הודיע למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2010 כי "עד לאחרונה הייתה הסכמה עקרונית של אגף התקציבים במשרד האוצר להקצאת 5 מיליון שקל בשנה המיועדים לאימונים. נכון להיום אגף התקציבים חזר בו מהסכמה זו".

בסוף הדו"ח דורש המבקר ממשרד הפנים, במשולב עם משרד האוצר, לגבש תכנית מגובת תקציב, ש"תאפשר לחסל מחסור מידי וקריטי הקיים במערך שירותי הכבאות ולהשלים את החסר לטווח הארוך במערך זה". המבקר גם ממליץ לקדם במהרה את החקיקה לשינוי המבנה הארגוני של שירותי הכבאות.