העלאת התמלוגים היא לא צעד רטרואקטיבי

"80% מהרווחים על תגליות הגז והנפט צריכים להגיע למדינה בדרך של מיסוי. גם בדרך זו יישאר לטייקונים הרבה מאוד כסף. להם, לילדיהם ולנכדיהם", כך אומר ח"כ דב חנין (חד"ש) בנוגע לשאלת המיסוי והתמלוגים של תגליות הגז.

מי בעד ומי נגד - מומחים ורגולטורים מדברים 

לכתבות נוספות בפרויקט:

• 500,000,000 דולר של תמלוגים בשנה
  
• תשובה VS מימן
  
• המס הנמוך ביותר של נובל אנרג'י - בישראל
  
• לא רק גז: מדינה מחלקת אוצרותיה 
  

באפריל האחרון הוקמה ועדת ששינסקי על ידי שר האוצר, כדי לבחון אם מדיניות המיסוי והתמלוגים של ישראל בכל הקשור לחיפושי גז ונפט מתאימה למאה ה־21. חלק מחברי הוועדה מעוניינים להעלות את שיעור התמלוגים מ־12.5% כיום ל־24% ולבחון גם הטלת מס חברות דיפרנציאלי. ויכוח נוסף בין חברי הוועדה הוא אם אפשר להחיל שינוי מס רטרואקטיבי.

מיסוי דיפרנציאלי

"אם מגדילים - מגדילים לכולם"

נסרדישי. "אין להעלות מס בצורה רטרואקטיבית בקידוחי הגז. הטלת מס חברות דיפרנציאלי גם אינה אופציה. תפיסת העולם שלנו לגבי מס חברות היא כזו: אם מגדילים - מגדילים לכולם" צילום: ששון תירם

מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי, המשמש כאחד מחברי הוועדה, אמר לאחרונה ל"כלכליסט" כי "אין להעלות מס בצורה רטרואקטיבית בקידוחי הגז". כמו כן הבהיר נסרדישי כי מבחינתו, הטלת מס חברות דיפרנציאלי לתחום הגז אינה אופציה: "תפיסת העולם שלנו לגבי מס חברות, המאושרת על ידי משפטנים, היא כזו הגורסת שאם מגדילים - מגדילים לכולם".

מומחי המס תומכים בעמדת נסרידישי ברוב הנושאים העקרוניים. עו"ד ד"ר משה שקל, המתמחה במסים, סבור כי אין להטיל מס בשום אופן בצורה רטרואקטיבית: "גם אם ועדת ששינסקי תחליט להטיל מס רטרואקטיבי על הגז ותעשה זאת בצורה חוקית, עדיין ספק אם מדובר בחוק שעומד תחת הוראות חוק היסוד: 'כבוד האדם וחירותו'. פגיעה בקניין של אנשים היא תמיד נושא בעייתי, קל וחומר כשהפגיעה היא רטרואקטיבית. הם הלכו לחפש גז תחת כללי משחק מסוימים, ועכשיו משנים להם את כללי המשחק באופן שיפגע להם בכיס. זהו חוק אנטי־חוקתי ואנטי־מוסרי".

רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות המסים, מתנגד אף הוא להעלאה רטרואקטיבית: "מעבר להיבטים המשפטיים המובנים מאליהם - פגיעה בזכות הקניין, שינוי רטרואקטיבי בתנאי הסכם, הבטחה שלטונית וכו' - העלאת תמלוגים לוקה בעיוות כלכלי ופוגעת פגיעה קשה בכללי המשחק העסקי".

לדברי בר זכאי, כאשר משקיעים מבצעים השקעה מסוכנת מאוד בעלת סיכויי הצלחה נמוכים, הם משקללים את כדאיותה ואת סיכון ההון שהשקיעו. "הם יבחנו בעת ביצוע ההשקעה עד כמה התמורה הצפויה מפצה אותם על סיכון ההון. ככל שהסיכוי נמוך יותר והסיכון גבוה יותר, הם יצפו לקבלת תמורה גדולה במקרה של הצלחה", הוא מסביר. "לא סביר כי דווקא בעת התממשות הסיכוי ימצאו עצמם המשקיעים שסיכנו את ההון ואף יכלו לאבד אותו במצב שבו המדינה מתמחרת מחדש את התמורה לאותו סיכון. בהחלט ייתכן כי אילו ידעו מראש שזו תהיה התמורה לא היו נכנסים להשקעה מלכתחילה".

משה שקל. "פגיעה בקניין תמיד בעייתית, קל וחומר כשהיא רטרואקטיבית. הלכו לחפש גז בכללי משחק מסוימים ועכשיו משנים אותם באופן שיפגע להם בכיס. זהו חוק אנטי-חוקתי ואנטי-מוסרי" צילום: גלעד קוולרציק

העלאת מס חברות

"כל המדיניות הפיסקאלית תשתנה"

שקל ובר זכאי מסכימים כי הפתרון היחיד שיכולה המדינה לשקול הוא הטלת מס ספציפי על חברות הגז. "דרך אחת היא להעלות את כל שיעור מס החברות, ואפשרות שנייה היא להטיל מס מיוחד על אוצרות טבע, כולל קידוחי גז ונפט", מסביר שקל. "לדעתי, שתי הבחירות הללו הן רעות, אבל השנייה עדיפה. אם יעלו מסים לכולם, ישיגו את המטרה של קבלת יותר תשלומים מהגז, אבל באותה הזדמנות ישנו את כל המדיניות הפיסקאלית כלפי כולם, וזוהי ברירה בעייתית.

"האפשרות השנייה של הטלת מס ספציפי היא אפשרות שכבר יש לה תקדים, מאחר שהיא קיימת במדינות אחרות. באנגליה, למשל, יש מס מיוחד על חברות שמוצאות גז. אם יטילו מס כזה זה לא יהיה חידוש, אבל גם אז צריך יהיה להקפיד שהמס לא יוטל על גורם אחד אלא על כל אוצרות הטבע שאפשר להפיק וגם צריך להימנע מרטרואקטיביות", מסביר שקל.

לכך מסכים גם חנין: "אני בעד מס ייעודי על משאבי טבע שמופקים בתחומי מדינת ישראל", הוא אומר. "הטענה שיש בעייתיות משפטית בהעלאת המס משוללת כל יסוד. הממשלה מעלה ומורידה מסים בכל שנה".

בנושאים האחרים חנין מציג דעה הסותרת את טענתם של המומחים. הוא אינו מאמין כי קיימת בעיה של רטרואקטיביות: "החוק יכלול את תמר ולווייתן ואין פה בעיה של רטרואקטיביות, מאחר שהגז עוד לא הופק".

חנין סבור כי המדינה צריכה להטיל על הקידוחים מס של כ־80%, ואף ללכת עם זה צעד קדימה: "אני בעד להלאים את הגז. אני בעד שמשאבי הגז יהיו שייכים למדינת ישראל".

שקל מתנגד לרעיון ההלאמה. "למה לעצור בגז? אני בעד להלאים את העיתונות, להלאים את חברות ההשקעות, ההייטק, יחסי הציבור, מועדוני הלילה וכך הלאה. אם נלאים את הגז, נצטרף לאותן מדינות מכובדות כגון לוב בשנות החמישים וברית המועצות בתקופת סטלין".

דב חנין. "אין פה בעיה של רטרואקטיביות, מאחר שהגז עוד לא הופק. המדינה צריכה להטיל על הקידוחים מס של כ־80% ואף להלאים את הגז. אני בעד שמשאבי הגז יהיו שייכים למדינת ישראל" צילום: עמית שעל

פרופ' ברק מדינה, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומומחה למשפט חוקתי וניתוח כלכלי של המשפט, כתב לאחרונה חוות דעת עבור ועדת ששינסקי, שלפיה אין כל פסול בהעלאת תמלוגים.

מדינה מסכים גם עם פתרונו של שקל לגבי הטלת מס ספציפי על אוצרות טבע: "מעבר לכך שמותר למדינה להעלות את התמלוגים על הגז, מותר לה גם להטיל מס מיוחד על אוצרות טבע. אין בעיה משפטית עקרונית עם הטלת מס על מגזר מסוים, אם רשויות המדינה חושבות שזה מהווה חלוקה צודקת יותר של נטל המס".

מדינה מציג דוגמה המתרחשת במיסוי בישראל כבר כיום: "בדיוק כמו שפוטרים ממע"מ את הפירות והירקות ומעלים את המס על סיגריות, מותר למדינה להעלות את המס על רווחי הגז והנפט. ההחלטה קשורה לאופי הפעילות ובעבר היו הקלות במס על חיפושי הנפט, ולכן אין מניעה כעת להטיל מס מיוחד על מגזר זה".

הרטרואקטביות

"לא תהיה בעיה משפטית להעלות את המס"

מדינה מסביר כי בהתאם לחוות הדעת שהגיש לוועדה, מבחינה משפטית אין מניעה להטיל את המס רטרואקטיבית, בניגוד לדעות מומחי המס האחרים שהתראיינו לכתבה: "בית המשפט לא ימנע מהמדינה להטיל את המס בצורה רטרואקטיבית אם לא יוכח שהרטרואקטיביות נעשתה משיקולים לא ענייניים. המס הוא עניין ערכי שעליו אמונה הכנסת, והיא שתקבע בחוק אם להטיל את המס בצורה רטרואקטיבית או לא".