תשובה VS מימן

כ־45% מייצור החשמל בישראל נעשים באמצעות גז טבעי. שיעור זה עתיד לעלות ל־55% בעקבות כניסתם של יצרני החשמל הפרטיים. חברת החשמל רוכשת את הגז משני ספקים בלבד: ספקית הגז המצרית EMG וקבוצת דלק, המחזיקה בקידוחי ים תטיס (53%), תמר (31.25%) ולווייתן (45.34%). עבור השימוש במשאבים הטבעיים של ישראל משלמת קבוצת דלק כיום תמלוגים למדינה בשיעור של 12.5% בלבד - רמה שנקבעה בשנת 1952, תקופה שבה איש לא שיער שישראל עשויה להיות מעצמה אנרגטית אזורית. בעקבות גילויי הגז האחרונים מול ישראל מינה האוצר את ועדת ששינסקי, שתפקידה לבחון את מדיניות המיסוי והתמלוגים על תגליות הגז.

לכתבות נוספות בפרויקט:

• 500,000,000 דולר של תמלוגים בשנה
• העלאת התמלוגים היא לא צעד רטרואקטיבי  
• המס הנמוך ביותר של נובל אנרג'י - בישראל 
• לא רק גז: מדינה מחלקת אוצרותיה
  

לפני כשבועיים הושק קמפיין רחב בתקשורת על ידי הפורום למען ארץ ישראל, שקורא למנוע את העלאת שיעור התמלוגים הנוכחי על גז טבעי. הנימוק שמספק הפורום: העלאת שיעור התמלוגים תביא לגידול בהוצאות החברות שמפיקות גז ברישיון ישראלי. מאחר שיבוא הגז ממצרים פטור ממס, גידול בתמלוגי הגז הישראלי יגולגל לפתחם של הלקוחות - מפעלי תחנות הכוח בהווה ובעתיד - כך שבמו"מ על רכש גז תינתן העדפה לגז מצרי בשל מחיר נמוך יותר, לכאורה.

המיסוי נבחן בעבר

"אף אחד לא היה מוכן להשקיע"

משני צדי המתרס נמצאים שני אנשי עסקים ישראלים, המחזיקים במניות חברות ההפקה של הגז הטבעי. בצד אחד ניצב יוסי מימן, שמחזיק באמצעות החברות מרחב ואמפל שבבעלותו כ־21% ממניות EMG, ובצד השני נמצא יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק. האם העלאת התמלוגים על צד אחד אכן תביא בהכרח להעדפת המתחרה, שיזכה בצבר חוזים בהיקף של מיליארדי שקלים? "כלכליסט" בדק ומצא שגם המומחים חלוקים בדעותיהם.

אחת הטענות שנשמעת מצד החברות הישראליות היא שככל שיעלו את תמלוגי הגז, כך הן יתקשו לגייס את ההון הדרוש - מה שישליך על עלות הגז ללקוח הסופי. "המשקיעים בוחנים כל הזמן את המערכות הפיסקאליות של המדינות, ורק אחר כך מחליטים היכן לשים את הכסף", אמר אייל ידווב, שותף במחלקת המימון ושוק ההון בפירמת הייעוץ גיזה־אבן־זינגר, שכיהן בעבר כראש תחום מדיניות ותכנון במשרד התשתיות הלאומיות. מאחר שהגז המצרי פטור ממס מכוח הסכם שנחתם בין ישראל למצרים, לקוחות יעדיפו לקנות ממי שמוכר ביותר זול.

"הטענה הזו נבחנה גם בעבר, כשבדקנו את המדיניות בנוגע לקידוחי תמר ולווייתן", מסביר חזי קוגלר, בעל חברה יזמית בתחום האנרגיה הסולארית, שכיהן כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות בשנים 2009-2006 תחת השר הקודם בנימין (פואד) בן אליעזר והשר הנוכחי עוזי לנדאו. "ידענו שבישראל יש שיעור מס ממוצע הנמוך יחסית משיעור המס שנגבה בעולם, אבל החלטנו להשאיר את זה ללא שינוי".

למה השארתם את המיסוי על כנו? הרי היה ברור שאנחנו על סף פריצת דרך אנרגטית.

"כי אף אחד לא היה מוכן לבוא ולהשקיע פה בתחום הגז הטבעי. היום זה פופולרי כי מצאו מרבצים גדולים, אבל עד לפני כמה שנים לא חלמנו על זה בכלל. אם נאמר שזו היתה טעות להישאר ברמת המיסוי הנוכחית, זו תהיה חוכמה לאחר מעשה", אומר קוגלר.

אם התמלוגים יעלו, האם הגז המצרי יתפוס את מקומו של הגז הישראלי?

"אני לא רואה את זה קורה. מצרים התחייבה לספק 7 מיליארד מ"ק (BCM) לשנה למשך 20 שנה. זה נותן לך כמות של 140 מיליארד BCM לכל התקופה. תקזז מהכמות את החוזים הקיימים עם דוראד, שמקימה תחנת כוח פרטית בישראל, וחברת החשמל, ותמצא שחצי כבר נמכר".

גז של EMG צילום: מיכאל קרמר

הערכות נמוכות מדי

"רוב הגז יגיע מישראל"

קוגלר טוען כי הערכות משרד התשתיות בנוגע לצורכי המשק היו נמוכות מדי. "אני מאמין שהביקוש לגז יגיע ל־15 BCM בשנה עד אמצע העשור ו־20 BCM עד סוף העשור. מעבר ל־2020 הביקוש ילך ויגדל, וזה אומר שהמשק הישראלי יצטרך הרבה יותר גז ממה שהמצרים התחייבו לספק, כך שבכל מקרה, רוב הגז יגיע מישראל", הוא פוסק.

ושאר הספקים הפוטנציאליים, דוגמת הכשרת הישוב וישראמקו, אדישים להעלאת התמלוגים?

"החלת מיסוי גבוה מדי תשפיע בעיקר על השקעות של אחרים שאמורים לפעול בתחום בשנים הקרובות. מבחינת הספקים הנוכחיים, מדובר בהיקפים גדולים של רווח, אבל המדינה צריכה לגלות גמישות מסוימת למצבם, מכיוון שהם מרגישים ששינו להם את כללי המשחק. יש מספיק מקום לתמרן בתנאים הנוכחיים ולהגיע לעסקת חבילה שבה כולם יבואו על סיפוקם", מסכם קוגלר.

עניין של מחיר

"תראה שהציונות תיעלם"

לעומת קוגלר, ירון זר, אנליסט בכלל פיננסים, בטוח שהכל עניין של מחיר. "יש בעיה בהעלאת תמלוגים דרמטית כי זה יבריח משקיעים. להערכתי, שיעור התמלוגים על קידוח תמר לא יעלה, ואם כן, אז באופן מינורי. שיעור התמלוגים על קידוחים עתידיים כן יעלה, אולם הגז הישראלי יישאר ברמת העדפה גבוהה על פני הגז המצרי מסיבות של אמינות ורצון להימנע מפגיעה בגלל מתחים גיאופוליטיים אפשריים. מצד שני, אם המחיר של הגז הישראלי יעלה מאוד, אתה תראה שהציונות תיעלם, ואז רכש הגז המצרי יבוא על חשבון רכש גז ישראלי", הוא מעריך.

האם העלאת תמלוגים תביא לשינוי העדפות אצל הלקוחות?

"עם עליית התמלוגים, המצרים יעלו את מחיר הגז שהם מספקים, כמו שהם עשו לפני כשנה. מחירי הגז הנוכחיים הם כ־5 דולרים ל־BTU (יחידת מדידה לגז). מחיר זה יישאר, אולם לקוחות בינוניים כבר ישלמו מחיר שקרוב יותר ל־10 דולרים, כך שמחיר המוצר הסופי שמכינים בעזרת הגז יעלה", אומר זר.

דורון גרופר, מנכ"ל חברת דוראד, הסביר לאחרונה בראיון ל"כלכליסט" שהעלאת התמלוגים תיטיב עם ספקי הגז המצרים. לדעתו, מאחר שהגז משמש להפעלת תחנות כוח, מי שישלם על שינוי המס יהיה הצרכן הישראלי. "העלאת התמלוגים תיפול על הציבור. מחיר הגז יעלה, המצרים ילכו בעקבותינו ויעלו אותו לרמה כמעט שווה. עם ישראל יצטרך לשאת בזה. מה עשינו בכך?", אמר גרופר.