היעד החדש בחוק טל: גיוס 50% מהחרדים
פחות מ־5% מהחרדים שחוק טל חל עליהם התגייסו לצה"ל או לשירות לאומי, אבל כישלון החוק לא מונע ממשרד האוצר לנסות להחיות אותו. על פי טיוטת חוק ההסדרים, יועלה יעד הגיוס לצה"ל, אך אלה שלא יתגייסו יקבלו פטור כבר בגיל 24
הצעת חוק ההסדרים שנוסחה במשרד האוצר קובעת העלאה דרמטית של יעד הגיוס לצה"ל או ההצטרפות לשירות לאומי בקרב חרדים שחוק טל חל עליהם, מכ־5% במצטבר מאז נכנס לתוקפו חוק טל בשנת 2002 לכ־50% בכל שנה החל בשנת 2015. בשנה שעברה הצטרפו למסלול במסגרת החוק כ־5,700 צעירים חרדים בני 18, המהווים 13% מבני גילם היהודים. מאז נכנס חוק טל לתוקף הוא חל על כ־55 אלף חרדים.
כ־51 אלף מהחרדים שהגיעו מאז 2002 לגיל 18 לא עזבו מעולם את עולם הישיבות. כ־3,800 בלבד יצאו ל"שנת הכרעה" כאשר הגיעו לגיל 22 - שנה שבה מותר להם לעבוד או לרכוש מקצוע ללא שיחויבו להתגייס, ובסיומה הם נדרשים להכריע בין גיוס לצה"ל, שירות לאומי או חזרה לישיבה. עד כה התגייסו 1,254 צעירים לצה"ל, בדרך כלל לארבעה חודשים; 1,752 בחרו לבצע שנת שירות לאומי בקהילה, המזכה אותם בפטור מהצבא ובהטבות המגיעות לחיילים משוחררים; ו־794 שבו ללימודים בישיבה של לפחות 45 שעות שבועיות, המאפשרות להם להימנע מגיוס.
מסלול הלימוד בישיבה מזכה בפטור מגיוס לצה"ל בשלוש תחנות: בגיל 31 בתנאי שישנם לאברך ארבעה ילדים לפחות; בגיל 35 התנאי הוא חמישה ילדים; ובגיל 41 הפטור ניתן ללא תנאי.
בהצעת חוק ההסדרים לא מצוין גובה התקציב שיידרש לעמידה ביעדים, אך הצפי הוא לגידול שנתי של לפחות 3 מיליון שקל בתקציב השירות הלאומי, בעיקר בגלל דמי הכלכלה הגבוהים למשרתי השירות הלאומי - 2,352 שקל בחודש לגבר נשוי עם שני ילדים. גם שילוב החרדים בצה"ל יעלה מיליוני שקלים, שכן בעלי משפחות זוכים לשכר חודשי של עד 3,000 שקל.
באוצר מבקשים להביא לגיוס רב יותר של חרדים לאחר שנת ההכרעה. היעד ל־2011 הוא גיוס של 1,200 חרדים בני 23; 1,500 ב־2012; 1,800 ב־2013; 2,100 ב־2014; ו־2,500 ב־2015. במקביל לכך מבקשים באוצר להגדיל את הסיכויים שאלה שאינם מתגייסים ייצאו לעבודה.
כדי לממש מטרה זאת הוכנסו לחוק ההסדרים כמה הצעות. שר האוצר יובל שטייניץ מבקש לקבוע פטור מגיוס לאברכים בני 22 שלהם שלושה ילדים לפחות, כדי שלא יישארו בישיבה רק כד להימנע מגיוס. במערכת הביטחון מתנגדים להצעה זאת בתוקף בטענה שניתן לגייס אלפי חרדים בכל שנה אם יוקצו לשם כך התקציבים הדרושים.
הצעות נוספות של האוצר הן להקדים את הגיל שבו ניתן לצאת לשירות אזרחי; להפחית את מספר שעות הלימוד השבועיות בישיבה המזכות בפטור מגיוס, בתנאי שהאברך ילמד במקביל במוסד להשכלה גבוהה או להכשרה מקצועית; ולהוריד את הגיל שבו זוכים אברכים לפטור גורף מגיוס מ־41 ל־24. במערכת הביטחון מסתייגים מחלק מהצעות אלה.
בהתייחס לשירות הלאומי קובע חוק ההסדרים יעדים גבוהים יותר רק לפעילות במסגרת המשרד לביטחון הפנים, כלומר במשטרה, מכבי אש ומוקדי חירום. היעד הוא ל־200 מצטרפים לשירות לאומי תחת המשרד לביטחון פנים ב־2011, 300 ב־2012; 400 ב־2013; 400 ב־2014; ו־500 ב־2015. על פי מינהלת השירות הלאומי, בקרוב אמורים להתחיל בשירות מסוג זה 250 חרדים.
נכון להיום נמצאים כ־1,200 חרדים בשירות לאומי, רבים מהם כמורים במסגרת "חונכות לנוער נושר בסיכון", כלומר מניעת נשירתם של נערים חרדים מעולם הישיבות. הצעת חוק ההסדרים לא כוללת יעדים להגדלת היקף השירות הלאומי בקהילות החרדיות עצמן.
חוק טל זכה לביקורת נוקבת, בעיקר על היעדר מנגנון המתמרץ יציאה לעבודה או ביצוע שירות אזרחי. השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש הוועדה שיזמה את החוק, אמר בכנסת בנובמבר 2009, כי החוק למעשה נכשל, שכן הוא לא הגדיל משמעותית את היציאה לעבודה או את שיעור הגיוס לצה"ל.
מחוץ להסדר של חוק טל מתגייסים כיום כ־500 חרדים בשנה לגדוד הנח"ל החרדי, שבו הם משרתים שלוש שנים מלאות. כ־400 חרדים מתגייסים מדי שנה למסלול הטכני שח"ר כחול בחיל האוויר, שבמסגרתו הם משרתים עד 19 חודשים. בסך הכל משרתים כיום במסגרות שונות בצה"ל כ־5,000 חרדים.
ממשרד האוצר נמסר: "יעדי הגיוס לשירות לאומי וצבאי נגזרים מתהליך עבודה של המועצה הלאומית לכלכלה יחד עם אגף כוח אדם בצה"ל".
מאגף כוח האדם בצה"ל נמסר: "היעדים המתוכננים לקליטת חרדים בצה"ל גובשו בשיתוף הגורמים הרלבנטיים בצה"ל, אך טרם אושר להם תקציב מתאים. ללא סיכום על תקציב לא ניתן יהיה לממש את הנושא".
