אזיקים אלקטרוניים ושיחות ועידה עם שופטים

משרד האוצר יוזם שורת התערבויות בתחומי ביטחון הפנים והמשפט במסגרת חוק ההסדרים. אחת ההתערבויות באה בעקבות פיילוט "הפיקוח האלקטרוני" של שב"ס, שבו משתתפים כ־900 אסירים השוהים בשטח מגודר או בביתם במקום בבית הסוהר. עלות הפיקוח מרחוק נמוכה ב־70% ממאסר בפועל. על פי טיוטת חוק

באוצר מבקשים לחסוך גם בעלות הליווי של כ־1,000 אסירים ביום לבתי המשפט, העומדת על כ־300 מיליון שקל בשנה. כדי לחסוך בהוצאות מציעים באוצר שני צעדים עיקריים: הרחבת השימוש בשיחות וידיאו בין בתי המשפט לבתי הכלא והמעצר, וכן הקמת אולמות משפט בסמוך לבתי הסוהר ובתוך בתי הסוהר עצמם.

בחלק אחר של טיוטת חוק ההסדרים מציע האוצר להקים צוות מיוחד שידון בייעול המאבק בפשיעה כלכלית ומאורגנת. בראשות הצוות יעמוד היועץ המשפטי לממשלה, וישתתפו בו נציגים מהאוצר, הפרקליטות, המשרד לביטחון פנים, בנק ישראל, רשות ני"ע, המשטרה ועוד. הצוות יתמקד ב"מנגנונים הכלכליים התומכים בארגוני פשיעה".

סעיף נוסף בטיוטה עוסק בתעריפי העברת נתוני התקשורת לגופי האכיפה בישראל. כפי שפורסם ב"כלכליסט", חברות התקשורת גובות סכומים שלעתים מגיעים למאות אלפי שקלים עבור נתוני תקשורת שנדרשים לחקירות של המשטרה. מחקר התקשורת של רצח השופט עדי אזר, למשל, עלה למשטרה כמיליון ומאתיים אלף שקל. על פי טיוטת החוק, יקבע שר התקשורת תעריפי מקסימום לנתוני התקשורת.

לבסוף, חוק ההסדרים מרחיב את סמכויות פקחי הרשויות המקומיות, כך שיוסמכו להביא חשודים לתחנות המשטרה, לדרוש הזדהות, לחקור, לתפוס חפצים ולעכב אזרחים עד לבואו של שוטר, כדי להביא "לשמירה יעילה על הסדר הציבורי, והגברת הביטחון האישי".