גליה מאור: "הצטברות המשברים בעולם עלולה להגיע לישראל"

"התנודתיות המוגברת ואי־היציבות הכלכלית ימשיכו ללוות אותנו בשנים הקרובות, ועלינו להיערך לכך היטב" - כך אמרה הערב מנכ"לית בנק לאומי, גליה מאור, בנאומה בפסגה הכלכלית של "כלכליסט" ופסגות.

מאור ציינה כי השלב הנוכחי במשבר הכלכלי הגלובלי הינו תוצאה של בעיות כלכליות וחברתיות רבות: "בחלק מהמדינות, ובעיקר ביוון ובפורטוגל, מבטא המשבר חריגה גדולה ומתמשכת מכללי המשמעת הפיסקלית. במדינות אחרות, כמו ספרד ואירלנד, מדובר בהיווצרותן של בועות נדל"ן גדולות. על הרקע הזה, התפרצות המשבר במדינות אלו היתה רק עניין של זמן, והוא גובה כעת מחיר כבד ממדינות רבות באיחוד האירופי, מחולל סערה בשווקים הפיננסיים, גורם לאי־שקט חברתי, ואף לחשש מסוים לגבי עתיד גוש היורו.

"התנהלות בלתי אחראית, במישור הפיסקלי או ביצירת בועות, מביאה בסוף לפגיעה ברווחת הציבור. שוב הוברר שמי ששובר את הכללים צפוי לשאת בעונשים - שאותם יכתיבו השווקים בחדות וללא רחם.

"המהירות, החדות, החד־משמעיות והעוצמה של תגובת השווקים, משקפת, לתפיסתי, מצב של רצף של משברים לו אנו עדים בשנים האחרונות. מדובר ברצף שהחל עם נפילת שוק הסאב־פריים בארה"ב ב־2007, התגלגל לכשלים גלובליים של גופים פיננסיים ענקיים במהלך 2008 ו־2009, המשיך לדובאי בסוף 2009 והגיע בשלב הנוכחי לחלקים שונים של אירופה.

"בעבר היו לא מעט מקרים שבהם כשמדינה מסוימת נקלעה למשבר כלכלי, ניתן היה לבודדה ולטפל בבעיותיה ללא חשש מהידבקות של המדינות הסובבות אותה", הוסיפה ואמרה מאור. "ואולם, מאז סוף שנות ה־90 למדנו שבעולם שהוא כפר גלובאלי, אין אפשרות למנוע לחלוטין 'אפקט של הידבקות'. כולם מייצאים ומייבאים, תנועות ההון חופשיות ורבות, וכולם קשורים בחבל טבור כלכלי אחד".

גליה מאור, יובל שטייניץ ופול קרוגמן צילום: אוראל כהן

"לתת משקל גדול יותר לתרחישי קיצון"

לדברי מנכ"לית בנק לאומי, "ככל שמשבר מתארך וככל שהמשברים מצטברים, עולה רמת אי־הוודאות וגדלה התנודתיות בשווקים. אני סבורה שמצב זה, של תנודתיות מוגברת ואי־יציבות כלכלית, פיננסית, ואולי גם פוליטית בחלקים שונים של העולם, ימשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות, ועלינו להיערך לכך היטב. בעולם כזה עלינו לתת משקל גדול מבעבר לתרחישי קיצון שבעבר נטינו להתעלם מהם, ולנקוט בזהירות רבה יותר.

"במישור המאקרו־כלכלי, המשמעות של 'משבר רודף משבר' היא פגיעה בצמיחה בחלקים רבים של העולם. אנו מעריכים התמתנות של הצמיחה בעולם המערבי ובישראל ב־2011 לעומת 2010. מעבר ל־2010 קיים גם תרחיש של כניסה מחודשת להאטה כלכלית, כתוצאה מהסרת מנגנוני ההרחבה הכלכלית החזקים שהופעלו מאז סוף 2007. אין מדובר בתרחיש מרכזי של חזרה למיתון כלכלי בעולם המערבי, אלא רק להאטת קצב הצמיחה לעומת סוף 2009 וראשית 2010. בהשפעת גורמי סיכון נוספים, שאינם חלק מהתרחיש המרכזי, תיתכן אף גלישה למיתון".

בהתייחסה לכלכלת ישראל, ציינה מאור כי "למשק הישראלי, כמשק קטן יחסית הנשען על שוקי נישה עמידים יחסית למיתון ועל פלטפורמות נכונות, יש יתרון יחסי. לכן, האטה בצמיחה בישראל ב־2011 צפויה להיות מתונה יחסית, ועדיין תירשם צמיחה חיובית של התוצר לנפש בסדר גודל של כ־1% ואולי אף יותר - קצב מהיר מזה הצפוי בחלקים רבים של אירופה.

"על קובעי המדיניות הכלכלית להיערך עם תוכניות אופרטיביות שמטרתן שימור ושיפור של תנאי הרקע הבסיסיים שאיפשרו למשק להתמודד עם המשברים של השנים האחרונות. אין להסתנוור מכך שישראל מצויה כעת במצב טוב לפחות כפי שהיה ערב השלב הקודם של המשבר. הצטברות המשברים בכפר הגלובלי יכולה להגיע גם אלינו. הצהרה חד־משמעית של הממשלה על מחויבותה ליעדים הפיסקליים, ועמידה בהם, תסייע בהקטנת רמת אי־הוודאות, תתרום לחיזוקה של המערכת הפיננסית ותפחית את פוטנציאל הפגיעה בה.

"משבר עתידי יכול להגיע כמעט מכל מקום ועל כן ראוי ורצוי להדק את התיאום בין רשויות הפיקוח ולהיות ערניים לכל התפתחות. הצטברות המשברים וסמיכותם עלולה לחייב את מערכות ההסדרה להקשיח את הקריטריונים. חשוב להדגיש: כשהמערכת רופפת, הידוק הברגים על ידי מערכות ההסדרה והידוק הברגים העצמי - הכרחיים. יחד עם זאת: עלינו להיזהר, שכן הידוק הברגים יתר על המידה, עלול אף להביא לשבירתם ולפגיעה של ממש בפעילות הכלכלית".

"לקדם את הייעוץ והתכנון הפנסיוני"

מאור ציינה שלוש נקודות חוזק, שסייעו למשק לצלוח בשלום את השלב הראשון של המשבר:

1. רמת החיסכון הפרטי הגבוהה ורמת המינוף הנמוכה של תושבי ישראל. לדברי מאור, "לעובדה זו חשיבות רבה: הן ברמה המאקרו־כלכלית, כאחד המקורות החשובים לביצוע השקעות במשק; והן ברמת הפרט, כמכשיר להעברת עושר בין תקופות וכאמצעי להבטחת רמת צריכה ורמת חיים לעת פרישה או ליום סגריר. כאן תפקידם של קובעי המדיניות הכלכלית לעשות כל שניתן כדי להמשיך ולעודד את החיסכון בישראל - בין השאר על ידי קידום הייעוץ והתכנון הפנסיוני".

2. מדיניות ממשלות ישראל בעשור האחרון, שהובילה להקטנת יחס החוב הציבורי לתוצר. לדברי מאור, "פעילות נחרצת של קברניטי המשק הישראלי בהקשר זה, תשמר ותגדיל את רמת האמון בו, ותקרין גם על המערכת הפיננסית".

3. השמרנות של המערכת הפיננסית בישראל. לדברי מאור, "המערכת הבנקאית שמרה על עצמה מהיסחפות אחר מכשירים פיננסיים שמגדילים את המינוף. בהקשר זה, יש לציין את העמידה האיתנה של בנק ישראל בדרישה לאימוץ כללי באזל 2, הדרישה הברורה להגדרה מסודרת של תיאבון הסיכון בכל הקבוצות הבנקאיות, ולאחרונה גם את הניסיון להגבלת המינוף בשוק המשכנתאות".

• לדבריו של פרופ' פול קרוגמן - לחץ כאן
  

לדבריו של שר האוצר יובל שטייניץ - לחץ כאן

לדבריו של מנכ"ל פסגות רועי ורמוס - לחץ כאן

• לדבריו של מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון - לחץ כאן