גיליון הערכה: חקר ביצועים שבועי

עזריאלי מקדים ירושה

דוד עזריאלי הוא לא וורן באפט וגם לא ביל גייטס, שהחליטו לא להוריש לילדיהם את הונם אלא לתרום אותו לצדקה. עזריאלי, האיש והקניונים,חילק השבוע לכל אחד מארבעת ילדיו מניות בשווי 1.2 מיליארד שקל - 15% מהחברה לכל ילד. ייתכן שעזריאלי מודע לעובדה שטייקונים רבים מעדיפים להתכחש לקיומה - שגם מיליארדי דולרים לא מבטיחים חיי נצח? או שהוא פשוט למד לקח מעמיתיו המכובדים והעשירים, שהותירו למשפחותיהם להתכתש על הירושות זמן רב אחרי מותם ושהכביסה המלוכלכת שלהם כובסה בתקשורת הרבה אחרי שהם עצמם נשכחו? אילו רק ידע שאול אייזנברג לפני עשור את מה שעזריאלי יודע עכשיו.

אלי הורביץ צילום: בועז אופנהיים

סופי שולמן

הורביץ ירחף כצל

אלי הורביץ כבר לא יו"ר טבע, אבל טביעות האצבע שלו יתנוססו על החברה הישראלית הגדולה ביותר עוד שנים רבות. הורביץ החל את דרכו כשוטף כלים במעבדה של אחת החברות שהרכיבו את טבע, התחתן עם בתו של אחד ממייסדי החברה וסומן במהרה כמי שיצעיד אותה קדימה. וכמה רחוק הוא צעד איתה. מחברה קטנה הנסחרת בספסלים האחוריים של הבורסה הישראלית נהפכה טבע של הורביץ להצלחה הישראלית העסקית הגדולה מאז ומעולם. הורביץ הוא גם המנכ"ל היחיד בטבע שכבר פרע את השטרות - לא משום שהאחרים היו טובים פחות, אלא משום שהם כיהנו או מכהנים זמן קצר מכדי שניתן יהיה לראות את פירות ביצועיהם. הפרישה שלו לא מזעזעת את החברה - וזו כנראה הגדולה של הורביץ, שכן בכל חברה אחרת פרישה של האיש החזק היתה מטלטלת את המניה. השאלה היא אם היציבות שהורביץ מותיר אחריו תאפשר ליורש פיליפ פרוסט לגדול לתוך נעלי הענק של איש הטבע המיתולוגי, או שהורביץ יישאר שם תמיד, כצל שאיש אינו משתווה לו.

גולן פרידנפלד

ביגלו בניצחון מתוק־חמוץ

דוד וגולית. קומדיה רומנטית על אקסים במירוץ אחר הכבוד. השיעור החשוב על איך מי ש"גדול מכדי ליפול" הוא בעצם גם "גדול מכדי לזכות". יש המון דרכים להסתכל על הזכייה של קתרין ביגלו ו"מטען הכאב" באוסקר, על חשבון ג'יימס קמרון ו"אווטאר". אבל אפשר לעצור ולשמוח על כך שערב יום האשה הבינלאומי 2010 אשה זוכה, לראשונה, בפרס על בימוי. כמה חבל שכדי לעשות זאת עדיין נדרש סרט אקשן מלחמתי על יחידת גברים קרבית.

H&M. פותחת דרבי צילום: סולבה סנדסבו

אדוה גופן קיזלשטיין

H&M פותחת דרבי

הכינו את הארנקים. שבועיים אחרי גאפ, גם H&M פותחת את חנות הדגל שלה בישראל - וגם היא עושה זאת בקניון עזריאלי. הקניון המצליח, שנהפך זה מכבר לחנות בגדים אחת גדולה, יהיה מהיום הבלומפילד של חנויות האופנה. כרגע, לפני שריקת הפתיחה, נראה כי ל־H&M יתרון בולט, גם בהתאמה טובה יותר לטעמם של הישראלים וגם ברמת מחירים נמוכה יותר, מגוון רחב יותר וחנות גדולה יותר. וכמו בכדורגל, לכל אחת מהרשתות הבינלאומיות עדת מעריצים משלה. בכל מקרה, שתיהן יצטרכו לגנוב קונים מהרשתות הקיימות, הזרות (בעיקר זארה ופול אנד בר הספרדיות) והישראליות, וקרוב לוודאי שנראה בזירה הזו מיזוגים ורכישות. כך שמעבר למה שיתרחש על המגרש, הדרבי הזה עוד ישנה את כל הליגה.

גבי קסלר

באפט מייצר אשליה

אחרי הצמרמורת הראשונה, אפשר להירגע.וורן באפט לא בדיוק קנה חברה בישראל, ולא ממש מדובר בישקר 2. חברה־בת של ברקשייר האתווי אכן קנתה את נט־איי מכפר סבא, וזה הכל. לא מעצמת ייצור, לא סטארט־אפ מבריק, לא גוף פיתוח, לא יצוא. בחברה שזכתה ל"מגע הזהב" יש רק 15 אנשי מכירות, שיודעים להעביר רכיבים מחברה אמריקאית אחת לחברת הייטק אחרת. לא היינו רושמים את הרכישה הזו לזכותו של באפט. היא ממש לא בסטייל שלו.

מאיר אורבך

צוקרברג מקבל משימה אבודה

איש השנה של פסטיבל הפרסום קאן־ליון הוא מארק צוקרברג. זו בחירה נועזת, בהתחשב בכך שיזם פייסבוק לא הרוויח מעולם מפרסום. למעשה, מאז שעלה לרשת פייסבוק רק מפסיד, וצוקרברג אינו מבין למה לעזאזל הוא לא מצליח לתרגם 400 מיליון חברים לפלוס בשורה התחתונה. הפרס היוקרתי מלמד שלא רק צוקרברג מודאג ומייחל לפריצת דרך. כפי שתשוקתם לשלום של חברי האקדמיה השבדית הובילה להענקת פרס נובל־למפרע לאובמה, כך נראה שהמפרסמים שמאחורי הפרס רוצים שמישהו כבר ימצא בשבילם דרך להרוויח ברשת בלי שגוגל שוב תיקח את כל העוגה. ציפיות גבוהות מבחור כה צעיר. כרגע, כנראה, הוא הסיכוי הכי טוב שלהם.

דני דנקנר. רב הנסתר על הגלוי

אסף אביר

"אל תגיד כלום", אמר יועץ א'. "שב בשקט ותן לעיתונות לעשות את העבודה בשבילך", אמר יועץ ב'. הקליינט רוני חזקיהו הקשיב והפנים. לא תשמעו ממנו מילה, לטוב או לרע, על פרשת דני דנקנר. גם לא מסטנלי פישר. אולי חצי חיוך, כזה ששמור ליודעי ח"ן. בבנק ישראל ממשיכים לחשוב שלקוחות בנק הפועלים, בעלי המניות והעולם כולו אינם בוגרים ואחראים מספיק כדי להתמודד עם המידע שהביא להדחת היו"ר. מזל ששר האוצר יובל שטייניץ אינו חלק מחבורת הסתרים של חזקיהו ופישר - לפני כמה ימים הוא סדק את החומה כשאמר שבנק ישראל כלל לא ידע על הפרשה הנוכחית כשדרש להדיח את דנקנר. אבל גם שטייניץ אמר ולא יסף, והשאלות נותרות פתוחות גם כמעט שנה אחרי ההדחה ההיא.

עידן גרינבאום

פישר - אז ניפרד כידידים?

בעוד חודש וחצי תסתיים כהונתו של סטנלי פישר, ומה רבה המהומה. איש מהפוליטיקאים ואנשי האוצר אינו פוצה פה בעניין התנהלותו השערורייתית בעניין חוק הגמ"חים. איש אינו מעז למתוח ביקורת על התנהלותו המביכה בעניין מינוי יו"ר בנק לאומי. אף אחד לא מעמיד אותו במקומו כשהוא מבקש שליטה מלאה בשכר עובדי בנק ישראל כאילו הקופה הציבורית היא עניין פרטי שלו. הס מלהכעיס את הנגיד, שחלילה לא יקום ויעזוב. ומה באשר לעובדה שישראל עשויה להישאר בקרוב בלי נגיד? פישר כנראה לא ממש מוטרד מהעניין.

בדומה להתנהלותו לאורך כל הכהונה, כשמדובר בעניינים מהותיים - הוא שותק. אין לזה סיבה טובה, הוא פשוט מרגיש שהוא לא חייב להסביר לנו. או במילים אחרות - תגידו תודה בכלל שאני כאן. ואם אתם רוצים שאשאר, "אתם צריכים לדבר עם אשתי". אולי כדאי להסביר לנגיד שלא מדובר בהזמנה לארוחת ערב, אלא באחד התפקידים החשובים במשק. אנחנו אמנם אסירי תודה על שהוא נטש קריירה בינלאומית לטובתנו, אבל עושה רושם שהוא התחיל להאמין למה שכותבים עליו - שבלעדיו אנחנו אבודים. זו לבדה סיבה טובה להודות לו, לוותר על קדנציה שנייה - ולהיפרד כידידים.

גלית חמי