דו"ח טכנולוגי: מנכ"ל פייסבוק פרץ לחשבונות מייל של משתמשים
מסורת של פגיעה בפרטיות: בימיה הראשונים של הרשת החברתית חדר מארק צוקרברג לחשבונות דואר של עורכי עיתון סטודנטים - ובפייסבוק לא מכחישים; גולשים שתרמו להאיטי גילו שהכסף הגיע לרכישת סחורות בפארמוויל; ומדיניות האפסטור ממשיכה לבלבל את המפתחים
אין לו בעיה מוסרית לקרוא את הדואר שלכם
מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג עושה ככל יכולתו להעלים את פרטיותם של הגולשים. הוא הודה בכך לפני כחודשיים, כשאמר ש"עידן הפרטיות חולף" – הרבה בזכות פעולותיו-שלו. עכשיו מסתבר שפייסבוק תמיד שימשה את צוקרברג כאמצעי לפגיעה בפרטיות.
מקורותיה של פייסבוק מעורפלים. זמן קצר לאחר שפייסבוק הפכה להצלחה, נתבע צוקרברג על ידי זוג האחים וויִנְקלבוֹס, שהקימו את חברת ConnectU ושטענו שצוקרברג גנב את הרעיון שלהם. צוקרברג הגיע איתם לפשרה ושילם להם דמי לא יחרץ.
צוקרברג. פעם הוא שלט במידע של מאות, היום זה מאות מיליונים צילום: בלומברג
עכשיו צף מידע חדש שמעמיד את צוקרברג באור עוד פחות מחמיא מבעבר. מעבר לעובדה שהמידע מעלה שצוקרברג אכן רימה את הווינקלבוסים, הוא שופך אור על פרשה גרועה אפילו יותר. האחים ווינקלבוס הלכו למגזין של הרווארד, ה-Crimson, עם הסיפור שלהם. אנשי המגזין ביקשו תגובה מצוקרברג, שהצליח לשכנע אותם שהכל בעצם בסדר.
אבל צוקרברג לא ידע מה יחליטו אנשי הקרימזון לעשות, והוא רצה התראה מוקדמת למקרה שכל העסק יפורסם ויתפוצץ. הוא החליט לפרוץ לחשבונות המייל של עורכי הקרימזון ולקרוא אותם. איך? פשוט. כמו רבים אחרים בהרווארד, הם היו חברים ב-TheFacebook, הגרסה המוקדמת של פייסבוק (שנועדה, כזכור, להיות רשת לבוגרי קולג'ים). צוקרברג עקב אחרי ניסיונות הכניסה שלהם לאתר, שלף משם את כתובות המייל שלהם, דג את הסיסמאות שלהם – והצליח באמצעות המידע הזה לפרוץ שני חשבונות מייל.
ומה התשובה של פייסבוק לכל זה? תשובה נהדרת, ראויה לציטוט במלואה: "אין בדעתנו להתעמת עם תובעים מתוסכלים ומקורות אנונימיים ששואפים לכתוב מחדש את ההיסטוריה המוקדמת של פייסבוק או להשמיץ את מארק צוקרברג באמצעות האשמות מיושנות. העובדה הבלתי מעורערת היא שמאז שעזב את הארוורד לעמק הסיליקון לפני כמעט שש שנים, מארק הוביל את צמיחתה של פייסבוק מאתר של קולג'ים לשירות עולמי, המשחק תפקיד חשוב בחייהם של יותר מ-400 מיליון בני אדם".
מה חסר פה? בדיוק. הכחשה.
פעם היתה למארק צוקרברג גישה לחייהם של כמה מאות או אלפי אנשים. עכשיו מדובר במאות מיליונים. גם זה סוג של הצלחה.
ונעבור לעלוקה של פייסבוק, זינגה, שמתנהלת באותה רמת מוסר.
הגרסה החוקית, בערך, של ספאם
כתבנו כבר על פעולותיה המאותגרות-מוסרית של חברת זינגה, המפתחת משחקים לרשתות חברתיות (בהן פארמוויל המפורסמת): הונאת משתמשים, והווידוי של המנכ"ל, מארק פינקוס, שהאנשים שלו "יעשו כל דבר תועבה" כדי להגדיל את הכנסותיה של החברה. ובכל זאת, השטיק האחרון מסוגל לגרום למארק צוקרברג להוריק מקנאה.
זוכרים את רעידת האדמה בהאיטי? רבע מיליון הרוגים, על פי הספירה האחרונה? ההתגייסות של חברות טכנולוגיה? גם זינגה התגייסה. היא קראה למשתמשים לתרום כסף שיועבר לנפגעים בהאיטי.
בפועל, מתקבל הרושם, המודעות שגרמו לאנשים לתרום כספים לניצולים בהאיטי שימשו לרכישת סחורה וירטואלית בפארמוויל. עיתון ברזילאי גדול, פוליא ברזיל, עלה על התרמית אחרי שאנשים שמו לב שהכסף שיצא מכרטיס האשראי שלהם הלך לזינגה, לא להאיטי.
הפרסומות של זינגה לתרומות בהאיטי צילום מסך: valleywag.com
בזינגה טוענים בתגובה שזה נכון שהם לקחו את הכסף, אבל שמי שרצה שהכסף גם יגיע להאיטי היה צריך לרכוש מהם טובין וירטואליים, ורק מי שאכן רכש את הטובין זכה לכך שכספו יעבור הלאה. בואו נאמר שההודעות של זינגה בנושא היו, בלשון המעטה, דו משמעיות. זינגה מסרה תגובה מתחמקת. המשך יבוא, סביר להניח.
הדיקטטורה הקפריזית של האפסטור
מיום הקמתה, חנות האפליקציות של אפל, האפסטור – מקור הכנסה חשוב שלה, שמאפשר למשתמשים לרכוש אפליקציות לאייפון או לאייפוד טאץ' – לוותה בשערוריות, בעיקר בשל אי יציבותם של כללי ההשתתפות בחנות, ששונו פעם אחר פעם. לאחרונה, אפל יצאה במסע צלב כנגד אפליקציות אירוטיות, כשהיא מעניקה פטור לחברות מפורסמות ומושקעות אבל מוחקת כ-5,000 אפליקציות של חברות קטנות.
המצב שנוצר הוא שמפתחים לא יודעים אם יש בכלל טעם להשקיע זמן, מאמץ וכסף בפיתוח אפליקציות לאפסטור. אחרי הכל, הכללים משתנים מרגע לרגע ובלי התראה מוקדמת. בסוף השבוע, הגיעה שעתם של מפתחי אפליקציות ה-WiFi: אפל העלימה שורה של אפליקציות שמאפשרות למשתמש למצוא ולזהות נקודות חיבור לאינטרנט האלחוטי, כרגיל בלי הסבר או התנצלות, או – שומו שמים – פיצוי.
ככל הנראה, מדובר בעוד חלק מניסיונותיה של אפל לוודא ששום אפליקציה מביכה לא מגיעה לאייפד, שהשקתה נדחתה מסוף מרץ לתחילת אפריל. לא ברור מה מביך באפליקציות WiFi – אלא אם הן עשויות לשמש לעקיפת הצורך בחוזה כובל עם AT&T.
בתוך כך, האפסטור דחתה את בקשתה של חברה ישראלית, Tawkon, לאשר אפליקציית אייפון שמה שהיא עושה בחיים הוא למדוד את כמות הקרינה שפולט המכשיר. כנראה שהאייפון הרבה יותר מסוכן לבריאותך מכפי שאפל רוצה שתדע.
ללא מילים
גיימרים מתמודדים עם תדמית שלילית פחות או יותר משנות השמונים. מדי פעם מגיע מחקר שמראה שהם אנשים ממוצעים למדי, ולעתים אפילו מחקר שמעיד שהם בעצם לוחמים טובים יותר מהממוצע. ואז מגיע מקרה כמו זה של בני הזוג מסיאול, ומוחק הכל.
השניים, קים יו צ'ואי וצ'וי מי סון, הודיעו למשטרה בספטמבר האחרון שהם שבו לביתם ומצאו את בתם בת שלושת החודשים מתה. השוטרים, שבחנו את הגוויה, הפכו לחשדנים מאוד – משום שהיה נראה שהיא גוועה מרעב והזנחה. בני הזוג נלקחו לחקירה.
הם הודו שהם הזניחו את הילדה, והאכילו אותה רק אבקת חלב. מדי פעם הם גם היכו אותה. היו להם דברים חשובים יותר לעשות: משחקי מחשב בקפה אינטרנט, צורת בילוי מקובלת בדרום קוריאה. בבוקר שבו מצאו את בתם מתה, הם שבו לאחר לילה של 12 שעות משחק.
והמשחק? משהו מרובה משתמשים בשם PRIUS, שבו אתה צריך לדאוג ולטפח ילדים וירטואליים. כנראה שהם היו תובעניים פחות.
קצרצרים
פרשת הריגול אחרי התלמידים במחוז בית הספר לאוור מריון בפנסילבניה – שבה, על פי החשד, עקבו עובדי בית ספר אחרי תלמידים באמצעות מצלמות הרשת במחשבים שסיפק להם בית הספר - ממשיכה להסתעף: שני עובדי מחשבים של מחוז בית הספר הוצאו לחופשה מנהלתית, והמשטרה קיבלה לידיה תמונות שצולמו על ידי מצלמות הרשת של המחשבים. כמו כן, מסתבר שהמעקב בוצע בשני בתי ספר, לא אחד. המשך יבוא.
מנהל המכירות של גוגל אמר בסוף השבוע שבתוך שלוש שנים, המחשב השולחני ישמש בעיקר כעציץ מתוחכם, בעוד שהמחקר והחיפוש יתבצעו כמעט כולם באמצעות הסלולר. יש לקוות שזו תהיה המקבילה של "מחשבים אישיים? אין שוק לזה" של IBM. נקודה מעניינת יותר בדבריו של הברנש, ג'ון הרליהי, היא שגוגל רדופה על ידי ההצלחה של עצמה: הוא מתאר חברה שבסיוטיה מגיח מישהו משום מקום ועושה לה, באמצעות שוק הסלולר, מה שהיא עשתה לכל כך הרבה חברות ושווקים אחרים.
נמאס לכם להסתובב ברחוב ולשמוע בהמות שואגות לתוך הסלולר שלהן, אפקט שמרשים עוד יותר בחלל סגור כמו אוטובוס? ובכן, כמה חוקרים בגרמניה ניסו לעבוד על הבעיה. הפתרון שלהם עדיין בשלב ראשוני: הצמדת אלקטרודות לפרצוף, שמזהות את תנועת שרירי הפה ומסוגלות לתרגם זאת למילים, מה שיאפשר לאנשים לדבר כמעט ללא קול. מעבר לכך שזה לעולם לא יתפוס ברפובליקות לבנטיניות מסוימות, החוקרים מודים שכרגע זה אפילו לא קרוב לפתרון מסחרי. אבל הם עובדים על זה. למה, בעצם? בגלל הרעש הבלתי נסבל של שיחות ברכבת.
זוכרים את הפרופסור המטורלל ממשפט טננבאום, צ'ארלס נסון? ההוא שהצליח לגרום ללקוח שלו לחטוף קנס של 675,000 דולר לאחר שהוריד כמה שירים מתוכנת שיתוף קבצים? במופע נדיר של צדק קוסמי, נסון יצטרך להשליש גם כמה מעות משלו עבור הקרקס שניהל. בקטע לא ברור שלא הוסבר עד היום, העלה נסון לרשת את השירים שלקוחו הואשם בגניבתם, וקישר אליהם מהאתר שלו. עורכי הדין של חברות ההקלטה, שלא האמינו למזל שלהם, דרשו הסברים. נסון נמנע מלספק אותם. עכשיו הוא ישלם.
DARPA, הסוכנות הצבאית האמריקאית למדענים משוגעים, היתה אחראית להמצאת הרשת. מאז חלפו כמה עשרות שנים ועכשיו היא בפיגור, והיא רוצה לסגור אותו. בקצרה, דארפה רוצה לפתוח חנות אפליקציות, שתתמקד באפליקציות צבאיות. נראה שהצבא האמריקאי כבר אמר את דברו – החנות תותאם לפלטפורמת אנדרואיד בלבד. האייפון היה אופציה בדיונים המוקדמים, אבל ירד – אולי בגלל שבירותו, אולי בגלל אי עמידותו לתנאי מזג אוויר בשטח, אולי בגלל שהפנטגון לא רוצה למצוא את עצמו נגרר לתביעה על הפרת פטנטים.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
