מתי אלרגיה מצילה חיים?

אין דבר טעים יותר מקערת פול מצרי, חם, עם שמן זית, מלח ופלפל, קמצוץ כמון וכמה טיפות לימון. עבורי ועבור עוד מיליוני אנשים זוהי ההגדרה של נירוונה קולינרית.

אבל הפול זכה גם להרבה פרסום גרוע לאורך השנים: הפילוסוף היווני פיתגורס הזהיר את תלמידיו מפני אכילת הפול - איש אינו יודע למה. בני כת האורפים ביוון העתיקה אסרו גם הם על אכילת הפול, שבעיניהם הכיל את נשמות המתים.

גם היום יש מי שנמנעים מפול. לפי הסיפור המקובל, את צדו השלילי של הפול גילתה לראשונה מורה בבית ספר בסרדיניה, שהבחינה שכמה מתלמידיה סבלו מדי אביב ממה שנראה כאפיסת כוחות. חוסר מרץ של תלמידים הוא תופעה מוכרת בסוף החורף, כשהאביב באוויר וחופשת הקיץ קרבה. אלא שהמורה חשדה שמשהו אחר קרה לתלמידיה, ומשום מה היא נזכרה בימים שבהם היא עצמה היתה תלמידה, ולמדה על פיתגורס ועל האזהרה שהשמיע באוזני תלמידיו. משהו גרם לה לחשוד שלפול יש יד בתשישות של תלמידיה.

פול צילום: shutterstock

היא צדקה. תלמידיה סבלו ממחלה תורשתית שממנה סובלים כיום יותר מ־400 מיליון איש בעולם. שמה של המחלה הוא פאביזם - שם שנגזר מהמילה פאבה, שהיא שמו הלועזי של הפול.

מי שירש את גן הפאביזם אינו מסוגל לייצר אנזים בשם גלוקוז־6־פוספט־דיהידרוגנאז, ובקצרה G6PD. המחסור באנזים גורם לחלק מתאי גופו, ובמיוחד לתאי הדם האדומים, להיות רגישים לכימיקלים מסוימים שבמקרה נמצאים בפול באופן טבעי ובכמויות.

התלמידים התשושים מסרדיניה סבלו ממחסור ב־G6PD, אכלו פול, והכימיקלים שבפול יצרו לחץ על תאי הדם האדומים שלהם. הכימיקלים שבפול עשויים לגרום לתאי דם אדומים להתפוצץ, ובכך לגרום לאנמיה, ובמקרים קיצוניים — כשהרבה תאי דם אובדים לזמן קצר - למוות. מוות ביד הפול. ולמרבה הצער, בעיותיהם של הסובלים מפאביזם לא נגמרות בפול. עליהם להימנע משורה ארוכה של דברים, ובהם תרופות מסוימות.

יש למחלת הפאביזם צד חיובי, שמתגלה כשבוחנים היכן בעולם מרוכזים 400 מיליון האנשים שסובלים ממנה. כמעט כל האנשים הללו מרוכזים בכמה אזורים באפריקה, באסיה ובמזרח אגן הים התיכון - אזורים שבהם לגמרי לא במקרה שרצה בעבר מחלה אחרת, קצת יותר קשה מאלרגיה לפול. המלריה.

תושבי העולם המפותח לא צריכים עוד להתמודד עם המלריה. תושבי העולם המתפתח כן: חצי מיליארד מתושבי העולם השלישי חלו במלריה בשנה החולפת, ו־2 מיליון מהם לעולם לא יחלימו. גם אלה שישרדו עשויים לסבול במשך שנים ארוכות, משום שהיצורים המיקרוסקופיים שמחוללים מלריה הופכים את תאי הדם האדומים למשכני הקבע שלהם.

אלא שלמרבה המזל, היצורים הקטנים האלה הם דיירים בררניים. האנזים החסר שהופך את תאי הדם לרגישים לפול הופך את התאים הללו למקום מאוד לא נוח עבור המלריה. וזוהי הסיבה לתפוצת הפאביזם באזורים מוכי המלריה בעולם. זו העסקה שמציעה האבולוציה: אין יותר פול, אבל גם אין מלריה. זכיתם בחסינות, אבל יש לה מחיר. הוגן. לי כמובן קל לומר זאת, כי אני לא צריך לוותר על פול.

אבל הסיפור לא נגמר פה. יש דבר שכולנו צריכים להודות למלריה עליו, ושבקיץ שעבר רבים מאיתנו נהנו ממנו. פעם חשבו שמיאסמה (miasma), "אוויר רע" באיטלקית עתיקה, הוא הגורם למלריה. האמונה הזאת גרמה לג'ון גורי, רופא שהתגורר בפלורידה במאה ה־19, להמציא מכשיר לחיסול המלריה: המכשיר הזרים אוויר קר לתוך בניינים, והשאיר את "האוויר הרע" בחוץ. ההמצאה לא ריפאה חולי מלריה, אך הודות לה החלונות נותרו סגורים והיתושים נושאי המלריה נותרו בחוץ. וחשוב מכך, המזגן שד"ר גורי המציא עובד כרגע בבית שלי, ומקרר את חדרי בזמן שאני אוכל עוד קערה של פול חם וטעים.