בלעדי ל"כלכליסט" - האוצר מאיים: נקים לבד את המסלקה הפנסיונית

הקמתה של מסלקה פנסיונית, שעתידה להקל במידה רבה על הייעוץ הפנסיוני בבנקים, עומדת בפני שינוי מערכתי דרמטי. ל"כלכליסט" נודע כי משרד האוצר ביטל את הפגישות של צוות ההיגוי שהקים המשרד כדי לדון בסוגיות הקשורות להקמת המסלקה. הפגישה האחרונה התקיימה ביום שלישי שעבר, ולא ברור אם ומתי יתכנס הצוות בשנית. מהאוצר נמסר כי "הפגישות בוטלו משיקולים טכניים של עבודה. אנחנו ממשיכים במלוא הכוח לפעול להקמת מסלקה ולהאצת הקמתה".

המערכת שתאיץ את הייעוץ הפנסיוני למה דרושה מסלקה? המסלקה אמורה לאפשר העברת כספים מהירה ופשוטה במקרה שחוסך יבקש לעבור ממוצר פנסיוני אחד לאחר או מגוף פנסיוני אחד למתחרה רחלי בינדמן לכתבה המלאה 

ל"כלכליסט" נודע כי במהלך הפגישות האחרונות שקיים האוצר עם צוות ההיגוי לא נרשמה כל התקדמות. האוצר החליט להקפיא את הפגישות, לשוחח במידת הצורך עם חברי צוות ההיגוי בטלפון ולקדם את הקמת המסלקה - שעדיין תהיה תחת שותפות בין חברות הביטוח, הסוכנים והבנקים, באופן עצמאי. ייתכן כי מדובר במהלך שנועד להפעיל לחץ על הנציגים האחרים בצוות ההיגוי.

בישיבה הראשונה שקיים צוות ההיגוי בספטמבר 2009 הוחלט למנות את מאיר שביט, לשעבר הממונה על הביטוח ושוק ההון באוצר, כראש מנהלת ההקמה שלה. בסוף יולי אשתקד שיגר המשנה למפקח על הביטוח, יואב בן אור, מכתב למנהל הגופים המוסדיים, לשכת סוכני הביטוח והבנקים, ובו ביקש מהם להעביר לידיו לא יאוחר מאוגוסט 2009 מזכר הבנות חתום שבמסגרתו הם מביעים נכונות להשתתף בהקמת המסלקה. עם הקמתה אמור כל גוף שיחתום על המזכר להעביר לחברה המשותפת שתנהל את המסלקה סכום של 100 אלף שקל שיהווה סכום ראשוני לפעילותה. במכתב זה צוין כי על החברה שתנהל את המסלקה לקום לא יאוחר מנובמבר 2009.

פרדוקס ביטוחי המסלקה הפנסיונית: אי אפשר איתה, אי אפשר בלעדיה באוצר הבינו שהדרך היחידה להוציא את המסלקה לפועל היא להנהיג מדיניות קשוחה. חסל סדר אסיפות שבועיות ובורקסים. האוצר יכתיב את הכללים ויגיש אותם כעובדה מוגמרת לנפשות הפועלות רחלי בינדמן לכתבה המלאה 

ל"כלכליסט" נודע כי דרישת האוצר להעברת 100 אלף שקל היא שהובילה למחלוקות בישיבות. בינתיים יודגש כי אף גוף מוסדי לא הביע נכונות לקחת חלק במסלקה, למעט קרן הפנסיה מבטחים ובית ההשקעות פסגות, וכי רק שלושת הבנקים הגדולים נעתרו לקחת בה חלק. ככל הנראה, הגופים המוסדיים מושכים זמן כדי לדחות ככל האפשר את הקמת המסלקה. כלל לא ברור כיצד תוכל לקום מסלקה בלי חברות הביטוח שאוגרות את רוב המידע על החוסכים. אם כי, אין ספק שאם תקום כזו, חברות הביטוח לא יוותרו על הערך המוסף שלה וייקחו בה חלק.

עודד שריג צילום: גדי דגון

"שריג צריך ללמוד את הנושא"

כידוע, אתמול היה יומו הראשון של המפקח החדש על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, אותו אגף במשרד האוצר שאמון על הקמתה של המסלקה. פרופ' עודד שריג החליף בתפקידו את ידין ענתבי. עם חברי צוות ההיגוי נמנים איציק מלאך, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי; גדעון מילויצקי, מנכ"ל מרכז סליקה בנקאי; אודי כץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח; מאיר אוזן, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים; אלי בבלי, סמנכ"ל בבית ההשקעות פסגות; דודי ליידנר, מנהל תחום מוצרים במנורה מבטחים פנסיה; אבי באום, מנכ"ל חברת חילן טק; וימית ליבנה מחברת אינטל.

על אף תגובת האוצר, בין שלל הסיבות שקיבלו חברי צוות ההיגוי לדחיית הפגישות נמצא הצורך של שריג לעבור תקופת חפיפה וללמוד את נושא המסלקה על בוריו.

טיעון נוסף שעלה הוא שהבנקים, שבסניפיהם מסופק הייעוץ הפנסיוני, התחייבו להכין מסמך שקובע פרוצדורה שלפיה יועבר מידע מסוגים שונים לידיהם באמצעות המסלקה, מסמך שהם טרם העבירו לנוכח ויכוחים פנימיים ביניהם.

עם זאת, חברי הוועדה שעמם שוחח "כלכליסט" לא ידעו לספר על כוונות להוריד את נושא הקמת המסלקה מסדר היום. "האוצר לא קובר את נושא הקמת המסלקה", אומר אודי כץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח. "הוא בסך הכל ביקש לעשות הפסקה בדיונים עד שהמפקח החדש ילמד את הנושא ויצטרף לדיונים", הוסיף.

למעשה, למעט הבנקים, ליתר הגופים אין שום אינטרס להקים מסלקה. עבור סוכני הביטוח, מתן ייעוץ פנסיוני קל ומהיר שיאפשר ליועצים בבנק נגישות קלה ופשוטה למידע על החוסכים והעברה פשוטה של כספי הפנסיה, יביא לנגיסה של הבנקים בנתח השוק שלהם. עדיף לסוכנים שהבנקים ימשיכו בעבודה של איסוף המידע מהחוסכים ויבקשו מחברות הביטוח לשחרר את המידע והכספים המבוקשים עבור כל חוסך, מה שמקשה מאוד על מתן הייעוץ הפנסיוני.

כידוע, ייעוץ פנסיוני ללקוחות הבנק ניתן חינם. עבור כל לקוח המקבל ייעוץ גובה הבנק מהגוף הפנסיוני - שאת המוצר הפנסיוני שלו ייעץ ללקוח לרכוש - עמלה של 0.25% מהכספים שנצברו בחיסכון הפנסיוני של אותו חוסך במוצר זה.

לכאורה, התשלום ליועץ בבנק אמור לבוא במקום עמלת סוכן הביטוח שיוצא מהתמונה. אך ל"כלכליסט" נודע כי הפרקטיקה בשטח פועלת אחרת לגמרי. מנהל בגוף מוסדי גדול סיפר ל"כלכליסט", כי לנוכח לחצים עצומים מצד סוכני הביטוח, הגוף המוסדי בעצם משלם פעמיים: גם עמלה לסוכן וגם ליועץ בבנק.

חנה פרי זן צילום: עמית שעל

"הבנקים איבדו את הצפון"

"בנושא הייעוץ הפנסיוני, הבנקים איבדו את הצפון לגמרי. פעם אחת הם מתלוננים שאין פרוטוקול אחיד ולכן הם לא יכולים לעבוד, עכשיו הם מתמרמרים שנושא המסלקה מתעכב". כץ הכחיש את התנגדות הסוכנות להקמתה של מסלקה וניסיונותיה לטרפדה. "אנחנו בתוך התהליך. האינטרס שלי הוא לשמור על האינטרס של סוכני הביטוח, ולא ייתכן שלבנקים יהיה אמצעי גישה למידע שאין לסוכן", אמר.

חנה פרי זן, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, התייחסה אף היא אתמול לדחיות הדיונים של צוות ההיגוי: "קטונתי מלהגיב על הלו"ז של האוצר. בן אדם חדש שנכנס לתפקיד (המפקח עודד שריג - ר"ב), מן הצדק שיבחן את הדברים".

פרי זן חזרה שוב על החשיבות מבחינת הבנקים להקמת מסלקה. "דיברתי לא פעם בעבר שמסלקה פנסיונית יכולה לקדם מאוד את הייעוץ הפנסיוני, ולצערי הרב זה לא קורה. אני מאוד מקווה שהממונה החדש ייתן לזה דחיפה. במצב היום, בהיעדר מסלקה אנחנו מתמקדים בייעוץ פנסיוני רק במקום שבו אנחנו יכולים להביא ערך מוסף ללקוח, קודם כל, ושנית שייתן לנו אפשרות לעבוד בצורה שתהיה מאחוריה הצדקה כלכלית. אנחנו מייעצים רק בקרנות השתלמות וקופות גמל למבוגרים. ביחס לייעוץ בנושא קופות פנסיה וקופות גמל לשכירים, כדי שנוכל להיכנס לתת ייעוץ בתחום, חייבים מסלקה".

פרי זן התייחסה גם לטענה, שלפיה הבנקים אינם מוסרים תקציב מסודר להקמת המסלקה: "בנק הפועלים לא נכנס לפרויקט שאין לו תקציב מוגדר".

כך או כך, גם באוצר מבינים שיעברו לפחות כמה שנים עד שתוקם מערכת שרירה ופועלת.