חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי
בטר פלייס ממשיכה לגייס, האוליגרך קונה שליש מ-yes, יו"ר לאומי מודיע על פרישה, כנס דאבוס בצל הרפורמה, אפל משיקה מחשב לוח חדש, שמועות על פרידה, אקסלנס מסתבכת ופיטורים ועזיבות בקומברס
אגסי עושה כביסה
בלי עמדת טעינה אחת, ובטח בלי פקקים נקיים של מכוניות חשמליות, ההישג הגדול של שי אגסי כבר ברור. הוא הצליח לעשות את מה שדורות של יועצים אסטרטגיים, יחצנים ומקורבים לא הצליחו - והפך את משפחת עופר לידידותית לסביבה. שיתוף הפעולה בין בטר פלייס למשפחה מעניק לעופרים הילה ירוקה ששווה להם כל דולר שהם עוד ישקיעו שם, והתדמית המצליחה שדבקה באגסי רק ממנפת את הרוח החיובית, שפתאום אופפת את מי שכבר נצרבו בתודעה הציבורית כשודדי משאבים ומזהמים מרושעים. מתברר שבכל זאת אין דבר שכסף אינו יכול לקנות.
עידן גרינבאום
בלווטניק לא יודע למה הוא נכנס
לן בלווטניק יודע לגשר על פערי תרבויות. מצד אחד הוא חבר של בכירי האוליגרכים ברוסיה, מצד אחר קונה בית במנהטן מאדגר ברונפמן. הוא בעל מניות באחת מחברות הנפט הגדולות בעולם, אבל גם בחברה של מל גיבסון. הוא בוגר הרווארד וקולומביה, מה שלא הפריע לו להעניק למנכ"ל חברת הנפט שלו טיפול שלא לומדים בבתי הספר למינהל עסקים, ושגרם לו להימלט לבריטניה. ועדיין, שום דבר לא יכול להכין את בלווטניק לרגולטור הישראלי. רבים ואמיצים, ובהם חיים סבן, ניסו, התאמצו, חשקו שפתיים - והתאכזבו. קרוב לוודאי שבלווטניק כבר חשב על מהלך או שניים לשיפור ביצועי החברה, הוא רק לא יודע שכל מחשבה שכזו צריכה קודם לקבל yes ממשרד התקשורת.
סופי שולמן
רף יוצא מהצל
נדיר לראות אדם מכהן כיו"ר חברה במשך 15 שנה, כל שכן בנק, ולבטח בנק גדול. אף שהונחה בפניו הצעה להמשיך שנה נוספת, עד למכירת השליטה בבנק לאומי, רף החליט לפרוש. ייתכן שאילו הוצע לו להאריך את הכהונה בפרק זמן גדול יותר, היה מסכים. רף נהג נכון - לאומי זקוק לדם חדש. מעבר לזה, מקובל לומר כי בבנק תמיד יהיו יו"ר ומנכ"ל, כשלעתים המנכ"ל הוא הדומיננטי ולעתים היו"ר. בתקופות של שלמה נחמה ודני דנקנר כיו"רים של בנק הפועלים, הם היו הבולטים יותר, ולא המנכ"ל צבי זיו. בדיסקונט, גיורא עופר היה משמעותי יותר מהיו"ר שלמה זוהר, שעזב בינתיים. ובלאומי, במבחן הזה של מנכ"ל ויו"ר, רף עמד בסופו של דבר בצלה של גליה מאור.
גולן חזני
אובמה קטן על הבנקאים
ברק אובמה לא בא לדאבוס, וגם לא שלח את בכירי הממשל שלו לפורום הכלכלי העולמי שנפתח שם אתמול. 2,500 פוליטיקאים, אנשי עסקים ומנכ"לים של חברות ענק מכל העולם מצטופפים כעת בשוויץ, אבל את אובמה הם לא ממש מעניינים. הוא בכלל עסוק בנאום השנתי על מצב האומה שיישא היום, ואת מה שיש לו לומר בענייני הכלכלה כבר אמר בשבוע שעבר, כשהטיל הגבלות מרחיקות לכת על פעילות הבנקים בשוק ההון. וכך, בשעה שוושינגטון תספור כמה פעמים הופרע נאום הנשיא במחיאות כפיים, יסתובבו הבנקאים האמריקאים בדאבוס ויסבירו לכולם למה יוזמת אובמה להגביל את פעילותם היא הרסנית ומסוכנת. כי כשאתה "גדול מכדי ליפול" אתה מתחיל להרגיש חשוב לפחות כמו נשיא ארצות הברית.
גבי קסלר
ג'ובס מציג: כך נשיק מוצר מצליח
1. דכא את המתחרים. ספר שאינך מאמין שיש שוק לקורא ספרים אלקטרוני או לחנות שמוכרת ספרים כאלה. אמור בדרמטיות: "לא משנה כמה טוב או רע המוצר, אנשים לא קוראים יותר".
2. עשה צחוק מהעיתונות הממוסדת. דאג להדליף חלקיקי מידע על המוצר החדש שלך, וסרב לאשר אותם. תן לעיתונים המכובדים להתבזות בכיף.
3. הגבה את הציפיות. שבוע לפני ההשקה דאג שמישהו ידווח שהמוצר החדש יהיה הדבר החשוב ביותר שעשית בחייך. צפה בגאווה במניית החברה מזנקת לגבהים חדשים.
4. השק מוצר מעוצב למשעי במחיר מוגזם, עם חבילת הגבלות דרקוניות. הגבל את מכירתו למדינות ספורות. ספור את הכסף בחדר המדרגות.
אורן הוברמן
בראנג'לינה לא מבינים במיתוג
אח, בראנג'לינה, על במותיך חלל. אחרי שש שנים שבהן הייתם הגיל דויטש ורוני בירם של עולם הזוהר, הנוחי דנקנר וחיים גבריאלי של הוליווד, מי היה מאמין שמה שכנראה יישאר מהזוגיות המפוארת שלכם זה שישה ילדים, חיבור שמות מצחיק והבהוב עגום של מותג מנצח שמתפרק. למה לא יכולתם ללמוד מביל והילארי? לא סובלים זה את זה כבר שנים, אבל לא מפרקים את המותג - למען הקריירה וחשבון הבנק. זו החוכמה האמיתית: במקום ללכת לייעוץ זוגי, להיפגש עם יועץ אסטרטגי. מותג מנצח לא הורגים, גם בשם האהבה.
שאול אמסטרדמסקי
כהן צריך להוכיח שאין לו אחות
זה היה שבוע שראשי אקסלנס ירצו לשכוח, ומהר. במסגרת דיווח לקוני לבורסה הצהיר מנהל ההשקעות גילי כהן כי הוא מחזיק בכ־0.3% ממניות טן, חברה שבה מחזיקות גם קופות הגמל של אקסלנס, וכי כך עושים גם בכירים אחרים בחברה. גם אם ההשקעה בטן היא ההשקעה הפיננסית הטובה ביותר שיכלו הקופות לעשות, כהן, איש מקצוע מוכשר והגון, צריך עכשיו להוכיח שאין לו אחות. הוא כנראה לא לבד; החוק מאפשר למנהלים להשקיע בחברות שאינן סחירות, אך לא מתייחס להשקעות בחברות שמכרו איגרות חוב לגופים המוסדיים, כפי שקרה עם טן. יום למחרת התברר שקופות הגמל של אקסלנס קנו קרנות נאמנות של אקסלנס כדי להדיח את הראל מהמקום השני בדירוג נכסי הקרנות. שוב הכסף הציבורי משמש לכאורה למטרות אישיות, הפעם של בית ההשקעות. גם אם הכל כשר וחוקי, וגם אם באקסלנס יכולים להצדיק את ההשקעות האלו, אפשר היה בקלות לדלג מעליהן.
גולן פרידנפלד
דהן מעביר את השרביט
חלום קומברס כחברת הטכנולוגיה הישראלית המובילה מתפורר בין הידיים של המנכ"ל אנדריי דהן. עם פיטורים של מאות עובדים בפתח, ברור כי קומברס ישראל נהפכת לרק עוד קומברס אחת, שמשתרכת אחרי המרכז של החברה בהודו. עם מצב רוח שפוף במסדרונות, זה כבר לא מקום עבודה משותף. ועם רכבת של בכירים שעורקים מרמת החי"ל לנייס, ברור שמעצמת ההייטק מרעננה - בניהולו של זאבי ברגמן, לשעבר מנכ"ל קומברס - היא הקומברס החדשה.
מאיר אורבך
לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן