האם האינטרנט דופק לנו את החשיבה?
167 אינטלקטואלים התבקשו להשיב החודש לשאלה. נאסים טאלב, ממנבאי המשבר הכלכלי, טוען שהאינטרנט יוצר אשליה של ידע וגורם לנו להיות בטוחים מדי בעצמנו. הוא מטיף לצמצום המגע עם הרשת, וגזר על עצמו "דיאטת אינטרנט"
השאלה באה כתגובה לאתגר שהציב ניקולאס קאר מבית הספר לניהול של הרווארד, שב־2008 פרסם את המאמר "האם גוגל הופכת אותנו לטיפשים?". תשובתו היתה: כן. האינטרנט מסיח דעת, מנתק חוטי מחשבה, גורם לנו לקרוא פחות ואוגר זבל. בעברית פשוטה, קאר כינה את האינטרנט "החירייה של המחשבה", הר אשפה שמסתיר את הנוף ושצחנתו אוטמת את החושים. אדג' הרים את הכפפה וזרק אותה אל עוד 167 חושבים.
הפיזיקאי אלברט ברבאשי, מחבר הספר "קישורים", דווקא אוהב את הרשת. "האינטרנט הוא החוש השישי שלי, הוא הכלי שבאמצעותו אני חושב", הוא כותב.
ג'ורג' דייסון, היסטוריון של המדע ובנו של הפיזיקאי שובר המוסכמות פרימן דייסון, רואה באינטרנט את הדרך לגיבוש רעיונות. דייסון ממשיל את החשיבה לפני האינטרנט ואחריו לשני שבטי אסקימואים שבונים סירות קאנו: האחד חי בערבות קפואות ומכין את הסירות מדברים שהים פלט. האחר חי בפאתי יער עד, ומכין אותן על ידי גילוף גזעי עצים. דייסון כותב שהאינטרנט העביר את החשיבה שלנו מימי המחסור והליקוט לימי העודף והגילוף. היצע חומרי הגלם של המחשבה השתנה, הוא כותב, וישרדו אלה שילמדו כיצד להשתמש בו.
אחותו של ג'ורג', אסתר דייסון שמכהנת כיו"ר ארגון ICANN המופקד על רישום כתובות האינטרנט, כותבת שהמיידיות שברשת היא המשנה אותנו: מהירות היא כמו סוכר, היא כותבת, מתוק, קל לעיכול, אבל גם יוצר רעב תמידי. כך גם האינטרנט - מהנה, גורם לנו לצרוך עד שנתפקע, אך מעורר גרגרנות. כעת חסר לנו רק ה"אינסולין" של המידע.
סטיבן פינקר, מגדולי הפסיכולוגים והבלשנים בדורנו, כופר בעצם השאלה שהציב המגזין: האינטרנט אינו משנה את צורת החשיבה שלנו, הוא כותב. צורת החשיבה שלנו נוצקה בכור האבולוציה לאורך מאות אלפי שנים, ואף טכנולוגיה מזדמנת לא תהפוך אותה. מה שמעניין הוא כיצד הטכנולוגיה משקפת את צורת החשיבה שלנו, ומתאימה עצמה אליה.
קווין קלי, מייסד המגזין הנחשב "Wired", מאמין שהאינטרנט שינה אותנו שינוי פנימי, ביולוגי. מאז שיש מחשבונים איננו מחשבים עוד בראש. כעת, חדלנו לשנן עובדות. אך גם איננו בטוחים כשהיינו. באינטרנט כל עובדה נסתרת ולכל טיעון יש טוקבק. והאי־ודאות, מחזקת את החשיבה, עם יותר פרטים שאפשר לבחון ופחות "סתימת עורקים" בחבילות ענק של ידע שאפשר היה לתמצת.
ונאסים טאלב, אבי תיאוריית "הברבור השחור" וממנבאי המשבר הכלכלי, טוען שעודף המידע ברשת יוצר אשליה של ידע והבנה, וגורם לנו להיות בטוחים מדי בעצמנו. בהיפוך מקווין קלי, הוא מטיף לצמצום המגע עם הרשת, ואף גזר על עצמו "דיאטת אינטרנט" חריפה.
התשובה הטובה ביותר לשאלה שמציב הגיליון ניתנת בעצם קיומו, בהזדמנות להיחשף במרוכז למחשבותיהם של 167 מנהיגי דעה ודעת. מעטים הם המסמכים שאפשר לקרוא בהם יותר מ־130 אלף מילים של טעם, של דעות מנומקות ושל היפוכן. על מה עוד נאמר "הפוך בה והפוך בה דכולי בה?" וזאת ההשפעה של האינטרנט על צורת החשיבה שלי.
פרופ' רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה sheizaf.rafaeli.net
לטורים קודמים של שיזף רפאלי:
לכתבות נוספות בסדרת השראה לחצו כאן