למה יש כמה סוגי דם?
כי כך האבולוציה מפזרת סיכונים. סוגי דם שונים מקנים עמידות בפני מחלות שונות. דם מסוג O, למשל, מסייע להתגונן בפני נגיף הסארס
לפני יותר ממאה שנה גילינו שלבני אדם יש סוגי דם שונים, ושכל אדם נולד עם דם מסוג A, B, O, או AB. אבל מאז ועד היום לא גילינו למה. רוב הניסיונות להבין את מגוון סוגי הדם הולידו עד כה בעיקר אמונות טפלות. ביפן, למשל, רווחת האמונה שסוג הדם משפיע על תכונות האופי. למשל, בעלי דם מסוג AB נחשבים שם לטיפוסים מאופקים ולא החלטיים. כמה עיתונים יפניים אף מפרסמים מדורים דמויי הורוסקופ המבוססים על סוג הדם, ויש המשתמשים בסוגי הדם גם כאמצעי שידוך. בארצות הברית התפרסם ספר שממליץ על תפריטים יומיים שונים לבעלי סוגי דם שונים.
צילום: shutterstock
אבל מה המדע המודרני יודע על סוגי הדם? דבר אחד שידוע הוא שסוגי דם שונים מביאים להיווצרות סוגים שונים של נוגדנים - כלומר של חלבונים שמערכת החיסון שולחת כדי לחסל פולשים. העובדה הזאת הולידה השערה שהטבע פיתח את סוגי הדם השונים כדי לסייע לנו להילחם בסוגים שונים של זיהומים, וכל אדם יהיה עמיד יותר לזיהומים שסוג הדם שלו "מתמחה בהם".
ראיה אחת לכך הוצגה ב־2003, כשמגיפת הסארס התפרצה בהונג קונג. סטטיסטית, התברר שאנשים עם דם מסוג O נדבקו פחות בווירוס, ועלתה השערה שבעלי דם מסוג O חסינים לקרישי דם יותר מבעלי סוגי דם אחרים.
אבל אין סיבה לפתח קנאת סוג דם. לאנשים עם סוג דם O יש כנראה סבירות גבוהה יותר להידבק ב־Helicobacter Pylori, בקטריה הגורמת לאולקוס, וגם במיקרוב קטלני עוד יותר: Yersinia Pestis, הלוא הוא החיידק שגרם למגיפת הדבר. לא בדיוק הזכייה בלוטו הבריאות. ולא שלבעלי סוג דם A יש חיים קלים. סטטיסטית, הם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הקיבה.
דרך אגב, הנוגדנים שסוגי הדם השונים מפתחים יכולים לחסל לא רק פולשים, אלא גם תאי דם אדומים של סוגי דם אחרים, דבר שהופך עירויי דם לא מתאימים לסכנה. הנוגדנים של בעלי דם מסוג O, למשל, יתקפו תאי דם מסוגי A ,B ו־AB. למרבה המזל, בזכות בדיקות ההתאמה שנערכות כיום לפני עירויי דם, כבר כמעט ולא זוכים לראות תצוגת תכלית של היכולת הזאת.
אם כך - אם כל סוג דם מסוגל להגן על בעליו טוב יותר מכמה סוגי זיהומים, וטוב פחות מזיהומים אחרים - למה אין רק סוג דם מועדף אחד, כזה שנהנה מהיתרונות שמפוזרים כיום בין כל ארבעת הסוגים? למה האבולוציה אינה "דואגת” לכולנו במידה שווה?
הציפייה לשלמות כזאת היא המקור העיקרי לתפיסה המוטעית שיש לרבים בנוגע לאבולוציה. אגלה לכם סוד קטן: החיים מלאים פשרות, והאבולוציה אינה יוצאת מן הכלל. הדבר שמסייע ליצורים לשרוד ולהמשיך להתפתח אינו חתירה לשלמות, אלא נכונות לבצע ניסויים קטנים.
הפגיעות של כל אדם בפני כמה סוגי זיהומים ועמידותו בפני אחרים הן שמגדילות את הסיכויים שלנו, כזן, לשרוד במקרים שבהם מתגלה סוג חדש ומפתיע של יצורים, כזה שיכול להרוג אותנו. הרי מה שהיום נתפס כמושלם עלול להתגלות בדור הבא כמיושן, והגיוון התמידי מאפשר לנו להיות מוכנים ליותר הפתעות. יהיה מעניין בהקשר הזה לראות אם שפעת החזירים, H1V1, "מעדיפה" אנשים עם סוגי דם מסוימים, ואם ישנם סוגי דם שבעליהם נהנים מחסינות טבעית מפניה. אם אכן יתגלה שאחד מסוגי הדם אכן נמצא כחסין יותר בפני המחלה, אני חושב שזו תהיה תצוגת תכלית נעימה של האופן שבו הטבע עוזר לנו לפזר סיכונים.
ד"ר מועלם הוא מומחה לביולוגיה אבולוציונית ומחבר רב המכר "דווקא החלשים שורדים"
שאלות לשרון מועלם: asksharon@calcalist.co.il
לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן
