פותח חשבון: על שלושה כלכלנים

סמואלסון, מנגד, העדיף את תורתו של הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס. ב־1948 פרסם סמואלסון את ספרו "תורת הכלכלה", שתורגם ל־20 שפות ומשמש גם כיום כספר לימוד בחוגים לכלכלה. הספר הציג את רעיונותיו של קיינס, שבשנות השלושים של המאה ה־20, שנות "השפל הגדול", פיתח תיאוריה ולפיה נדרשת מדיניות פיסקאלית מרחיבה (כלומר, הגדלת הוצאות ממשלה) כדי לחלץ כלכלות מודרניות משפל.

פרידמן עמד בראש המערכה למען שווקים חופשיים וקרא לפתרונות שוק לבעיות בתחומים רבים ובהם בריאות וחינוך. סמואלסון טרח להזכיר כי השווקים אינם מושלמים והזהיר מתהליך הדה־רגולציה שלו הטיף פרידמן. עם זאת, סמואלסון סירב להתייחס לקיינסיאניזם כדת וטען כי נדרש שילוב בין אקטיביות ממשלתית לבין מתן חופש מסוים לשווקים.

במהדורות הראשונות של ספרו התייחס סמואלסון גם למדינת ישראל הצעירה. סמואלסון טען אז כי מבין המדינות הלא קומוניסטיות, ישראל היא השוויונית ביותר. מיותר לציין כי בעשורים האחרונים הוצאה הטענה מהמהדורות המעודכנות של הספר, שממשיכות להימכר בעשרות אלפי עותקים. ישראל נהפכה להיות אחת המדינות הפחות שוויוניות בעולם המערבי. לפי נתוני האו"ם, ישראל מדורגת במקום ה־63 בעולם (מתוך 126 מדינות) במדד ג'יני, הבודק את רמת השוויוניות בחלוקת ההכנסות במדינה. רמת השוויון במדינות כמו פקיסטן, טג'יקיסטן, תימן, מונגוליה, בנגלדש ומצרים גבוהה יותר מאשר בישראל. החל משנות השמונים ישראל ממקמת את עצמה עם תומכיו של פרידמן. המגמה הוקצנה בשנותיו של בנימין נתניהו במשרד האוצר - וכך גם הפערים בחברה הישראלית.

פרנקל. הישראלי שהגיע הכי רחוק בכלכלה העולמית? צילום: גלעד קוולרציק

גאוותנו בגולה

השבוע הציגו חדשות ערוץ 2 כתבת "סיכום עשור" על הכלכלה העולמית. מרואיין מרכזי בכתבה היה פרופ' יעקב פרנקל, שהוצג שם כ"ישראלי שהגיע הכי רחוק בכלכלה העולמית". פרנקל לא נשאל בכתבה על חלקו בהסתבכותה של ענקית הביטוח AIG, שנקלעה במשבר אל סף התמוטטות עקב כניסה חסרת אחריות לשוק המכשירים הפיננסיים. החל מ־2004 ועד לפני חודש וחצי כיהן פרנקל כסגן יו"ר AIG ועסק בעיקר ב"טיפול ברגולציה הבינלאומית", כפי שאמר ל"ידיעות אחרונות" באפריל 2009.

פרנקל - שבינתיים, באופן מדהים, מונה לתפקיד זהה בג'יי.פי מורגן צ'ייס - ממשיך להתנער מלקיחת כל אחריות להתמוטטות AIG. ובכל זאת, כשקוראים את הציטוט הבא שאמר פרנקל ל"ידיעות אחרונות" ב־2007, קצת קשה לחוש גאווה: "המכשירים הפיננסיים החדשניים ממתנים ומחלישים את עוצמתן של תופעות שבעבר היו עלולות לגרום למשברים קשים. השווקים החזקים מעניקים לעולם הריאלי סוג של הגנה חדשה מפני מעידות במדיניות כלכלית, שהיו עולות לנו ביוקר רב בעבר. הם לוקחים את הסיכונים כסחורה, אורזים אותם, מוכרים וקונים, ובכך מנטרלים חלק מהשפעותיהם קצרות הטווח".