פותח חשבון: מגלגלים רווחים

שוק הסליקה מאופיין בתחרות עזה, והנפקת כרטיסי אשראי דרך הבנקים מניבה רווחיות נמוכה יחסית. לפיכך, מנוע הצמיחה המרכזי של חברות כרטיסי האשראי בשנים הקרובות - בוודאי של ישראכרט ולאומי קארד, שבניגוד לכאל אינן פועלות בתחום סליקת הסחר האלקטרוני באינטרנט - יהיה האשראי הצרכני החוץ־בנקאי.

דב קוטלר מנכ"ל ישראכרט צילום: אוראל כהן

כאל נכנסה ראשונה לתחום, ומחזיקה כיום בנתח של 51% בשוק האשראי הצרכני החוץ־בנקאי. ברבעון השני הציגה החברה עלייה של 6% במספר הכרטיסים הפעילים החוץ־בנקאיים ועלייה של כ־34% באשראי שניתן למחזיקי כרטיסים אלה, שבסוף יוני הגיע לכ־2 מיליארד שקל. לאומי קארד, המחזיקה בנתח שוק של 38%, רשמה עלייה של 30% במספר הכרטיסים ו־21% בסכום האשראי (כ־1.5 מיליארד שקל). ישראכרט, שנכנסה אחרונה לתחום ומנסה להגדיל את נתח השוק שלה במהירות, מציגה עלייה של 22% במספר הכרטיסים ועלייה של 40% באשראי (400 מיליון שקל).

כרטיס אשראי חוץ־בנקאי משווק ללקוחות ישירות באמצעות חברת כרטיסי האשראי או מועדון לקוחות העובד איתה. כרטיס חוץ־בנקאי מאפשר "גלגול" הוצאות ("ריבולבינג") וקבלת הלוואות מחברת כרטיסי האשראי במקום מהבנק - לעתים בתנאים טובים יותר. ה"גלגול" מאפשר ללקוח לקבוע תקרת הוצאות חודשית, כך שאם הוא צרך בחודש מסוים יותר מהתקרה - הוא לא ייכנס למינוס, אלא חברת כרטיסי האשראי תעביר את החריגה מתקרת התשלום כחוב לחודש הבא. מובן שהשירות אינו ניתן בחינם: זו בעצם הלוואה, שעליה לוקחים ריבית לא נמוכה בכלל.

מדו"חות הרבעון השני של חברות כרטיסי האשראי עולה שהריבית השנתית הממוצעת שגובה חברת כאל על אשראי שניתן למחזיקי כרטיס חוץ־בנקאי היא 11.4%; הריבית הממוצעת שגובה לאומי קארד היא 10.1%; והריבית הממוצעת שגובה ישראכרט, שמנסה להגדיל את הנתח שלה בשוק האשראי החוץ־בנקאי, היא הנמוכה ביותר - 8.2%. את הרווחיות של המודל אפשר להבין כשמסתכלים על השיעור הממוצע של חדלות הפירעון של לקוחות בשוק זה, 2.6% בלבד.

יש לזכור שנתוני הריבית ממוצעים, והחברות מתמחרות את מחיר ההלוואה באופן דיפרנציאלי - לפי מודלים סטטיסטיים המחשבים את הסיכון שמגלם כל לקוח. לכן, לקוחות חלשים יותר שיבקשו הלוואה באמצעות כרטיס חוץ־בנקאי עלולים למצוא את עצמם משלמים ריבית גבוהה יותר - שכן סיכון האשראי שהם מגלמים בעבור חברת כרטיסי האשראי גדול יותר.

ככל שתיהפך התופעה לנפוצה, ועוד ועוד אנשים יתחילו "לגלגל" הוצאות מחודש לחודש, כך גדל גם הסיכון, בייחוד של לקוחות חלשים, להיכנס לחובות בגלל הריביות הגבוהות. האחריות הראשונית מוטלת על הצרכנים, שצריכים להבין את הסיכויים והסיכונים של הכרטיס החוץ־בנקאי - בייחוד למגזרים חלשים יותר ול"מכורים לקניות". ואולם גם לחברות כרטיסי האשראי יש אחריות: לא למהר לתת אשראי יקר ללקוחות חלשים, שעלולים "לגלגל" את עצמם למינוסים גדולים.