ירום אריאב מחזיר את התיק: "האפקטיביות של חוק ההסדרים נשחקה מעודף שימוש"
רגע אחרי אישור התקציב מתפנה מנכ"ל האוצר להתמודד עם הבלגן של השבועות האחרונים, ודוחה את הטענות כי כוחו של המשרד נחלש. חוץ מזה הוא "מחפש עבודה מעניינת"
מנכ"ל משרד האוצר הפורש ירום אריאב נראה נינוח. ובאמת מה הפלא? בתור מי שהספיק לעבוד תחת ארבעה שרי אוצר שונים עם תפיסות עולם שונות, מעטים הדברים שכבר יכולים להפתיע אותו.
בכלל, אחרי שהעברת התקציב הדו־שנתי הראשון בתולדות ישראל כבר מאחוריו, ולפניו עוד שבועות ספורים בלבד באוצר, הוא יכול להתרווח. בראיון מיוחד ל"כלכליסט" לסיכום תפקידו מתפנה אריאב לעשות חשבון נפש - ממאזן הכוחות בין בנימין נתניהו לבין משרד האוצר ועד פרשת הירשזון, שמינה אותו לתפקיד.
מה דעתך על מה שנתפס בעיני רבים כניסיונות חוזרים של ראש הממשלה להחליש את משרד האוצר, בעיקר סביב דיוני התקציב?
"כדרג מקצועי כל הזמן אמרנו את דעתנו, בלי קשר לזהות הממשלה או ראש הממשלה. כשאין תקציב ובטח כשיש מערכת בחירות זה לא עוזר, אבל חלק מהאמצעים הופעלו תוך כדי אותם קשיים. באשר לביקורת על הצעדים שהופעלו, ממשלה מטיבה היא מסורבלת ואיטית, ולכן אסור שהממשלה תעשה דברים במקום הסקטור העסקי".
ומה בנוגע לטענות על חולשתו של משרד האוצר?
"אי אפשר להתעלם מכך שכמה תהליכים בדרך לאישור התקציב בממשלה היו בעייתיים. היו בעיות באישור התקציב, ואפשר לזקוף את זה להיות הממשלה חדשה. התהליך אושר תוך כדי גיבוש התהליכים ואיוש המשרות. אפילו עוד לא היה מנכ"ל למשרד ראש הממשלה. עצם זה שיש ראש ממשלה ושר אוצר עם תפיסה כלכלית מגובשת שמשדרים תיאום זה נותן חוזק למשרד. האירועים שקרו בזמן אישור התקציב בממשלה בהחלט יצרו באותה עת תחושה שהדברים צריכים להשתפר, גם בגלל היזון חוזר בתקשורת. ועדיין, משרד האוצר הוא משרד מטה מרכזי, ודווקא בתקופה כזו עולה החשיבות שלו.
"האוצר שאני עוזב הוא עדיין מקום של אנשים מעולים, משרתי ציבור אמיתיים שעושים ככל יכולתם כדי לייצג את האינטרס הציבורי. האוצר סובל מבעיית דימוי. זה לא שאנחנו לא עושים טעויות. אנחנו עושים ובטח בלחץ של זמנים ואירועים, אבל בסך הכל אני גאה לעמוד בראש המערכת הזו. התקופה הקצרה בשבועות האחרונים שבה כיהנתי כממונה על התקציבים חשפה אותי לאנשים מעולים. למרות כל ההשמצות והניסיונות להטיל דופי, אנשים ממשיכים להגיד את האמת המקצועית שלהם".
אירוע, אבל בפרופורציה
אחרי שנתניהו פגע במשרד האוצר במסגרת דיוני התקציב, באמצעות מינויו של יועצו הכלכלי אורי יוגב לשאת ולתת באופן בלעדי עם ההסתדרות והמעסיקים על עסקת החבילה, רבים חשבו שנתניהו לא ימשיך להחליש את המשרד. עם זאת, נתניהו הוכיח כי עמדת הפקידים המקצועיים באוצר היא המלצה בלבד ובמחי יד ביטל את הטלת המע"מ על פירות וירקות.
אתה סבור שמעמד האוצר נשמר גם לאחר החלטת נתניהו לבטל את הטלת המע"מ על הפירות והירקות?
"ברור שהיתה אכזבה בעניין המע"מ כי חשבנו שזה צעד נכון שאפשר להעביר אותו, ושהיתה הזדמנות לשנות עיוות היסטורי. אבל אלה כללי המשחק וצריך לכבד אותם.
"אגף תקציבים תמיד נמצא בתפר בין הפעילות המקצועית לבין לדעת ולהבין לא רק את הרצוי אלא גם את המצוי מבחינה פוליטית. לא צריך רק מיומנויות כלכליות טהורות אלא גם יכולת לרכז מהלכים ולהעביר אותם. תמיד היו ותמיד יהיו אותם אילוצים פוליטיים שמשפיעים על ההחלטות, וטוב שכך.
"בעניין המע"מ, החלטתו של ראש הממשלה היתה בהחלט אירוע. אני לא אגיד שלא היה כאן אירוע ואני לא ממעיט בחשיבותו. ועם כל החשיבות אתה מבין את הפרופורציה ומתרכז בעבודה, והתמונה הכוללת היא שרוב הסעיפים בכל זאת עברו. הצלחנו לנווט. נושא המע"מ על פירות וירקות לקח את מלוא תשומת הלב, אבל במקביל להתנהלות שהיתה שם היו עשרות סעיפים שכן עברו. יצרנו מצב שיהיה לנו יותר נוח וקל ליישם את התוכנית הכלכלית".
נראית מוטרד בחלק מהדיונים המכריעים בוועדת הכספים.
"בוועדת הכספים היה לחץ. זו תקופה אינטנסיבית עם אחריות. בתקופה קצרה צריך גם להעביר תקציב וגם חוק הסדרים, וצריך לא לשגות. בשבילי זה היה ניתור מוועדה לוועדה".
חוק לשעת חירום
סיום הקדנציה המתקרב של אריאב הוא עיתוי טוב לערוך רטרוספקטיבה על הצלחותיו ומפלותיו לאורך התקופה. לאחרונה הושמעו לא מעט טענות בנוגע להיחלשות פקידי האוצר הבכירים. באופן טבעי, חלק גדול מן הביקורת מופנה גם אל אריאב כמנכ"ל האוצר. אלא שאריאב, המעדיף לפעול בשקט מאחורי הקלעים, אינו מתרגש.
"הדברים והתהליכים נמצאים בשיפור מתמיד. צריך לזכור שעסקת החבילה למשל היא משהו שעבודת המטה עליו נעשתה באוצר. אני לא חושב שמשרד האוצר שינה פאזה במהות שלו בין חילופי שרי האוצר. המשרד לא השתנה ואפילו משתבח, ואני לא חושש מזה שהחולשה שמדברים עליה תירשם על שמי. באתי לתקופה מוגבלת כדי לעשות את הדברים שחשובים לדעתי. זו היתה תקופה מספקת בצורה בלתי רגילה ומאוד אינטנסיבית. קשה למצוא מקום כל כך מספק ומהנה יותר מאשר לעמוד בראש המערכת המקצועית.
"עבדתי עם ארבעה שרי אוצר שונים לגמרי באופיים. באתי לכאן כמינוי מקצועי, לא הכרתי אף אחד מהשרים מראש - גם לא את הירשזון - וכל שר הביא את הערך המוסף שלו. שם המשחק במשרד הזה הוא עבודת צוות, מה שלפעמים לא קל ליצור, ויחסי גומלין נכונים בין השר לצמרת המקצועית. אבל אני חושב שבסך הכל הדברים היו טובים. כל שר בא עם הסגנון והדגשים שלו. אנחנו כדרג מקצועי צריכים לספק לשר ולממשלה כלים לקבל החלטות".
מה דעתך על הביקורת המוטחת בשימוש הנרחב בחוק ההסדרים?
"גם לדעת מתנגדיו של החוק, מקומו של החוק הוא דווקא בשעת חירום, והשעה הנוכחית - אין חירום ממנה. כאשר נדרשת תוכנית כלכלית מקיפה, חוק ההסדרים הוא כורח. יש בהחלט מקום לחשיבה מחודשת איך ממקדים את חוק ההסדרים ואיך יוצרים מצב שמשתמשים בו ככלי אפקטיבי. עם זאת, אין שום ספק שחוק ההסדרים נשחק לאורך השנים מעודף שימוש. שר האוצר שותף לחשיבה שלנו לגבי מה צריך לעשות בחוק ההסדרים, והוא יוביל מהלך של מיקוד חוק ההסדרים ושינוי פניו שישמש מצד אחד כלי לשמירה על מסגרת תקציב, ומצד שני יתרכז בכמה רפורמות משמעותיות שיקדמו את המשק. צריך לזכור שמדינת ישראל נמצאת בכל זאת בתנאים מסוימים של חוסר יציבות פוליטית עם אופק קצר מאוד לנבחרים, ואם רוצים לחולל תהליכים ארוכי טווח צריך כלי חקיקה אפקטיבי".
ומה עם ועדת אריאב שעמדת בראשה? היא הבטיחה להביא בשורה לשוק ההון הישראלי, אבל הסתיימה בקול ענות חלושה.
"יהיה המשך לוועדת אריאב. כבר עכשיו דחפנו קדימה חלק מההמלצות באמצעות החלטות דרך התקציב הקיים, למשל פתיחת השוק לעורכי דין זרים. גם בתחום של רגולציה יש כמה דברים שהתחלנו ליישם, אבל בעיקר יש עבודת תשתית רחבה שהוועדה הכינה. כאשר האבק קצת ישקע והמשבר יתייצב, חלקים ניכרים מעבודת הוועדה ייושמו".
בנימה אישית
טרם חזרתו לעמוד בראש פקידי משרד האוצר, שימש אריאב ארבע שנים כמנכ"ל כיל דשנים אירופה. כעת, עם סיום הקריירה שלו בזירה הפוליטית, ייתכן שיימצא את עצמו חוזר למגזר העסקי.
באת לאוצר מהזירה העסקית. איך זה הרגיש, איזה משרד אוצר מצאת בבואך ואיזה אוצר אתה עוזב?
"החיים הם בסך הכל דבר מורכב. יש פרק זמן נתון שמנסים למצות כמה שיותר עניין ואתגרים. התמזל מזלי לעשות כמה תפקידים בארץ ובחו"ל והתנסיתי. לסקטור הציבורי יש מאפיינים משלו עם סיפוק גדול, אבל הוא יותר איטי, יותר קשה וביורוקרטי. כך שהתשובה איך היו המעברים היא מורכבת. היתרון הגדול שלי הוא כשהתיישבתי פה ידעתי שאני נכנס למקום עם דנ"א מיוחד שהתפתח בו, וידעתי מה מצפה לי.
"זה לא ראיון פרידה אבל זה סיכום תקופה מספקת. מצאתי בסיבוב השני משק שונה, משק מפותח יותר עם מעורבות נמוכה יותר של הממשלה. הסקטור העסקי מאוד התפתח והגדיל את היציבות שלו, משרד האוצר התאים את עצמו למשק. אם בעבר הייתי מעורב מאוד באגף תקציבים בשורה של דברים שהיום לא מעורבים בהם כגון היטלים ומכסות הסקטור העסקי, בסיבוב השני האוצר כבר עומד על רגליו. הממשלה לוקחת פחות מסים ופחות מעורבת, וזו הדרך הנכונה בסך הכל. אף על פי שהממשלה כממשלה - אסור לה שתתפרק מכמה תפקידים מרכזיים שיש לה".
ומה עם העתיד?
"לא גיבשתי את הדברים לכלל הכרעות. אני נכנס לתקופת צינון של שנה. אני מחפש עבודה מעניינת. הכל עוד פתוח".
"פרשת הירשזון עוררה בי עצב רב"
"פרשת הירשזון עוררה בי עצב רב", אומר אריאב על שר האוצר לשעבר, שמינה אותו לתפקיד לאחר התפטרותו של המנכ"ל הקודם יוסי בכר. "לא הספקתי לעבוד איתו, אבל יש תחושה של עצב על האיש ועל הסיטואציה. זו תחושה לא קלה".
חודשיים בלבד לאחר שנכנס אריאב לתפקידו החלה החקירה נגד הירשזון. "לא הייתי איתו בקשר הדוק בתקופת המשפט, אבל ברמה האנושית אני שואל מפעם לפעם לשלומו", אומר אריאב. "הביאו אותי על רקע מקצועי. בוודאי שאף אחד לא פילל שאלה יהיו האירועים וחבל לי על זה". עם זאת, חקירתו ומשפטו של הירשזון לא העיבו על התקופה שבה כיהן אריאב כמנכ"ל האוצר: "זו היתה תקופה מספקת ומהנה. אני לא יודע לאן אני הולך. ביום ראשון אני מעביר את המושכות לאודי ניסן ואשמש מנכ"ל עוד כמה חודשים בתחושה מספקת".
לאריאב יש גם כמה עצות לעתיד: "חשוב שלסקטור הציבורי יגיעו אנשים ושתהיה תחלופה טובה לפני שקודמיהם ייצאו לפנסיה. למשרות המרכזיות ובעיקר לתפקיד המנכ"ל צריכים להגיע אנשים ראויים, עדיף עם ניסיון בסקטור העסקי שמבינים את המשק ואיך תהליכים עובדים. במקרה שלי היה לי ניסיון גם בסקטור הציבורי, אבל זה לא מחויב המציאות. יש כל מיני פרופילים של מי צריך להיות מנכ"ל. קודמי יוסי בכר עשה עבודה יוצאת מן הכלל בלי ניסיון בסקטור הציבורי. הצלחה בתפקיד זה תלויה במכלול של תכונות - ובמזל".