בא על עונשו: הירשזון נשלח לחמש שנים וחמישה חודשים בכלא

עונש כבד במיוחד: חמש שנים וחמישה חודשים בפועל נגזרו עתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב על שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון. בנוסף, נגזרה עליו שנת מאסר על תנאי. הירשזון הורשע בגניבה של כ-2 מיליון שקל מקופת הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל). בנוסף הורשע בהלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

בנוסף הוטל על הירשזון קנס כספי של 450 אלף שקל.

השופטת ברכה אופיר תום כתבה בגזר הדין: "שלא הרי דמותו של הנאשם אלא דמותו של אדם היושב על ספסל האשמים כאדם פשוט ולא איש רם ונישא. הדבר קשה כאשר עדי האופי מונים את כל היפה והטוב שלו, קל וחומר כאשר בא בנו הצעיר ומבקש עליו רחמים. דמותו של אברהם הירשזון הצטיירה כאיש ציבור רב פעלים שניהל חיים נורמטיביים ועשה ככל הנראה רק טוב. הוא הצטייר כאיש משפחה דואג ומסור אשר נטל על עצמו לאחר טרגדיה אנושית לגדל את ילדיו באופן אוהב ומסור. הוא גם הקים וניהל מפעלות חיים שהטילו חותם. כך סיפר נוח קליגר, שסיפר על הקמת מפעל מצעד החיים. על כך העיד גם איתמר לוין".

השופטת כתבה עוד: "היום עומד איש רב הפעלים האלה על גניבות עתק כאשר עמד בראש ארגונים שנתנו לאנשים קשיי יום. כיצד התגלגל אותו אדם טוב ומיטיב לצורך מימון החיים הטובים שהפכו לדרך חיים.

האם היה זה שכרון הכוח או שמא תאוות בצע חסרת גבולות שהשתלבה באווירת ההפקרות ששלטה בארגון".

השופטת ציינה את טיעוניו של הירשזון באמצעות עו"ד וינרוט, "אין לשכוח שהירשזון לא מיצה את מלוא זכויותיו ואף המשיך לעבוד בהסתדרות וכי יש לראות בכך נטילה ללא היתר. לא אוכל לקבל טיעון זה של ההגנה. עובדתית, עמדה ברקע הפרשה מעילת ענק שנדונה בבית המשפט", אמרה השופטת והמשיכה: "קבעתי ברורות כי הנאשם שהיה ח"כ היה אחד מששת הקושרים שחברו יחדיו לעשוק את קופת הע"ל. כל החבורה הצליחה להוציא סכומי עתק.

השופטת סיכמה את סכומי הגניבה: "יוצא מסיכום כל כספי התשלומים 1.7 ל-1.9, אשר את רובם קיבל במזומנים. לא קיבלתי את הטענה שמדובר בכספים שהגיעו ביושר. לא לפי גרסת הפנסיה ולא גירסת התשלום החודשי שניתן כעין משכורת. גם אילו אימצתי שהוא לקח את הכספים מתוך אמונה מוטעית, לא היה בטענה זו כדי לבטל את חומרת הנטילה עצמה.

הירשזון בבית המשפט צילום: אוראל כהן

"כלום חשב והאמין הנאשם כי הוא נוהג ביושר כאשר הוא קיבל לביתו מעטפות מזומנים? גם במישור ההיגיון אין להעלות על הדעת שהנאשם לא הבין את פעולתו העבריינית. הוא גם ידע שהם פוגעים בלב ליבו של המנהל התקין. ואם הוא, כמי שהיה האחראי על הקופה הציבורית, מי יבין?. מדובר בשיבוש גמור של ערכי מוסר ציבורי".

השופטת כתבה עוד, "מדוע עשה מעשיו במחשך? מה לא היה לו למערער? חיים נוחים, אמון ללא סייג, קשרים עסקיים. ומה קיבלה הקופה? שוד של מיליונים. עומד גם ההיבט המערכתי. עובדי הציבור הם מראית פני הצדק. איש ציבור החורג מכללי הנורמה גורר את אובדן אמון הציבור".

לגבי טענת וינרוט על מסע השיסוי שנוהל בתקשורת, אמרה השופטת: "אין ספק שהנאשם סבל, אלא שזו המציאות ואין להימנע ממנה עוד. זהו המחיר של אדם שניצב בצריח וחייב להביא בחשבון שכל חקירה דינה להישפט לאור הזרקורים לטוב ולרע. יש להזכיר שחופש הביטוי הוא מיסודותיה של החברה הדמוקרטית, במגבלות האיזונים. בכל מקרה, אין במשפט התקשורת כדי להקל על העונש".

בעניין השיקולים לגזירת העונש אמרה השופטת: "התובע עתר לעונש של 7 שנות מאסר, ההשוואה היא איננה קלה. העונש הראוי משתנה מנאשם לנאשם. עם זאת, אין מנוס מלאזן את עונשם של הנאשמים". כאיש ציבור פוליטי מרכזי, אין מנוס מהכבדת עונשו מעבר לעונשו של עובדיה.

"לטובת הנאשם עומדת עשייה התנדבותית כבדת משקל. לזכותו עומדת התנהלותו כאיש משפחה, עומדים לזכותו גילו המתקדם. עומדת העובדה שהחזיר להסתדרות כספי הגניבה. אשר לבריאותו הלקויה, מצבה העגום עלה ממכתבו של הקרדיולוג. השופטת ציינה כי שב"ס ערוך לקבל את הנאשם.

"המסר החייב לצאת מבית המשפט צריך שיהיה חד ובהיר, שגם איש ציבור רם דרג צפוי לגינוי והוקעה לצד עונש חמור הדומה לנאשם אחר מן השורה".

עיכוב של חודש בביצוע גזר הדין

עם תום הקראת גזר הדין, ביקש סנגורו של הירשזון לעכב את ביצוע גזר הדין עד לאחר הכרעת הדין בבית המשפט העליון, אליו יגיש הירשזון את ערעורו בשבועות הקרובים. ראש צוות התביעה, עו"ד אלי שוורץ שואף, הסכים לעיכוב ביצע העונש, אך לתקופה קצרה, אך ציין כי עמדת הפסיקה ככלל היא כי יש להתחיל את ביצוע באופן מיידי: "אנחנו מסכימים לעיכוב של 10 ימים או שבועיים לצורך התארגנות".

השופטת החליטה כי עונש המאסר יעוכב רק עד ליום 24.07.09 על מנת לאפשר להירשזון להגיש את ערעורו ולאפשר לו לפנות לבית המשפט העליון בבקשה בעניין ריצוי העונש. "הנאשם יתייצב במזכירות בית המשפט ב-26.6 לתחילת ריצוי עונשו בשעה 12:00". כתבה השופטת.

לאחר שביקש התובע להגדיל את הערבויות לבית המשפט, שאלה השופטת אם יש לתביעה חשש כי הירשזון ימלט מן הארץ. התובע ענה שכן, אך השופטת השיבה כי הדבר אינו צפוי לגבי נאשמים במעמדו של הירשזון.

על כך הגיב וינרוט בסערה: "אני לא מוכן אפילו לשמוע על זה. להגיד את זה עכשיו שיש משהו על בריחה מן הארץ כי פה עיתונאים, זה לא מקובל". השופטת החליטה: "למרות תגובתו הנסערת של הסנגור, נראה לי שמצב הדברים מחייב הגברה במידה מסויימת של תנאי השחרור בערבות. על הנאשם יהיה להמציא עד מחר בצהרים ערבות צד ג' ע"ס 300 אלף שקל להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו. בנוסף, יהיה על הנאשם להפקיד ערבות נוספת במזומנים או בערבות בנקאית, עד מחר, על סך 100 אלף שקל, על מנת להבטיח את התייצבותו". עוד החליטה השופטת כי הירשזון יפקיד את דרכונו.

גניבה של 2 מיליון שקל

כזכור, לפני כשבועיים הורשע הירשזון בגניבה של כ-2 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית. בנוסף, הורשע בעבירות של הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים.

לפני כשבוע התקיים שלב הטיעונים לעונש שבו הביא מטעמו עדויות ומכתבים של ניצולי שואה שסיפרו על פועלו של בהקמת מפעל מצעד החיים. בדיון זה נשא דברים גם בנו של הירשזון, אלרואי, שביקש את רחמי בית המשפט באומרו כי "אני רואה את אבא על ספסל הנאשמים ונקרע לגזרים. עונש מאסר לאבא הוא גזר דין מוות בשבילו".

אתמול (ג') העביר הירשזון לבא כוחה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) המחאה של 570 אלף שקל, מתוך סך של כ-2 מיליון שקל שנגזר עליו להחזיר לאחר שהורשע בגנבתם מקופת הע"ל ומעמותת נילי. מחר יינתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב גזר דינו של הירשזון.

בעקבות גזר הדין של הירשזון, נמסר ממשרד מבקר המדינה שחשף את הפרשה: "בית המשפט ביטא היום בצורה מובהקת את חשיבות המאבק נגד השחיתות הציבורית. משרד מבקר המדינה ימשיך במאבק נגד השחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות במדינה, בלי לפסוח גם על העומדים בראש הפירמידה, זאת יחד עם כל גופי האכיפה".