הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנים 2009-2010; רק שרי ש"ס התנגדו
תקציב המדינה לשנת 2009 יעמוד על כ-316.5 מיליארד שקל כאשר הגירעון התקציבי יוגבל עד 6% תוצר. בשנת 2010 יעמוד תקציב המדינה על כ-321.5 מיליארד שקל כאשר הגירעון התקציבי יוגבל עד 5.5% תוצר. המע"מ יועלה ב-1% למשך שנה וחצי
לאחר מרתון דיונים שנמשך משעות הצהריים אתמול, הממשלה אישרה לפני זמן קצר את תקציב המדינה לשנים 2009-2010 ואת חוק ההסדרים הנלווה אליו. כל שרי הממשלה תמכו בתקציב, למעט ארבעת שרי ש"ס שהצביעו נגדו.
על פי החלטת הממשלה, תקציב המדינה לשנת 2009 יעמוד על כ-316.5 מיליארד שקל, ובשנת 2010 על 321.5 מיליארד שקל. מעבר לגידול בתקציב המדינה בשיעור של 1.7%, אותו אישרה הממשלה בשבוע שעבר, יגדל התקציב בכל אחת מן השנים 2009-2010 באופן זמני בשיעור נוסף של 1.35%, כך שבסך הכל יגדל התקציב ב-3.05% בכל אחת מהשנתיים הקרובות. יעדי הגירעון שנקבעו בידי הממשלה בשבוע שעבר אושרו מחדש. בשנת 2009 יעמוד הגירעון על 6% מהתוצר, ואילו בשנת 2010 על 5.5% מהתוצר.
שר האוצר, יובל שטייניץ, בירך על אישור התקציב. לדבריו, "הממשלה אישרה היום את התכנית הכלכלית "בלימה ותנופה". מטרת התכנית היא למנוע מעשרות אלפי עובדים נוספים לאבד את מקום עבודתם וכן ליצור מנועי צמיחה עבור המשק הישראלי, במטרה לצאת מהמשבר מחוזקים לצמיחה בת-קיימא. אני שמח על כך שהשגנו את מטרותינו וגיבשנו 'עיסקת חבילה' עם התעשיינים וההסתדרות".
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני (יהדות התורה), מסר לאחר אישור התקציב בממשלה כי הוא מברך על אישור התקציב, זאת מבלי להיכנס לפרטיו. לדברי גפני, "לא ניתן לנהל את המדינה ללא תקציב ואני מברך על אישורו. כאשר התקציב יגיע לוועדת הכספים נבחן את כל הדברים, ואני מעריך שיהיו בו שינויים".
גם מבנק ישראל נמסר, כי הבנק "תומך במסגרת התקציב ומדגיש, כי קיימת חשיבות לעובדה שהמסגרת, כפי שאושרה היום, תואמת את הגירעון הנגזר מהמייצבים האוטומטיים".
במסגרת הצעת התקציב נכללה "עסקת החבילה" שפרטיה סוכמו יחד עם הסתדרות העובדים ונציגי המעסיקים. העסקה כוללת בין היתר:
• קידום רפורמות בנמלי ישראל, משק החשמל ומינהל מקרקעי ישראל בתמיכת ההסתדרות והמעסיקים.
• הרחבת זכויות עובדים ועבודה מאורגנת במסגרת סדרת תיקוני חקיקה שיקדמו הגנת עובדים.
• עידוד תעסוקה ויצירת מקומות עבודה באמצעות הגדלת תקציבי המדען הראשי בכ-900 מיליון שקל, שיפוץ מוסדות לימוד בכ-400 מיליון שקל, ותקצוב חוק עידוד השקעות הון בסכום כולל של 900 מיליון שקל למשך שנתיים.
• רפורמה למניעת הוצאת חשבוניות פיקטיביות במטרה להלחם בהעלמות מס בהיקף של כ-6 מיליארד שקל בשנה
• הקפאת תשלום מחצית מדמי ההבראה אשר משולמים לעובדי המדינה למשך שנתיים - יפנו למדינה כ-1.7 מיליארד שקל.
• הקמת קרן סיוע למפעלים בפריפריה על בסיס תרומת חצי יום חופש מציבור העובדים ומקופת המדינה
• צעדי מיסוי המוגבלים לתקופת זמן: העלאת המע"מ ב-1% למשך שנה וחצי (מ-15.5% ל-16.5%), ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות, העלאת תקרות המס לתשלום דמי ביטוח לאומי למי שמשתכר בין 38,415 שקל עד 61,342 שקל, העלאת שיעורי המס לכלי רכב גדולים, יקרים ומזהמים (במסגרת רפורמת מיסוי ירוק).
בנוסף כולל התקציב שורה של רפורמות מבניות שיזם האוצר:
• מאבק בתופעת העובדים הזרים במטרה לייצר מקומות עבודה עבור עשרות אלפי ישראלים.
• רפורמה בשידורי הטלוויזיה המסחרית.
• הסדרת רגולציה על תחום הספורט.
• הרחבת היצע יחידות הדיור באמצעות קיצור הליכים ביורוקראטיים לאישור פרויקטי פינוי - בינוי.
• הגברת התחרות בין קופות החולים.
• עידוד תעסוקת נשים על ידי הרחבת סבסוד מעונות יום.
