לסחוט את המקסימום מהקורונה

ובזמן שהענקיות חוגגות ניצחון יח"צ מהחלומות, סטארט־אפים רבים מוצאים את עצמם בפני שוקת שבורה של מימון ופעילות. הם כמובן לא לבד, אבל בניגוד למרבית העסקים בארה"ב, הם לא זכאים לסיוע במסגרת חבילת התמריצים ההיסטורית שאישר הנשיא דונלד טראמפ בסוף השבוע. החבילה, בהיקף של 2 טריליון דולר, היא הגדולה אי פעם בהיסטוריה של המדינה. סכום העתק הזה יוזרם למשק האמריקאי במגוון דרכים, הכוללות כסף שיישלח ישירות לחשבונות הבנקים של המשתכרים פחות מ־90 אלף דולר בשנה, ימי מחלה מסובסדים על ידי הממשלה וחבילות חילוץ לעסקים קטנים, בינוניים וגם ענקיים. מי שבולטות בהיעדרן מהזכות לכסף הזה הן חברות הקשורות למשפחת טראמפ וחברי בתי הנבחרים - וגם סטארט־אפים שמגובים במזומנים מתעשיית ההון סיכון.

לסחוט את המקסימום מהקורונה איור: יונתן פופר

ההחלטה להחרגת מגזר שמעסיק 2.2 מיליון עובדים ברחבי ארה"ב התקבלה מתוך ההנחה שאין צורך לחלץ חברות השקעה פרטיות מההשקעות שלהן, גם אם מדובר בסטארט־אפים זעירים בגודלם. ההצעה להזרים כסף לתעשייה עתירת מזומנים לא מחליקה טוב בגרון המחוקקים. וכך הפכה תוכנית התמריצים למבחן לחץ עבור הסטארט־אפים.

זו אינה החלטה משוללת כל יסוד. התעשייה אכן עתירת מזומנים ובשנים האחרונות הכסף שזרם בה היה כל כך זול, שבכל שנה נשברו שיאים חדשים של מספר חדי־הקרן - והדיבורים על בועה הפכו לעניין שבשגרה. אסור גם לשכוח שסטארט־אפים בונים את העסק שלהם בשאיפה לחדש, לשבש ולהחליף את הקיים. לכן, זו אינה ציפייה מוגזמת שהחברות האלה יתאימו את עצמן כעת למשבר הנוכחי, וכמאמר המשפט הנדוש שנשחק עד דק בימים אלה, יכינו לימונדה מהלימונים שהוגשו להם.

1. הרגישים והמפספסים

רק שלחלקם, כך נראה, אין אפילו לימונים. למשל, סטארט־אפים שכל המודל שלהם מבוסס על תעשיות האירוח, ההופעות החיות והתיירות. אבל האמת מורכבת הרבה יותר. סטארט־אפים רבים תלויים לעתים קרובות בשורה ארוכה של שותפים. אלה יכולים להיות רגולטורים, ספקים, יצרנים, התקשורת, ייעוץ משפטי, קבלני שירותי לקוחות או שליחים - ופגיעה בכל אחת מהחוליות הללו עלולה לאתגר את פעילותן של חברות שלמות. ובכל זאת, ההבדל בין חברות אלו לעסקים קטנים, בינוניים או גדולים הוא בחדשנות ובגישה למזומנים. ולא פחות מכך, השינוי בהרגלי הצריכה שהעולם המתועש עובר במהירות כבר כיום ושיכול לייצר הזדמנויות לחברות טכנולוגיה.

שתי קבוצות מתהוות כבר כעת כפגיעות ביותר. הראשונה היא חברות צעירות, שטרם עברו גיוס ראשון, המכונה גם סיד. הן אולי זכאיות לחלק מהסיוע הממשלתי, אבל הוא מתגמד לעומת ההיקפים והתנאים שהיו בסבבי הגיוסים, שהאטו בצורה משמעותית. לפי נתונים של CB Insights, המימון לשלבים אלו צנח מינואר ועד היום ב־22% והסתכם ב־67 מיליארד דולר לעומת תחזית של 77 מיליארד דולר לאותה התקופה. בהיעדר גישה למימון, סביר להניח שחברות רבות עם פוטנציאל לא מבוטל לא ישרדו את המשבר. הקריסות הקטנות האלו יובילו לאפקט מצטבר בתעשיית ההייטק, למשל בכוח האדם שלא יצמח ויתנסה אצלן לפני שיעבור לפרויקטים אחרים וגדולים יותר.

הקבוצה השנייה מורכבת ממחמיצי הזדמנויות. בקבוצה זו בולטות לרעה חברות הקורקינטים החשמליים כמו ליים ובירד, שיכלו למנף חששות של רבים משימוש בתחבורה ציבורית בתקופה זו. במקום, הן צמצמו באבחה את הפעילות העולמית שלהן, יצאו לגיוסים בדוחק עמוק ופיטרו חלקים נרחבים מכוח האדם, הכל כדי לצמצם עלויות עד אין קץ, אף שבשנתיים האחרונות גייסו מאות מיליוני דולרים במהירות הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם בתעשייה, ובשוויים כמעט חסרי הבחנה. הן פשוט בזבזו את עצמן לדעת.

2. שעת כושר להתרחבות

נראה ששעת המבחן הקשה ביותר היא זו של הסטארט־אפים הבינוניים, במיוחד אלה שקופת המזומנים שלהם כמעט התרוקנה. הם ייאבקו לגייס סבבי ביניים, משום שיתקשו לגייס לקוחות חדשים ולצמוח. האתגר שלהם בתקופה הזאת הוא לכל הפחות לשרוד, לכל היותר לצמוח. זו משימה אפשרית, אך היא דורשת גמישות, יצירתיות וחשיבה על רווח במקום על צמיחה.

עובד של חברת Instacart. החברה יצא לגיוס מסיבי של 300 אלף עובדים

מי שהיטיבה לנצל את המשבר היא חברת המשלוחים לרשתות המזון Instacart. החברה הודיעה בשבוע שעבר על גיוס מסיבי של כ־300 אלף "עובדים", וליתר דיוק קניינים שמועסקים כעובדי קבלן. החברה, שצומחת לה לאטה כבר יותר מחמש שנים, הפכה לאחד השירותים המבוקשים ביותר כיום, לאור מגבלות התנועה שהושתו ברחבי ארה"ב - ובעיקר בשל החשש של הצרכנים להגיע בעצמם לרשתות המזון. כדי להסתגל למצב הקיים, Instacart נטשה לחלוטין את התוכנית האסטרטגית שהיתה לה והכינה חדשה.

היא החלה בגיוס עובדים, דאגה לייצר בעצמה חומרי חיטוי בכמויות עצומות כדי להעניק לקניינים שחוששים לבריאותם, הבטיחה עבורם ימי מחלה בתשלום ודאגה להם לכניסה נפרדת לחנויות. ברקע הדברים עומד גם איום בשביתה מצד חלק מהעובדים המלקטים, שטוענים כי החברה לא עושה מספיק כדי לדאוג לבריאותם על רקע העלייה בעומס העבודה והמצב המיוחד שיצר משבר הקורונה.

משלוחי מזון נראים כמו דוגמה ברורה מאליה, אבל גם בתחומים אחרים ביצעו שינויים אסטרטגים מרחיקי לכת כדי להתמודד עם המשבר. GetYourGuide, אחת הפלטפורמות הגדולות באירופה להזמנת סיורים, מינפה את הגיוס האחרון שלה בשנה שעברה כדי לעדכן את השירותים שהיא מציעה כך שיכללו הרבה יותר ודאות לצרכנים. למשל דרך תכנונים לטווח קצר, הבטחה להחזרים כספיים מלאים וגמישות מלאה לשינוי תוכניות. כמו כן, הם החלו לתרגם את שירותיהם לשפות רבות, כדי להציע שירותים מקומיים עבור קהלים רבים שירצו לטייל - אבל יבחרו לעשות זאת במדינות שלהם מחשש לנסיעות ארוכות.

3. הזדמנות של פעם במשבר

לא כולם ממוקמים בעמדה שמאפשרת לצמוח מהמשבר, אבל רבים יכולים להתגונן מפניו באמצעות מעבר למודל עסקי מעשי, ניהול מתוך אחריות פיננסית וניסיון לשמור על רווח. אם אפשר, תוך זניחת המרדף האובססיבי אחר שווי שוק, שבין כה וכה מגלם בעיקר הבטחה. אם כך, התעשייה כולה ניצבת בפני הזדמנות גדולה להתנער מהרעות החולות שלה, כמו המימונים האדירים שייצרו מעט מאוד הצלחות כלכליות, המרדף אחרי תארים כמו "חד־קרן" והניסיון הבלתי פוסק לשבש במקום לנסות לפתור בעיות תוך יצירת ערך ללקוחות.