המעקב אחר חולי הקורונה: בישראל משתמשים בשב''כ, באירופה בספקיות הסלולר ובארה"ב בפרסום מקוון
כולנו נמצאים במעקב כזה או אחר על מנת לנסות ולאתר את מסלולם של חולי הקורונה ולמנוע הדבקה, כשלכל מדינה יש את הדרכים שלה לעקוב אחר האזרחים. איזו דרך הכי אפקטיבית ופוגעת הכי פחות בפרטיות?
עכשיו זה כבר ברור, כולנו נמצאים במעקב כזה או אחר כדי לנסות ולשחזר היכן או מתי נפגשנו בנגיף הקורונה בחיינו. בסוף השבוע נחשף שהשב''כ מסייע לממשלה בדמות שימוש במאגר מידע אימתני ומשרד הבריאות מסתפק באפליקציית קוד פתוח שדווקא כן שומרת על הפרטיות. באירופה מעדיפים להשתמש בשירותי המעקב של חברות הסלולר, להן יש מידע מיקום מאוכן על כל המכשירים המחוברים לרשתות שלהן. אך בארה"ב, ביתה של ה-NSA, תוכנית Echelon וחברות זיהוי הפנים הקריפיות ביותר מחוץ לסין (Clearview AI למשל), מסתבר שמעקב אחרי מודעות עושה עבודה לא פחות טובה. כי אם כבר מעקב, בואו נלך למקצוענים.
מעקב צילום: שאטרסטוק
איקון סלולרי דרך האנטנות צילום: בלומברג
קראו עוד בכלכליסט:
- בג"ץ אישר למשטרה להתחיל במעקב אחר מבודדי קורונה
- בדיקת קול לחולי קורונה כאמצעי מעקב אחר בריאותם
- "הטמעת הכלים הדיגיטליים נעשתה תוך התעלמות מהשגות של רופאים וגורמים משפטיים"
מעקב צילום: שאטרסטוק
באמריקה כמו באמריקה, הפרטיות היא עדיין ערך עליון. כך שעל פי הפרסום של הוול סטריט ג'ורנל שלשום (שבת), המידע שמתקבל מהמפרסמים מנוקה מכל אמצעי זיהוי כגון מספר הטלפון או פרטים אחרים. הרשויות משתמשות במידע הזה כדי לתכנן בצורה יעילה יותר את המענה למגפה. כך למשל אם יצפו בנדידה גדולה של אוכלוסיה מאזור נגוע כגון ניו יורק לאזור פחות נגוע, הרשויות יוכלו להעביר יותר אמצעים לטיפול לאותן מדינות. חשוב לזכור שארה"ב גדולה כל כך שהעברת ציוד חירום עשוי לקחת כמה ימים, כך שהיערכות מוקדמת היא תנאי הכרחי להצלחת המבצע.
איקון סלולרי דרך האנטנות צילום: בלומברג היתרון בשימוש בפרסומות הוא בכך שניתן לקבל דרכן מידע על המיקום של קבוצות גדולות, עד כמה המבודדים מכבדים את צווי הבידוד שלהם וכיצד המגפה משפיעה על הצריכה של משקי הבית בזמן המשבר. המטרה של הממשל האמריקאי הוא ליצור פורטל מידע של כ-500 ערים אמריקאיות. את הפרויקט מוביל על פי מקורות הג'ורנל ה-CDC בשיתוף עם אוניברסיטאות מובילות כגון הארוורד, פרינסטון וג'ונס הופקינס, הבית הלבן והממשלים המקומיים של כל מדינה. עם זאת מה-CDC והבית הלבן סירבו להגיב על החשיפה שמתבססת על מקור שאינו מזוהה.
השימוש במידע בארה"ב אמנם אינו מאפשר (רשמית) לזהות מישהו באופן ספציפי, אך ברור למדי שישנן תמיד דרכים לבצע הצלבות שעשויות לאפשר זאת למרות הכל. וזו הדאגה העיקרית כיום. מעבר לניצול לרעה שלו בידי גורמים שלהם תהיה גישה למאגר, קשה להאמין שהרשויות לא ישמרו לעצמן את הגישה למערכת אחרי שוך המגפה. אך כעת מדובר בסכנה ברורה ומיידית, שיש לומר הרשויות האמריקאיות המעיטו בחומרתה, כך קרוב לוודאי שהפרויקט ימשיך ויבוצע למרות החששות.
