מנזק במיליארדים עד רעב עולמי: איך ייראו חיינו בלי GPS?

כולנו תלויים במערכות ניווט: הן שמאפשרות לנו לנסוע לכל מקום בלי ללכת לאיבוד, למכליות נפט ואוניות סוחר להגיע ליעדן במינימום עיכובים ובעצם - לכל עולם השילוח לתפקד ביעילות. השבוע עלה הנושא לכותרות, כשנחשפו תקלות ושיבושים בתשתית ה-GPS מעל לשמי ישראל, מה שעורר דאגה ואף טענות להפעלת מערכות לוחמה אלקטרונית מרוסיה. אמנם אין סיכון בשיבושים הללו, אך החיים שלנו ישתנו ללא הכר אם מחר תיכבה המערכת לחלוטין. איך ייראה העולם ללא GPS?

ראשית, חשוב לזכור שתשתית לווייני ה-GPS היא לא האינטרנט, ואותה אפשר ועוד איך לכבות בבת אחת: זו מערכת ששייכת לממשלת ארצות הברית, ונבנתה במקור ככלי עזר להפעלת כוחות צבא בעידן המלחמה הקרה (איך הפכה המערכת לאזרחית? סיפור די מפתיע, לו הקדשנו טור "קברניט"). אין יותר מדי תרחישים בהם האמריקאים מכבים או מגבילים את המערכת; בעידן של כלכלה גלובלית, פגיעה במסחר ושילוח במדינה אחת תשפיע על הרבה אחרות. 

רשת לוויינים צילום: space.com

ואולם, המערכת יכולה להיפגע גם מגורמים חיצוניים: ממתקפות סייבר ועד תקלה טכנית ממושכת - ואפילו התנגשות בין פסולת-חלל (לווינים מושבתים וחלקי טילים)  ובין מספר לווייני ניווט.

ניווט קטלני: מרחץ הדמים המעופף שבזכותו יש לנו GPS מערכת הניווט הלווייני הומצאה בידי ארה"ב כטריק סודי שיאפשר לטילים הבליסטיים שלה לפגוע בבריה"מ בדייקנות; ואולם, טרגדיה אווירית גדולה הוציאה את הפרויקט מהמחשכים - והביאה אותו לכל חברה, כל מכונית וכל כיס ניצן סדן, 47 תגובות לכתבה המלאה 

גוף ממשלתי אמריקאי, המכון הלאומי לתקני טכנולוגיה, הוביל מחקר שניתח את השפעתה הכלכלית של נגישות ה-GPS, והתייחס לנזקי השבתה של המערכת. הפגיעה תהיה בגדר אסון כלכלי עולמי: הנזק הבסיסי יעמוד על כמיליארד דולר ביום.

עיכובי המשלוחים יזיקו לכל מגזר שקשור במסחר פיזי, וממשלות יידרשו להשתמש בעתודות-דלק, עד שיסיימו כלכלנים לנתח את המצב החדש, ולהבין איך ישפיעו עיכובי מכליות נפט וחומרי גלם אחרים על מחירי תחבורה, חשמל ועוד.

צילום: World Of Seafarer

עם רגע ההשבתה תתחיל להיפגע יעילות התקשורת העולמית, ולאחר חודש בלי GPS, יעילות תשתיות הסלולר תרד ל-60% מרמת התקינות הממוצעת; שירותי מיקום מאפשרים לחברות להבין, למשל, היכן נמצאים הלקוחות ולהסיט כך משאבים למערכי תקשורת ספציפיים - וכך נבנו הרשתות בעשור האחרון. לא מן הנמנע שאנשים יחזרו להסתובב עם הסלולרי באוויר, בעודם מחפשים אזורים בעלי קליטה קצת יותר טובה, כמו לפני עשרים שנה.  

מתגעגעים לבעיות הקליטה של 1999? צילום: בלומברג

חקלאים, שמשתמשים בשירותי מיקום מדויק כדי לבצע שתילה שתתאים לתנאי קרקע ותכנון חלקות יעיל, לא יוכלו לעשות זאת באותו הדיוק - מה שישפיע על ייצור המזון בעולם. כמו כן, מיכשור חקלאי אוטונומי לקצירת יבולים עלול לגרום נזק לתפוקה - מה שיחייב חקלאים רבים לשכור פועלים במקומם ועלויות התפעול יאמירו. נזקי ההשבתה לחקלאות צפוים להיות בעייתיים מאוד; בצירוף קשיי שילוח התוצרת, יתכן שהסקטור החקלאי לא יוכל לעמוד בדרישות ייצור המזון העולמיות.

המכשור האוטונומי לא יעבוד, השתילה לא תתבצע באופן מדויק צילום: בלומברג

מענה של שירותי חירום יהיה פחות מדויק ויעיל, ולא מן הנמנע שמוקדנים יתקשו להכווין אמבולנסים לאיזורי תאונות ופגיעות שונות. צבאות יתקשו לנהל לחימה ללא מידע מיקום מדויק. כמו כן, נתח עצום מחימוש הקרקע-אוויר נשען על GPS, ולך נהל מלחמה ב-2019 בלי מטוסי תקיפה. לעומת זאת, ארגוני טרור פחות תלויים בטכנולוגיה הזו, ויוכלו להכות ביתר יעילות בכוחות סדורים.

מטוס F16 ישראלי, כשתחת כנפו פצצה מונחית GPS צילום: שי פינקלמן

מסיבות אלה, מקפידה ארה"ב על טיפול עדין וזהיר בתשתית הניווט הלווייני שלה, הן ברמת התחזוקה השוטפת והן ברמת עדכוני המערכת ושיפורה. באפריל השנה עלו חששות כבדים מפני נזקים לתשתית ה-GPS האמריקאית, בשל באג שהתגלה בה: היא נבנתה כשתשתית האחסון שלה מתאימה רק ל-1,024 שבועות (19.6 שנים), והמועד עמד להגיע.

צבא ארה"ב הצליח להעביר את הלוויינים למערך אחסון חלופי מבלי לגרום נזק לשירותי מיקום קריטיים. עתה, יספיק מרחב האחסון לכ-157 שנה. ישנם גופים ומדינות נוספים שמפעילים תשתית ניווט דומה או מפתחים כזו - אך תפוצתן מוגבלת מאוד. ולכן, כולנו תלויים בשלב זה במערכת של ארצות הברית.