ניצחון כמעט עלוב על פייסבוק וגוגל, אבל ניצחון

שתי החברות שעומדות במוקד הן פייסבוק וגוגל. השתיים הכריזו אתמול על שינויים חשובים במוצרים שלהן, לטובת הצרכנים ולמרות פגיעה אפשרית בהכנסות ובמעמד שלהן בשוק. חשוב להדגיש כי שתיהן עשו זאת רק אחרי שנדחקו לפינה.

ארגוני זכויות אדם נגד פייסבוק

פייסבוק הכריזה שתתחיל להגביל את אפשרויות המיקוד (טרגטינג) של פרסומות בתחומי הדיור, התעסוקה ומתן אשראי, ותמנע ממפרסמים בארה"ב לבחור טווח צופים פוטנציאלי לפי גיל, מגדר או מיקוד. זאת, במטרה לצמצם אפליה על בסיס מאפיינים אלה. "הגנה על אנשים מאפליה בפייסבוק נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו", אמרה סמנכ"לית התפעול של החברה, שריל סנדברג, בהודעה לעיתונות. "אנחנו צריכים לוודא שלא נעשה שימוש לרעה בכלים שלנו. המדיניות שלנו אוסרת על מפרסמים להשתמש בכלים שלנו כדי להפלות. הסרנו אלפי קטגוריות מהגדרות שמאפשרות אפליה כמו גזע, מוצא אתני, נטייה מינית ודת. אבל אנחנו יכולים להשתפר".

שריל סנדברג צילום: בלומברג

אל תתנו למלים היפות של סנדברג לבלבל אתכם. פייסבוק לא עושה את זה מטוב לבה. השינוי הוא חלק מהסדר טיעון אליו הגיעה החברה בחמש תביעות ייצוגיות שהגישו נגדה ארגוני זכויות אדם מובילים כמו ACLU והברית הלאומית לדיור הוגן (NFHA). ההסדר כולל תשלום פיצויים בגובה 5 מיליון דולר, וייתכן שהגבלת אפשרויות המיקוד תעלה לפייסבוק עוד כמה מיליונים. ככל הנראה, השינויים יעלו לה פחות באופן משמעותי מהסכומים שהיתה עלולה לשלם לו היתה מפסידה בתביעות. רק כשפייסבוק הבינה שיש סכנה אמיתית לארנק היא יצאה למהלך. העובדה שפייסבוק מבצעת את השינוי רק בארה"ב היא הוכחה חותכת לכך שהמהלך מבוצע בתגובה ללחצים.

בסמוך להודעה של פייסבוק, הכריזה גוגל שבקרוב תתחיל לשאול משתמשי אנדרואיד באיחוד האירופי באיזה דפדפן ובאיזה מנוע חיפוש הם מחליטים להשתמש. "אנחנו רוצים לוודא שמשתמשי אנדרואיד מכירים את המגוון הרחב של דפדפנים ומנועי חיפוש שהם יכולים להוריד לטלפונים שלהם", כתב קנט ווקר, סגן נשיא בכיר בגוגל, בפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של החברה. "תמיד ניסינו לתת לאנשים את התשובות הטובות והמהירות ביותר, בין אם ישירות מגוגל, או ממגוון האתרים והאפליקציות שקיימים היום. השינויים האחרונים מדגימים את המשך המחוייבות שלנו לפעול באופן פתוח".

נציבת התחרות באיחוד האירופי מגרטֶה וסטגר, היום בבריסל צילום: AFP

אבל גם אמירותיו של ווקר לא מגיעות מטוב ליבו. השינוי הוא חלק מהתגובה של החברה לקנס העתק בגובה 4.34 מיליארד יורו שנציבות האיחוד האירופי הטילה עליה בגין ניצול לרעה של שליטה באנדרואיד (קנס שהחברה מערערת עליו). הוא מצטרף לשינויים באופן ההתקשרות שלה עם יצרניות אנדרואיד לגבי מכשירים שמשווקים באיחוד, שכללו יצירת רישיונות שימוש נפרדים לדפדפן כרום ולאפליקציית החיפוש, ואפשרות לשווק מכשירים עם גרסה לא רשמית של אנדרואיד. העובדה שגוגל מבצעת את השינוי רק באיחוד היא הוכחה חותכת לכך שהמהלך מבוצע בתגובה ללחצים.

גוגל נענשת רק אחרי שמיצתה את המוצר

ביקורת עזה מופנית לשימוש בתביעות ייצוגיות כאמצעי להענשת חברות. מפני שפעמים רבות הן מסתיימות בהסדר טיעון שעולה מעט לחברות, מספק פיצוי מזערי לצרכנים ובעיקר מעשיר את כיסי עורכי הדין. ביקורת אחרת מופנית לכוחה המוגבל של הרגולציה ככלי לשמירה על תחרותיות והגבלת מונופולים. דוגמה מצויינת לכך קיבלנו רק אתמול, בקנס העדכני שהטיל האיחוד האירופי על גוגל. 1.5 מיליארד יורו זה לא סכום גדול עבור גוגל וסביר שהוא נמוך יותר מההכנסות ששילשלה לכיסה בגין העבירות. יתרה מכך, העבירות שבגינן נקנסה התנהלו במשך יותר מעשור, והמוצר שבמרכז הקנס כבר הרבה פחות משמעותי בהכנסות החברה. אותו הדבר נכון במידה מסוימת גם לקנסות האחרים שספגה.

אבל לפעמים, לא לעתים רחוקות מדי, יש גם אפקט מיידי לרגולציה ולתביעות ייצוגיות. כמו שראינו השבוע הן יכולות לשנות לטובה התנהלות שספק אם היתה משתנה בתרחיש אחר. עם זאת, הפעילות נגד דפוסי פעילות הפוגעים בצרכנים לא מספקת. רגולטורים צריכים יותר כוח לפעול במהירות, והעונשים חייבים להיות משמעותיים מספיק על מנת להרתיע את החברות מלנקוט במהלכים שיגבילו תחרות. בכל הנוגע לתביעות ייצוגיות, בתי המשפט צריכים להיות זהירים יותר באישור הסדרי פשרה שלא באמת מיטיבים עם הנפגעים. על אף הסייגים, העובדה שאפשר להזיז את החברות לעשות משהו לטובת הציבור, אפילו כשהן בועטות וצורחות, גם היא סוג של ניצחון. קטן, כמעט עלוב, אבל ניצחון.