בדיקת כלכליסט
סמסונג Galaxy Watch: האוליגרך שיצא לרוץ קצת
השעון החכם החדש של סמסונג עושה כמעט הכל נכון עבור חובבי הכושר, וזמן הסוללה שלו מגיע לארבעה ימים. הוא קצת מגודל ופוזאיסטי, אבל מצליח היכן שנכשלו כמה מקודמיו. מה בכל זאת חסר בו, ואיך הצליח לעצבן אותי?
שעון הגלקסי ווטש (Galaxy Watch) הוא הבן האחרון במשפחת השעונים החכמים של סמסונג, שהגיע לישראל ומנסה לכבוש את פרק היד שלכם. כדי להצליח, הלכה סמסונג על בטוח: בלי שטיקים וטריקים - רק שיפורי ממשק קטנים, תוספת לזמן הסוללה ועוד יישומי כושר. הגלקסי ווטש הושק בשני גדלים: 42 ו-46 מ"מ, כשבסקירה זו מככב הגדול מביניהם. לקחתי אותו לרוץ, להתעמל ואפילו ללכת מכות; האם הצליח לעמוד בקצב?
- יורדים מהפרק: צפי לצלילה במכירות השעונים החכמים
- שעון אפל ווטש החדש: כך עושים כסף מבני גיל הזהב
- מה תחדש גוגל בגרסה הבאה של אנדרואיד לשעונים חכמים?
עיצוב ומבנה: עדיין הכי נוח
הגלקסי ווטש הגיע לביתי בתזמון מצוין: חצי שעה לפני שתכננתי לצאת לאימון ריצה בן 10 ק"מ. שלפתי אותו מהאריזה, הפעלתי וחיברתי אותו בקלות לסמארטפון. דגמים קודמים קצת התעכבו בחיבור, כנראה בשל סוגיות תוכנה - אך הגלקסי ווטש התחבר בזריזות, ביקש הרשאות גישה לאפליקציות והיה מוכן ליציאה.
השעון הזה נאה מאוד, וגופו מסיבי למראה אך לא כבד, כמצופה משעוני יוקרה למיניהם. הגוף חלק ונקי מאוד, כשבצידו האחד לחצני חזרה אחורנית ומעבר למסך האפליקציות, ובצידו השני מיקרופון. כן, זה שעון שרוצה שתדברו איתו, ומיד אספר לכם על מה.
מסביב לפני השעון מונחת לה החוגה המפורסמת של שעוני סמסונג - כלי הממשק העיקרי למעבר בין תכונות ותפריטים. עברה עוד שנה, ותעשיית המובייל עדיין לא מצאה דרך נוחה יותר לדפדוף בין יישומי שעונים. החוגה גם שופרה קצת, והסיבוב משמיע קליק מתכתי עדין שאני מאוד אוהב. אבל לצד היתרונות, יש במראה שלו משהו קצת מוגזם לטעמי: המסך גדול מאוד, קצת כמו של שעוני אוליגרכים שעולים כמו דירות בתל אביב. זה נוח, ואני מבין את השיקול של סמסונג, אבל פשוט קצת גדול מדי לטעמי.
תצוגה וממשק: ח"ח על המאמץ
אפליקציית הריצה ניחשה אותי ונפתחה לי מעצמה. היא רצתה להיות בטוחה, אז התניעה רק אחרי שרצתי 250 מ' בערך. השעון גם זיהה את נגן המדיה בטלפון שלי והעלה את ממשק העברת השירים. המסך שלו פשוט מעולה: האימון החל כשהשמש החלה לזחול מטה, אך עדיין בהקה כהרגלה, והמסך הציג לי טקסט, אייקונים, הודעות ווטסאפ וכולי בבהירות גבוהה מאוד.
כמו בדגמים קודמים, גם כאן ניכר שסמסונג השקיעה באיכות המסך. וכמו בדגמים קודמים, גם כאן נראה שאף אחד לא יעריך את טיב הצבע בו, כי אף אחד לא צופה בווידאו על מסך של 1.3 אינץ'. זה בסדר, סמסונג, אני שמתי לב. קבלי ח"ח על המאמץ.
האימון הסתיים כמתוכנן, והשעון עשה את העבודה. הוא תפקד היטב גם בריצת הבוקר שלי, למחרת. ואז נסעתי לעבודה ודברים החלו להסתבך. למשל, כשעניתי בלחיצת אייקון בו לשיחת טלפון, החליט הגלקסי ווטש שהכי מגניב להשמיע את השיחה דרך הרמקול שלו, ולא דרך האוזניות שלי, שהיו מחוברות לסלולרי. העניין הזה חזר על עצמו כמה פעמים, כאילו השעון מנסה להשוויץ. בנוסף, שמתי לב שתכונת ההדלקה האוטומטית, במסגרתה המסך מופעל כשמסובבים את פרק היד כלפיכם, מגיעה עם השתהות חטופה אם כי מורגשת. מוזר, הגלקסי גיר ספורט, קודמו בסדרה, לא עשה זאת.
בגלקסי ווטש הושם דגש על שילוב סייענית חכמה, שמאפשרת לפתוח אפליקציות ולבצע פעולות בהפעלה קולית. זה אולי נחמד עבור מי שאוהב לדבר אל תוך פרק היד שלו, אך מעריצי הז'אנר יתאכזבו לגלות שהסייענית דנן היא עדיין ביקסבי, ושלמרות שיפורים שעשתה בה סמסונג - עדיין לא מדברת עברית, נלחמת עם האנגלית שלה, ולא יודעת לספק מידע שגוגל אסיסטנט ידעה גם לפני שנים. אם לדבר עם שעונים זה הקטע שלכם, אולי כדאי שתבחרו באחד אחר.
חיישנים ואפליקציות: קל באימונים, כואב בפנים
גם השעון הזה, כמו כל קודמיו, מקביליו ומתחריו, לא מציע ערך אמיתי למשתמש הממוצע. לצערן של כל יצרניות המחשוב הלביש, השעונים החכמים הם עדיין בגדר גאדג'ט אופציונלי ותו לא - משהו שמגניב לקבל במתנה, אך לא ללכת ולקנות לבד. אני חושב שסמסונג מכירה בזה, ויודעת שכרגע חכם יותר לנסות ולתפוס את חובבי הכושר והבריאות - הקהל הכי נאמן של שוק המחשוב הלביש. לכן, מילאה אותו בכל טוב למתאמנים: יישומי הכושר של השעון יודעות לזהות בעצמן אימוני הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים ועוד.
לצידם, תוכלו למצוא בגלקסי ווטש עוד עשרות אימונים שונים, חלקם ספציפיים מאוד (פלאנק, הרמת משקולות בעמידה, סקווט, יוגה, פילאטיס וכו'), וניתן לבחור ארבעה שיופיעו עם אייקון להפעלה מהירה ממסך הבית. מי, מי אמר שבכושר אין קיצורי דרך?
בחנתי את השעון בחמש ריצות 5 ק"מ, ריצת 10 ק"מ, מסלול הליכה של 20 ק"מ, ושני אימוני כוח. כמו כן, בחנתי אותו באימון קרב מגע בן שעתיים. הוא הציג נתונים ברמת דיוק גבוהה ביחס לקטגוריה, אם כי לא ברמה של שעון כושר ייעודי. באימון קרב המגע התגלתה איכות ההרכבה של השעון. באחד התרגילים הראשונים שכחתי להוריד אותו מהיד. מסך הווטש פגש בצורה מאוד אנרגטית לסת של גברתן קשוח כרובוטריק, ולא ניזוק. גם הלסת לא. נקמתו של הלז לא אחרה לבוא; חבל שאין אפליקציה שמוציאה טעם של מזרון מהפה.
אהבתי את יישומי האימונים בגלקסי ווטש, אך לצידם מצאתי בו שני יישומים מיותרים למדי. הראשון הוא מד הסטרס: זהו יישום שמודד את הדופק שלכם ומחליט, על בסיס כדור בדולח שיש לו בפנים, עד כמה אתם לחוצים. הוא לא יודע להבדיל בין דופק גבוה בשל שמחה או אקסטזה ובין סטרס אמיתי, כך שאינו שימושי. האמת, אולי טוב שכך: הדבר האחרון שאדם עצבני צריך לשמוע זה "יה, אתה עצבני" ועוד מהשעון שלו.
השני הוא יישום ניטור השינה: ביכולתו לזהות את קצב הנשימה והתנועה, להראות לכם כמה שעות ישנתם והאם ישנתם טוב. נו, אתם יודעים, כמו שהגוף שלכם עושה, בצירוף כל שעון. קשה לי להאמין שמישהו קם פעם בבוקר ואמר "יה, אני נורא עייף. האם זה בגלל שלא ישנתי הרבה? אם רק היתה לי דרך לגלות!".
אחד היתרונות הגדולים ביותר של הגלקסי ווטש הוא זמן הסוללה שלו: בשימוש רציף שכלל אימון ריצה בכל בוקר, הוא החזיק ארבעה ימים ללא טעינה. זה שיפור על פני הדגם הקודם ויתרון עבור חובבי שעונים חכמים.
סיכום ואלטרנטיבות
הגלקסי ווטש הוא השעון החכם בעל הממשק הנוח ביותר בשוק, לדעתי. יש בו שילוב בין סטייל וערך עבור חובבי כושר, זמן הסוללה מצוין וגם למידותיו אפשר להתרגל. כמה עולה התענוג? 1,700 שקל. לא זול, אך מדובר בטוב ביותר שיש לסמסונג להציע. לא בחנתי את האפל ווטש החדש, כך שלא אוכל להשוות ביניהם ברמת הביצועים והממשק, אך המוצר של המתחרה האמריקאית נראה הרבה יותר גאדג'טי, ופחות שעון פרופר.
בהשוואה למתחרים אחרים, הגלקסי ווטש לוקח בתחום הממשק, התצוגה וזמן הסוללה, כשהמחיר הוא כרגיל, המחיר. בקרוב ייחשפו שעוני אנדרואיד חדשים, שצפויים לתת פייט לסמסונג ולווטש שלה, מה שעשוי להתבטא במלחמת מחירים. המלצתי היא לחכות חודש-חודשיים ולראות אם יקבל הווטש מחיר אטרקטיבי יותר, ולא לרוץ לחנויות.