דו"ח חדש: רק 1.4% מבעלי השכר הגבוה בהייטק - ערבים

מהניתוח שעשו עולה כי האוכלוסייה הערבית - שמונה 20% מכלל אוכלוסיית המדינה, משתלבת בהיקפים נמוכים בהרבה בהייטק מאשר יהודים - גם כשמדובר בבני המגזר שהם בעלי כישורים מתאימים והכשרה נאותה. הסיבות לכך הן בין היתר אפליה והיעדר קשרים מתאימים.

יזמים ערבים בנצרת צילום: שקד חצרוני

באופן לא מפתיע, התגלה כי עיקר העובדים בהייטק הישראלי בשכר גבוה (יותר מכ-17 אלף שקל בחודש ב-2014 - השכר החציוני בענף הייטק ב-2014) הם גברים יהודים לא חרדים, כ-74.2%, (הרבה) אחריהן נשים יהודיות - 23.8%. שאר האוכלוסיה, כלומר חרדים וערבים, כוללים 2.1% מהעובדים בעלי השכר הגבוה בהייטק.

גברים ערבים מהווים 1.3%, גברים חרדים 0.3%, נשים ערביות 0.1% ונשים חרדיות 0.4%. במשרד העבודה והרווחה ובכלכלן הראשי החליטו לשים דגש דווקא על העובדים מהמגזר הערבי, שיכולת ההשתלבות שלהם בענף ההייטק גבוהה יותר משל החרדים במידה רבה, שכן בניגוד לחרדים - הם לומדי לימודי ליבה.

מימין: פילוח העובדים במדגם, והעובדים בהייטק בשכר גבוה לפי קבוצות אוכלוסיה

אפלייה מצד אחד, מחסור במהנדסים מצד שני

שיעור העובדים בתעשיית ההייטק מכלל העובדים במשק נותר יציב בשנים האחרונות, כאשר גורמים רבים בתעשיית ההייטק ובממשלה מדגישים שוב ושוב את המחסור בהון אנושי מיומן כחסם עיקרי להתפתחות התעשייה, ומכאן לצמיחת המשק. המחסור הזה מחייב את הממשלה לאתר מה ההון האנושי שאינו מנוצל. בעיקר את משרד העבודה והרווחה שאחראי על התעסוקה בארץ (לאחר שהתחום עבר מאחריות משרד הכלכלה) ובמשרד האוצר שאמור לדאוג לפיריון ולצמיחה של המשק. כדוגמה מביאים למשל מחקר שנעשה בארה"ב ב-2013 שהראה כי 15%-20% מהצמיחה בפריון לעובד מאז שנות ה-60' נובעים מצמום הפערים והסינרגיה בשוק העבודה בין שחורים ללבנים ובין נשים לגברים.

מהניתוח עולה כי השכר הממוצע במגזר הערבי לשנת 2014 עמד על כמעט 20 אלף שקל עבור בוגרי תואר במדעי המחשב וכ-16 אלף שקל לבוגרי הנדסת חשמל, שכר דומה לזה של מקבילהם היהודים. ובכל מקרה, מלבד רפואה, מדובר במקצועות עם השכר הגבוה ביותר. כך ששכר נמוך הוא לא הסיבה להעדרותם מענף ההייטק.

עד לאחרונה רק מעטים מקרב המגזר הערבי בחרו ללמוד את מקצועות ההייטק. למעשה במשך שלושים השנה שבין 2014-1985, מבין סך 68,405 בוגרי תואר ראשון במקצועות ההייטק רק 1,598 הם ערבים - 2.3% מבין הבוגרים. המשמעות היא שבממוצע במשך שלושים השנה האלו היו רק כ- 50 בוגרים ערבים בשנה במקצועות ההייטק. כיוון שלמרבית מהעובדים בהייטק תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה או במדעי המחשב (כולל הנדסת תוכנה), סביר להניח כי שיעור הערבים הנמוך במקצועות אלו מהווה סיבה מרכזית למיעוט בני הציבור הערבי בענף.

שכר ממוצע לפי תחום לימוד, מגזר ערבי, 2014 (ילידי 1985-1981)

אולם מהנתונים המעודכנים עולה כי ב-2016 שיעור בני המגזר מקרב לומדי מקצועות ההייטק במערכת השכלה הגבוהה גדל לכמעט פי 4 מבעבר, ועמד על כ-9.5%, שהם 2,222 סטודנטים. רק בשנה שעברה למדו יותר מבני המגזר את מקצועות ההייטק מאשר כלל מקבלי התארים במקצועות ההייטק בשנים 2014-1985. נוסף על כך, מבין סטודנטים אלו 60% למדו את מקצועות ההייטק באוניברסיטאות ולכן מעריכים בממשלה כי שיעור הערבים במקצועות ההייטק בשנים הבאות יגדל בהתאם.

נקודת פתיחה בעייתית

למרות הנתון החיובי ישנם שני מכשולים שעלולים להעיב על השמחה המוקמת. שכן לפחות מבין ילדי 1975-1986 שיעו הזכאים לתואר עמד על 51% בלבד. מכשול נוסף הוא מידת הצלחת של הבוגרים מהציבור הערבי להשתלב בתעשייה. בעוד ש-75% מבוגרי מקצועות ההייטק היהודים השתלבו בתעשיית ההייטק, השיעור המקביל בקרב ערבים עומד על 58%. כך שלבוגר מהמגזר היהודי סיכוי גבוה פי 1.3 מעמיתו הערבי להשתלב בתעשיית ההייטק. מעבר לכך, 10.6% מהבוגרים הערבים ממקצועות ההייטק השתלבו בענף החינוך, בו השכר נמוך יותר.

מימין: בוגרי תואר במקצועות ההייטק (1985-2014), סטודנטים במקצועות ההייטק (2016)

בניסיון לאתר את הסיבה לפערים שמרחיקים את האוכלוסיית הערבית מענף ההייטק בחנו את הקשר בין הציון הכמותי בבחינת הפסיכומטרי לבין הסיכוי של הנבחן להיות הייטקיסט. כאשר ככל שהציון הכמותי במבחן גבוה יותר, כך ההערכה היא כי למי שמשיג ציון גבוה יותר במבחן הכמותי בפסיכומטרי, כישורים מתאימים יותר להשתלב בתעשיית הטכנולוגיה המקומית.

בעוד שכ-50% מהגברים היהודים עם הציון המקסימלי (150 נקודות) השתלבו בהייטק ו-30% מהנשים עם הציונים הגבוהים, בקרב גברים ערבים פחות מ-28%. מצבים של נשים ערביות הרבה יותר גרוע, שכן רק 10% מאלו עם הציונים הגבוהים, מגיעות להייטק.

הפער בין נשים לגברים ובין ערבים ליהודים בעלי הציון הכמותי הגבוה מעיד במידה מסוימת על כך ש חלק מהפערים בהשתלבות בהייטק נובעים מחסמים כמו סטריאוטיפים ואפליה מצד המעסיקים, מחסור בדמויות חיקוי, מיעוט בקשרים חיוניים בענף שבו שיטת הגיוס של "חבר מביא חבר" היא דרך משמעותית להכנס לתעשייה. אם אכן זה המצב, המיקוד של מקבלי ההחלטות בניסיון להגדיל את שילוב הציבור הערבי בהייטק צריך להתמקד לא רק בשיפור מערכת החינוך אלא גם בהסרת אותם חסמים.