רוצים ש"קטר ההייטק" ימשיך לדהור? יש לזה מחיר

בשורה משמעותית להייטק הישראלי יצאה לאחרונה ממשרד האוצר, כאשר פורסם המכרז לבחירת מנהלים שיקימו קרנות השקעה בחברות הייטק שיסחרו בבורסת תל אביב.

לפי התוכנית יוקמו ארבע קרנות השקעה סגורות בסכום מינימלי של 400 מיליון שקלים, והמדינה תיישם מנגנון פיצוי בגין הפסדים אפשריים (כרית ביטחון).

ליוזמה הברוכה הצטרפה גם הממונה על הביטוח דורית סלינגר, שצפויה לאשר לגופי הפנסיה לגבות מהחוסכים דמי ניהול נוספים על השקעות שהמוסדיים יבצעו עבורם באותן קרנות המתמתחות בהייטק הישראלי. זאת לאחר שלפני שלוש שנים הגבילה סלינגר את יכולתם של המוסדיים לגבות דמי ניהול נוספים על כספים שהם מעבירים לניהול מנהלים חיצוניים.

דורית סלינגר צילום: אלעד גרשגורן

המשמעות המיידית של המהלך היא שמעתה לגברת כהן מחדרה יהיה קל יותר להיות שותפה לאקזיט שתבצע ה"מובילאיי" הישראלית הבאה, ושנפתחת דרך חדשה להשקעה בענף ההייטק באמצעות המוסדיים, דרך השקעה בקרנות שמשרד האוצר יעניק להן כרית ביטחון בגובה של 50 מיליון שקלים לכל קרן.

מדובר במהלך פורץ דרך שצפוי להיטיב עם כל השחקנים הכלולים בו. כיצד? נתחיל בציבור הרחב: כספי הציבור יושקעו במשק הישראלי באפיק שהוא אמנם בעל סיכון, אך במקביל גם בעל סיכוי לתשואה גבוהה, ויותר מכך - גם אם יופסד חלק מההשקעה, עדיין יהנה הציבור מכרית ביטחון של המדינה ועל הדרך גם יעודד תעסוקה בישראל וצמיחה כלכלית.

המוסדיים, המחפשים כל העת לגוון את אפיקי ההשקעה שלהם, יוכלו להשקיע בחברות ישראליות במקום בבנייני מגורים בארצות הברית, ואף יורשו לגבות את דמי הניהול שייאלצו לשלם לקרנות הללו.

המהלך ייטיב גם עם ענף ההיי-טק. אכן, לא מדובר בענף שחסרות בו השקעות - ב-2016 גייס יותר מ–18 מיליארד שקל, אך מרביתן הגיעו מחו"ל. על כך כבר אמר השר כחלון במרץ האחרון: "המצב הנוכחי, שבו רוב הכסף המושקע בתעשייה הוא כסף זר, מונע מהאזרחים הישראלים ליהנות מההצלחות של התעשייה. השקעה של המוסדיים הישראליים בתעשיית ההיי־טק המקומית תסייע בהגברת הצמיחה, הוספת מקומות תעסוקה וצמצום הפערים החברתיים".

מתחם תעסוקת הייטק ברעננה צילום: תומי הרפז

לדהירת הקטר יש מחיר, והוא שווה את זה

אז מצוין? לא כולם חושבים כך. כבר עתה אנו עדים לטענות לפיהן "לא ברור כיצד היוזמה תשרת את הציבור"; "מעודדים תעשייה שלא חסר בה כסף"; "השקעת המוסדיים בהון סיכון לא הוכיחה את עצמה במונחי סיכון סיכוי"; "הציבור ישלם יותר דמי ניהול עבור חשיפה להשקעה מסוכנת עם סיכוי הצלחה לא ידוע"; "דברים דומים שנוסו בחו"ל נגמרו בכישלון", ועוד.

אף שחלק מהטענות אינן חסרות בסיס, יש לראות בעידוד ההשקעה בהיי-טק משימה לאומית. רבות דובר על "קטר ההייטק" ועל תפקידו במדינה. רוצים שהקטר ימשיך לדהור? בבקשה. התערבות המדינה במקרה הזה מהווה דחיפה בכיוון הנכון. ההשקעה עדיין תדרוש שיקול דעת של מנהלי הקרנות, אשר ״כרית הביטחון״ אמנם תקל עליהם, אך עדיין תחייב אותם בבחינה יסודית של כל השקעה והשקעה. העובדה שניסיון העבר לא צלח בעניין זה, רק אומרת שהפעם צריך לנסות לעשות עבודה טובה יותר.

לעניין הטענות לגבי דמי הניהול, אמנם התגובה האוטומטית היא ״למה משלמים כל כך הרבה?״ אבל חשוב להבין שהשקעה בחברות ״קטנות״ מחייבת עבודה רבה יותר ״לכל שקל״.

אחת הבעיות הקיימות בהשקעה בחברות קטנות בכלל ובחברות קטנות הנסחרות בבורסה בפרט, היא שכמות העבודה הנדרשת להשקעה קטנה דומה לזו הנדרשת להשקעה גדולה. זו גם אחת הסיבות לכך שהמוסדיים יעדיפו, לרוב, להתמקד בהשקעות גדולות יותר. על הפער הזה נכון לגשר על ידי האפשרות לגבות דמי ניהול גבוהים יותר.

אכן, לדהירת קטר ההייטק יש מחיר ואחרי הכל חשוב לזכור שחוץ מ'ציונות', ההשקעה בהון סיכון הוכיחה עצמה ככזו שיכולה להניב - למרות ובגלל הסיכון הגלום בה - רווחים יפים למשקיעים. אפשר לשאול את הקרנות שהשקיעו בשתי החברות הישראליות שנמכרו לתאגיד אבטחת המידע האמריקאי סימנטק בסכום המוערך בלמעלה מחצי מיליארד דולר.