דיסני נוטשת את נטפליקס, תשיק שירות סטרימינג משלה

הנפגעת המיידית של המהלך תהיה נטפליקס, שמאז 2016 מחזיקה בבלעדיות על הזרמת הסרטים החדשים של דיסני בארה"ב. לפי דיסני, היא תפסיק את הסכם ההפצה שיש לה עם נטפליקס לכל הסרטים החדשים של דיסני ופיקסאר שיופצו החל מ-2019. עם זאת, הסרטים שזמינים כיום בשירות כנראה יישארו שם. בנוסף, ייתכן גם שנטפליקס תגיע להסכם עם דיסני שיאפשר לה להפיץ את הסרטים החדשים במועד מאוחר יותר.

במבי עובר דירה צילום: Disney

המהלך לא ישפיע על צופי נטפליקס בישראל, שכן תכני דיסני לא זמינים בשירות המקומי כבר היום והשירות שמשיקה החברה מיועד, לפחות בשלב הראשון, לשוק האמריקאי בלבד.

לפי הודעת דיסני, השירות החדש יהיה הבית הבלעדי בארה"ב לסרטים החיים והמאויירים מדיסני ופיקסאר שיופצו החל מ-2019. אלו כוללים את "צעצוע של סיפור 4", ההמשך ל"לשבור את הקרח" והגרסה החיה של "מלך האריות". "דיסני גם תבצע השקעה משמעותית בהפקה של סרטים, תוכניות טלוויזיה ותוכן קצר שיהיו זמינים בלעדית לשירות", נמסר מהחברה. "בנוסף, השירות יכלות אוסף רחב מהספרייה של דיסני, כולל סרטי דיסני ופיקסר וסדרות מערוצי הטלוויזיה של דיסני".

מנכ"ל דיסני, בוב איגר, אמר אתמול בשיחה עם אנליסטים שהחברה עדיין לא קיבלה החלטה לגבי סרטי מלחמת הכוכבים ומארוול, ושייתכן שהיא תמשיך להפעיל את ההסכם שיש לה כיום עם נטפליקס.

עוד לפני השקת השירות החדש צפויה דיסני להשיק כבר ב-2018 שירות סטרימינג של מותג שידורי הספורט ESPN, שיכלות יותר מ-10 אלף שידורים חיים של משחקים מקומיים, אומיים ובינלאומיים, כולל ליגות ה-MLB, NHL ו-MLS.

בשורות רעות לצרכן

השינוי הוא אולי חדשות טובות לדיסני, שתיצור מקור הכנסה חדש ומבטיח, אך בשורות רעות לצרכנים. אחת הבשורות הגדולות של עולם הסטרימינג היא היכולת לרכז במקום אחד תכנים מספקי תוכן שונים וליצור נקודת צריכה מרכזית לכל התוכן המבוקש. ואולם, יכולת זו נשארה בעיקר על הנייר ותחת זו נוצרת בשוק פרגמנטציה הולכת וגוברת במסגרתה כל גורם מקים לעצמו שירות סטרימינג נפרד, לא פעם בתשלום.

המשמעות היא שצרכן שמעוניין לצרוך מגוון רחב של תכנים בולטים צריך להירשם לשירותים שונים, וכאשר מדובר בתג מחיר של בין 10 ל-15 דולר לחודש לשירות מדובר בהוצאה לא פשוטה. למשל, צרכן בארה"ב שרוצה להנות מצפייה מקוונת בסדרות המקור של הולו, נטפליקס, אמזון ו-HBO ומגישה לערוצים ליניאריים (באמצעות הולו) יידרש לשלם כ-83 דולר בחודש (כמעט 300 שקל), וגם אז עדיין לא יקבל VOD של כל התכנים הפופולריים.

כלומר, במקום להוות תחליף פשוט וזול לשידורי הטלוויזיה המסורתיים, שוק הסטרימינג הופך לשוק מפורק עם מגוון שירותים שונים, כל אחד עם תכנים משלו, כאשר גישה לכולם היא יקרה ודורשת הרשמה מרובה לאתרים שונים. במקום להקל על המשתשמים, האינטרסים הצרים שלפיהן פועלות השחקניות השונות רק מקשות עליהם ומסבכות אותם. התוצאה? בסופו של דבר, החלשת השירותים החוקיים וחיזוק החלופות הפיראטיות. כי ברגע שהאופציה החוקית היא לא זולה ולא פשוטה, להרבה משתמשים עדיף פשוט לסגור עניין עם קודי או ביטורנט.