ציות מטריד: שיתוף הפעולה של אפל וגוגל עם הצנזורה הוא עליית מדרגה

מדינות אותוריטריות מצנזרות תכנים מקוונים כמעט מראשית ימי הרשת. פעולות אלו נעשו לרוב באופן חד־צדדי, ללא מעורבות מפעילי האתרים או השירותים השונים. אבל בשבועות האחרונים ניתן להבחין בהתפתחותה של מגמה מדאיגה, שבמסגרתה נדרשות גם החברות השונות לסייע למדינות החוסמות: המקרה הבולט הראשון אירע ב־23 בדצמבר, כשאפל הסירה מהאפסטור בסין את האפליקציה של ה"ניו יורק טיימס", לבקשת שלטונות המדינה. בשבוע שעבר נאלצו הן אפל והן גוגל להסיר את אפליקציית לינקדאין מחנויות האפליקציות שלהן ברוסיה. זאת, בעקבות פסיקת בית משפט מקומי שקבע שהרשת החברתית העסקית מפירה חוק שאוסר על שירותים זרים להחזיק מידע על אזרחים רוסים מחוץ לשטח המדינה.

הדבר צורם במיוחד, מכיוון ששתי החברות נחשבות למגינות בולטות של חופש הביטוי וזכויות הגולשים. אבל בשעה שמול הממשל האמריקאי לא מהססת אפל לעמוד על עקרונותיה, היא וגם גוגל התקפלו בלי יותר מדי תלונות מול דרישות בעייתיות של סין ורוסיה. ואלו רק המקרים שאנחנו יודעים עליהם. מטרידה במיוחד היא התגובה של גוגל להסרת אפליקציית לינקדאין, שלפיה היא מצייתת לחוקים המקומיים בכל המדינות שבהן היא פועלת. מאחורי תגובה חלבית זו מסתתר מסר מפחיד מאוד: אנחנו לא רוצים להסתבך, ונציית לכל חוק, בעייתי הוא מסוכן ככל שיהיה ובלבד שנגן על האינטרס העסקי שלנו.

הכנסת חברות הטכנולוגיה, שמפעילת שירותים אלו בעצמן או שאמונות על צינורות האספקה שלהם, למעגל הצינזור היא התפתחות מטרידה מאוד. ב"טיימס" השוו את הדבר להחלטה של רשת ספרים שלא למכור ספר מסוים, שבעקבותיה נדרש מו"ל הספר גם להפסיק את פרסומו.

לחברות כמו גוגל ואפל יש השפעה מהותית על חיי היומיום של גולשים בכל העולם. לא רק בשירותים שהן עצמן מספקות אלא גם בהיותן פלטפורמה לשירותים אחרים. מעמד זה מקנה להן אחריות רבה להבטיח שלכל הגולשים יש גישה לכמה שיותר מידע. ההתכופפות שלהן בפני רוסיה וסין פותחת את הדרך לעוד מדינות לנסות ולכופף את החברות ולשלוט בתכנים שהן מציעות. אם אפילו הן לא ינסו לבלום את הצנזורה הגוברת של הרשת — הקרב באמת אבוד.