צנזורה בפייסבוק: האם האצבע על ההדק קלה מדי?

מרבית משתמשי פייסבוק בישראל ככל הנראה לא היו שומעים כלל על אתר "קונטקט פייסבוק", שעלה השבוע לאוויר, לולא הצעדים החריגים שנקטה נגדו הרשת החברתית: האתר, שמרכז פרטי קשר של בכירים בחברה, הוא חלק ממאבק מתמשך נגד מה שמקימיו מכנים "פרקטיקות עסקיות פסולות" מצד פייסבוק, ומהווה ניסיון לספק כתובת למשתמשים שנפגעו ממהלכי החברה ונותרו ללא מענה. שעות ספורות לאחר שיוצר האתר העלה לפייסבוק פוסט עם קישור אליו הפוסט נמחק, חשבונו נחסם ל־30 יום והאתר עצמו הוכנס לרשימה שחורה של אתרים שחסומים לשיתוף ברשת החברתית בפוסטים ובהודעות פרטיות במסנג'ר.

פייסבוק מפעילה באופן קבוע סנקציות נגד תכנים שהיא מגדירה כפוגעניים ונגד המשתמשים שמפיצים אותם, שמתבטאות לרוב בהסרת פוסטים כפויה לאחר קבלת דיווחים ממשתמשים אחרים ובחסימת המשתמש לתקופה קצובה. סנקציות אלה עומדות במרכז המאבק שמנהלים יוצר אתר "קונטקט פייסבוק" הפרסומאי והבלוגר דורי בן ישראל ואחרים בשבועות האחרונים, לאור עלייה בהיקף החסימות השרירותיות. אך המהלך הנוכחי מהווה עליית מדרגה ומעלה שאלות מטרידות לגבי השפעתה של פייסבוק על הדיון הציבורי: כל ניסיון לשתף את האתר המדובר או דפים מתוכו בפייסבוק או במסנג'ר נתקל בהודעה לקונית המצהירה כי "הקישור אותו אתה מנסה לשתף זוהה על ידי מערכות האבטחה שלנו כמסוכן". בנוסף, הקישור נמחק בדיעבד משיחות מסנג'ר שבוצעו בשעות שטרם החסימה.

מייסד פייסבוק מארק צוקרברג. פרקטיקות עסקיות פסולות צילום: אי פי איי

בשורה התחתונה, פייסבוק מחקה כמעט לחלוטין את האתר השנוי במחלוקת מהעולם שהיא מציגה באמצעות כלי ששמור לטיפול בנוזקות ובאתרי פישינג. זאת אף שאינו מכיל כל קוד זדוני וספק אם הוא נחשב לתוכן פוגעני לפי כללי הקהילה של פייסבוק עצמה, אלא מציג רק מידע גלוי שזמין ממקורות אחרים, ונארז בצורה שכפי הנראה אינה חביבה על הנהלת החברה.

השימוש הנקודתי שפייסבוק עשתה בכלי שנועד להגן על משתמשיה מסיכוני אבטחה מציף בעיה עקרונית ורחבת היקף: החברה, שמציגה עצמה כפלטפורמה שמקדמת את חופש הביטוי והשיח הפתוח, שולטת באופן הרמטי במידע שעובר דרכה ויכולה לצנזר תכנים כרצונה. חמור במיוחד הוא החשש שהמשתמשים כלל לא יידעו על צנזור התכנים במידה והחברה תחסום מראש אפשרות לשתף תכנים מסוימים.

איור: ערן מנדל

הפעם השתמשה החברה בכוחה כדי למנוע הפצה של אתר שמסב אי נוחות לחברה עצמה ולכמה מעובדיה, אבל אילו עוד אתרים ודפים מצאו או עלולים למצוא את עצמם ברשימה הזו, ללא יכולת לערער. מה לגבי תכנים שפוגעים באינטרסים העסקיים של החברה או של לקוחותיה הגדולים. או כאלו שמפריעים לממשלים שמולם היא עובדת, כמו המשטר הסיני, שלפי דיווחים דורש מפייסבוק להפעיל מנגנוני צנזורה בנושאים פוליטיים רגישים לקראת כניסתה לשוק הענק המקומי. טבעו הטוטאלי של כלי החסימה, תגובותיה העמומות של פייסבוק בנושא והיעדר רשימה פומבית של מקורות חסומים מונעים לחלוטין את היכולת לדעת מה החברה מסתירה.

חרף כוחה העצום פייסבוק עדיין אינה מונופול: נתח השוק שלה בענף הפרסום הדיגיטלי בארה"ב עמד על 17% אחוז בלבד במחצית הראשונה של 2016. היא היא חולשת אמנם על 2–3 מיליארד משתמשים (כולל מסנג'ר, וואטסאפ ואינסטגרם) אך זוכה לתחרות משמעותית מצד חברות כמו טוויטר, סנאפצ'ט, גוגל ורשתות חברתיות מקומיות כמו VK הרוסית או ווייבו הסינית. עם זאת, אין ספק שמבחינת משתמשי הקצה פייסבוק היא הרשת החברתית הדומיננטית בעולם, ומידע שנחסם להפצה דרכה פשוט לא קיים עבור חלקים ניכר מהאוכלוסיה. את "קונטקט פייסבוק" ניתן עדיין להפיץ ברשת בשלל דרכים ופלטפורמות אחרות, אבל הרחוב הראשי בו צועדים מרבית האנשים נחסם עבורו.

פייסבוק, טוענים המסנגרים עליה, היא חברה מסחרית שחייבת דין וחשבון לבעלי המניות ולחוק בלבד, ומעבר לכך רשאית לעשות כרצונה. היא אינה רחוב ראשי ציבורי אלא דרך פרטית. אך הדומיננטיות וההשפעה האדירות שלה, לצד הצהרותיה בדבר מחויבות לקידום שיח חופשי, מחייבות אותה לבדיקה מחודשת של התנהלותה. משתמשיה מייצרים לה הכנסה שנתית שתסתכם השנה ביותר מ־20 מיליארד דולר. בתמורה, ראוי שהיא תתנהל מולם במידה רבה יותר של שקיפות והוגנות, ללא שימוש שרירותי בצנזורה וחסימה, ותוך הצעת דרכים פשוטות ונגישות לפניות במקרים של בעיה.