החיים אחרי מפץ המובייל הגדול: עולם של כלכלה חדשה

איור: יונתן וקסמן

ב־IFA, תערוכת הטכנולוגיה הגדולה שנערכת מדי סוף קיץ בברלין, יש מסדרון ארוך, קרוב ל־300 מטרים אורכו. אין שם חברות גדולות כמו סמסונג וסוני, אלא הרבה דוכנים קטנים של חברות אלמוניות, בעיקר מאסיה, שמציגים אביזרים היקפיים לסמארטפונים: מטענים ניידים, אביזרי אודיו, התקני נשיאה ובעיקר כיסויים — אלפים על אלפים של כיסויים. במסדרון הזה לא תמצאו חברה אחת שמוכרת סמארטפון. אבל כל אחת מהחברות שנמצאות שם קיימת רק בזכות הסמארטפון. האייפון ודומיו לא רק הזניקו למעלה את החברות השונות שמעורבות ישירות בייצור ובפיתוח של המכשירים, אלא גם יצרו מעגלים כלכליים חדשים לחלוטין שגלי ההדף שלהם מגיעים לזירות רחוקות, היוו פלטפורמה שאפשרה את הקמת כמה מהסטארט־אפים הגדולים בעולם, הפכו למקור הכנסה מרכזי של חברות ותיקות וסייעו לכמה תעשיות ספק־מפוקפקות. "כלכליסט" מגיש סקירה של התעשיות והשווקים שהושפעו מעליית הסמארטפון.

לכתבות האחרות בפרויקט:

עשור למהפכת הסמארטפון: כיצד השתנה העולם מאז היום שבו האינטרנט נכנס לכיס הקטן

הסם של הסמארטפון: הטאץ' שגרם לשינוי הפעילות המוחית

איך משתלטת סין על ייצור הסמארטפונים

עדכון תוכנה: ביקשנו ממעצבים צעירים פרשנות מעודכנת לסמלי האפליקציות המרכזיות

דרוש מנוע צמיחה חדש: מחפשים את המהפכה הבאה

תראו מי מדבר עכשיו: לאן הסמארטפונים יתפתחו?

אביזרים היקפיים

כיסויים ושלל שטויות לטלפונים סלולריים היו כאן עוד לפני הסמארטפון. בעידן הסמארטפון הפכו האביזרים ההיקפיים לתעשייה מפלצתית שמפרנסת מאות אלפים, אולי אפילו מיליונים של בני אדם, בעיקר במדינות עם תשתיות ייצור זולות. ולמרות ההאטה בשוק הסמארטפונים, לפי הערכות תעשיית האביזרים ההיקפיים צפויה לצמוח בשנה הקרובה ביותר מ־10%.

איך אנחנו מפנקים את הסמארטפונים שלנו? בעיקר עם כיסויים (36% מהשוק) ואוזניות (34%). מטענים וסוללות תופסים 10% וכך גם התקנים. אין חברה שהפכה לשם דבר בנושא, ונראה גם שזה לא מה שהציבור מחפש. הציבור רק רוצה פתרון נאה ונעים, ולרוב יסתפק במה שימכרו לו בדוכן בקניון.

כיסויי מכשירים. מכירות האביזרים ההיקפיים צפויים לצמוח ב-10% בשנה צילום: בלומברג

אפליקציות מובייל

60 מיליארד דולר - הסכום שאפל העבירה למפתחי אפליקציות מאז הקמת האפסטור

זה אולי השוק הידוע ביותר שנולד מהסמארטפונים. גם במקרה זה הבכורה שייכת לאפל, שב־2010 היתה השחקנית המרכזית הראשונה שהשיקה חנות אפליקציות ועד היום שולטת בתחום בכל מה שנוגע להכנסות, היקף הורדות ושימוש. בתוך שנים ספורות הפכו האפליקציות לאחד הגורמים הדומיננטיים בעולם הטכנולוגיה, והיוו בסיס לתעשיות חדשות, חברות ענק ותופעות תרבותיות.

האפליקציות עיצבו את האופן שבו אנו משתמשים בסמארטפון, הרחיבו את יכולותיו לתחומים חדשים, שינו את האופן שבו אנו מתקשרים זה עם זה (ווטסאפ), נוסעים ממקום למקום (ווייז), צורכים תוכן (ספוטיפיי) ועושים 1,0001 פעולות יומיומיות אחרות.

כלכלה שיתופית

66 מיליארד דולר - הערכת השווי של מובילת תחום הנסיעות השיתופיות אובר

את שירותי הכלכלה השיתופית אפשר היה להכניס תחת קורת הגג של האפליקציות, שכן מרבית השירותים האלו מבוססים על פעילות באפליקציית מובייל. אבל מדובר בתחום שההשפעה שלו כל כך גדולה - על חיי היומיום שלנו, על שוק העבודה, אפילו על גופי רגולציה וממשלות - שהוא ראוי להתייחסות משלו. שירותי הכלכלה השיתופית משנים כיום היבטים מהותיים בחיינו. הם הופכים שירותים שפעם נחשבו ליקרים יחסית לזולים, ומנגישים אותם במיידיות וברמת שירות שלא היתה קיימת בעבר.

במקביל, הם גם משנים חברות ותעשיות באופן שהשלכתו המלאה עדיין לא ברורה. כל השירותים האלו מסתמכים על עובדים שלא מוגדרים כעובדי החברה אלא כקבלנים חיצוניים, אף שבמובנים רבים ההתנהלות שלהם עם מפעילת השירות נופלת תחת הגדרת יחסי עובד־מעביד, ותורמים באופן זה לערעור חוקי עבודה וזכויות עובדים שנקנו בדם בזמן המהפכה התעשייתית. לא פעם אופן הפעילות של שירותים אלו מאפשר להם לזלזל או לעקוף תקנות ורגולטורים, ועימותים עם הרשויות הסתיימו לא פעם במאסר של בכירים.

הבולטת מבין חברות אלו היא כמובן אובר, שנחשבת כיום לחברה הפרטית בעלת השווי הגדול ביותר ולחברת התחבורה הציבורית הגדולה בעולם. אובר שינתה את שוקי התחבורה כמעט בכל עיר גדולה בעולם, עם מחירים נמוכים שפירקו את מודל הפעילות המסורתית של נהגי המוניות. היא לא היתה יכולה לעשות את זה בלי הסמארטפון: המיידיות שלו, האפשרות להזמין נסיעה מכל מקום בלחיצת כפתור, בלי צורך להרים טלפון למוקד או אפילו להזין כתובת מדויקת באתר, היא שעומדת בבסיס ההצלחה של אובר ושל שירותי כלכלה שיתופית אחרים.

אפליקציות אובר לאייפון צילום: בלומברג

פיתוח אפליקציות

100 אלף דולר - עלות פיתוח של אפליקציית סמארטפון

הכוונה כאן היא לא ליזמים שמפתחים אפליקציה בכוונה לבנות חברה, אלא למפתחי אפליקציות שהקימו סטודיו פיתוח ומציעים את שירותיהם לחברות שרוצות נוכחות במכשירי מובייל בדמות אפליקציה ייעודית. מדובר בעסק מורכב שכולל הבנה בלפחות שתי מערכות הפעלה שונות (iOS של אפל ואנדרואיד של גוגל), יכולות פיתוח מתקדמות וידע בעיצוב גרפי ופיתוח ממשקים. בשעה שבניית אתרים ניתן לבצע באופן עצמאי או בעלות נמוכה יחסית הודות לפלטפורמות מתקדמות כמו וורדפרס, פתרונות מקבילים לסמארטפון לא נחשבים לאיכותיים ומתקדמים. לכן סטודיו בעל שם יכול לייצר הכנסות מרשימות מפיתוח אפליקציות לחברות בעלות פרופיל גבוה.

משווקים עצמאיים

384 שקל - ההפרש בין מחיר אייפון 7 פלוס אצל משווק מורשה ליבוא מקביל

קשה לדמיין זאת, אבל לפני עשר שנים היתה רק דרך אחת לקנות מכשיר סלולרי: ישירות מספקית הסלולר, לרוב בליווי חוזה דרקוני עם התחייבות לשלוש שנים. כניסת הסמארטפון העבירה את הכוח מחברות הסלולר למשווקים מורשים אחרים ולמשווקים עצמאיים שמביאים את המכשירים ביבוא מקביל. שני גורמים אחראים לכך. הגורם הראשון: לפני הסמארטפון לא היתה מודעות גדולה למכשירים. אנשים הכירו את נוקיה ואת אריקסון, אבל לא ממש ידעו איזה מכשיר יש לכל חברה, וקיבלו את מה שבחברות הסלולר האכילו אותם. האייפון, המכשירים הראשונים של HTC וכיום גם הגלקסי S של סמסונג ו־G של LG שינו את המצב. פתאום אנשים רוצים מכשיר ספציפי שהושק השנה, והם יקנו אותו אצל מי שמוכן למכור אותו.

הגורם השני: במשך יותר משנתיים האייפון לא שווק רשמית בישראל. המכשיר הגיע לארץ רשמית רק בסתיו 2009, אבל זה לא מנע ממי שרצה מכשיר כזה לרכוש אותו. תחילה דרך ebay או בנסיעה לחו"ל, ומהר מאוד בסיוע יזמים זריזים שקנו מכשירים בחו"ל ומכרו אותם לקונים בארץ. המהלך הצמיח עסקים רבים שמוכרים ומשווקים מכשירים במחיר תחרותי. חלקם, כמו iStore, הצליחו לתפוס עמדת בכורה בשוק והפכו למשווקים מורשים.

הכניסה הרשמית של האייפון ושל מותגים בולטים אחרים לא עצרה את המשווקים העצמאיים, שהגיבו בתמחור אגרסיבי של מותגים בולטים וביבוא ושיווק מותגים סיניים זולים ללקוחות בררניים פחות. התוצאה היא שוק מסחרי עצום בהיקפו של חנויות עצמאיות לממכר סמארטפונים.

העברת פוקוס למובייל

5.73 מיליארד דולר - הכנסות פייסבוק ממובייל ברבעון השלישי של 2016

הסמארטפון לא רק יצר פלטפורמה להקמת חברות חדשות, אלא גם שינה מהותית את הפעילות של חברות קיימות. והכוונה כאן לא רק ליצרניות סלולר, אלא גם לחברות ששינו את פעילותן ואת המיקוד העסקי שלהן כדי להתאים את עצמן לעידן החדש.

אחת הבולטות בתחום זה היא פייסבוק. הרשת החברתית החלה לפעול לפני עידן הסמארטפון, וגם בשנים הראשונות שלאחר עליית המכשיר עיקר המיקוד שלה היה במחשב האישי. משום כך, החברה היתה בסכנה אמיתית לאבד את הרלבנטיות שלה. המייסד והמנכ"ל מארק צוקרברג החליט לקחת אותה בידיים ולהעביר אותה לעידן המובייל. זה כלל מהלכים כמו רכישת אינסטגרם, וגם עבודת עומק רצינית בפיתוח מחדש של אפליקציות המובייל ובבניית המודל העסקי בתחום. המהלך זכה להצלחה עצומה, וכיום 84% מהכנסות החברה מפרסום מגיעות מהמובייל.

ופייסבוק לא לבד. מיקרוסופט אימצה את האקו־סיסטם של המובייל באופן מלא, לא רק באמצעות פיתוח מערכת הפעלה עבור סמארטפונים אלא גם ביצירת אפליקציות למערכות ההפעלה של המתחרות; טוויטר קפצה על עגלת הסמארטפונים כמעט מההתחלה; ומפתחת השבבים קוואלקום מיהרה לזהות את החשיבות של הסמארטפונים וכיום היא יצרנית המעבדים הגדולה בתחום המובייל. עבור החברות הוותיקות שהשכילו לזהות את חשיבות הסמארטפון, הפכו המכשירים לפלטפורמת צמיחה מואצת והם סייעו להן להישאר רלבנטיות.

מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג. הכניס את החברה עמוק לעולם המובייל רגע לפני שאיבדה את הרלבנטיות צילום: בלומברג

ריגול

15.5 מיליון דולר - הסכום ששילמה מקסיקו לרכישת תוכנת הריגול Pegasus

הסמארטפון יודע עלינו לא מעט. עם מי אנחנו מדברים, מה אנחנו קוראים, איפה אנחנו נמצאים. יש לו מצלמה שיכולה לספק מידע חזותי מיידי על הסביבה שלנו, מיקרופון שיכול להאזין לשיחות וחיבור אינטרנט שיכול לשדר את המידע לכל מקום בעולם. מדובר בכלי מושלם עבור סוכנויות ביון, המכשיר שאם הצלחת להתחבר אליו אתה יכול לקבל גישה לכל פרט בחייו של היעד. יצרניות המכשירים מודעות לזה ונוקטות מאמצים כדי לזהות פרצות אבטחה ולתקן אותן.

בשנים האחרונות ניצבות מולן חברות פרטיות, לא גדולות, שמתמחות בניצול פרצות אבטחה ובפיתוח רוגלות מתוחכמות. החברות האלו פועלות במוד חשאי למחצה. הלקוחות של היותר מהוגנות מביניהן הם ממשלות וגופי ביון, ושל הפחות מהוגנות פושעי סייבר. פעילות המכירות של החברות האלו מתבססת על מערכת של קשרים אישיים וישירים עם גורמים בגופי הממשל השונים.

ככל הנראה אין לחברות האלו הרבה לקוחות - כמה עשרות לכל היותר. אולם הלקוחות האלו משלמים סכומים משמעותיים עבור המוצרים שלהן. אחת החברות הבולטות בתחום היא NSO הישראלית, שהוקמה ומנוהלת על ידי שלו חוליו, יוצא יחידת מודיעין סודית, ועמרי לביא. בגלל החשאיות שבה מתנהל תחום זה קשה להעריך את היקפו, אבל תחקיר "כלכליסט" חשף ב־2012 ש־NSO מכרה את תוכנת הריגול שלה, פגסוס, לממשלת מקסיקו ב־15.5 מיליון דולר ולמדינה אחרת במרכז אמריקה ב־12 מיליון דולר. ב־2014 נרכשה החברה ב־115 מיליון דולר על ידי קרן ההשקעות פרנסיסקו פרטנרס.

חקר החלל

10 מיליארד דולר - עלות פרויקט Starshot של יורי מילנר

פריחת הסמארטפונים הוציאה את ענקיות הטכנולוגיה למלחמת חימוש. כל אחת מנסה להכניס כמה שיותר חידושים למכשירים שלה ומשקיעה סכומים אדירים בפיתוח התקנים קטנים ויעילים יותר. מי שמיהרה לנצל את הטרנד הזה בהצלחה היא תעשיית החלל, שבה לכל גרם שמשוגר מחוץ לאטמוספרה יש עלות כספית משמעותית, במיוחד בתחום הלוויינים.

מאמצים למזעור לוויינים מתקיימים במשך שנים, אבל מזעור הרכיבים שהביאה מהפכת הסמארטפון האיץ מגמה זו. אם בעבר דיברו על מיקרו־לוויינים במשקל של 10–100 ק"ג, בזכות הסמארטפון משוגרים עתה לחלל לוויינים במשקל של קצת יותר מקילו אחד. לוויינים אלו, שמכונים ננו־לוויינים, משוגרים לחלל על ידי חברות פרטיות, מבצעים משימות כמו צילום ואיסוף מידע בשבריר מהעלות של לוויינים מסורתיים (150 אלף דולר עד מיליון דולר לעומת 200 מיליון דולרעד מיליארד דולר). זאת, מכיוון שהם משתמשים כמעט בכל הרכיבים שנמצאים בסמארטפון מודרני, מינוס המסך: מעבד, זיכרון, מגנומטר, GPS, מצלמות ועוד. את כל הרכיבים הללו ניתן לרכוש מן המוכן, שכן בעלויות המחקר והפיתוח נשאו כבר מפתחות הסמארטפונים.