הסם של הסמארטפון: הטאץ' שגרם לשינוי הפעילות המוחית

איור: יונתן וקסמן

לכתבות האחרות בפרויקט:

עשור למהפכת הסמארטפון: כיצד השתנה העולם מאז היום שבו האינטרנט נכנס לכיס הקטן

החיים אחרי מפץ המובייל הגדול: עולם של כלכלה חדשה

איך משתלטת סין על ייצור הסמארטפונים

עדכון תוכנה: ביקשנו ממעצבים צעירים פרשנות מעודכנת לסמלי האפליקציות המרכזיות

דרוש מנוע צמיחה חדש: מחפשים את המהפכה הבאה

תראו מי מדבר עכשיו: לאן הסמארטפונים יתפתחו? 

כמעט בלתי אפשרי להשליך טלפון צדפה ישן של נוקיה מבלי לפגוע בתחום כלשהו של החיים האנושיים שהשתנה באופן רדיקלי מאז חשף סטיב ג'ובס את האייפון הראשון בינואר 2007. אנחנו משתמשים בסמארטפון כדי לקרוא חדשות, לעשות לייקים בפייסבוק, להזמין מונית, לעלות לטיסה, לחפש זוגיות, לתעד את עצמנו ולהעביר את הזמן בתור לדואר בקנדי קראש או פוקימון גו. הטלפון החכם החליף שורה של דרכים קודמות ומסורבלות יותר לעשות דברים ויצר לא מעט פעילויות חדשות לגמרי. משתמש הסמארטפון האמריקאי הממוצע בילה ב־2015 כ־2.8 שעות ביום מול המסך, פי שבעה יותר מאשר ב־2008 (על פי נתוני eMarketer), ומשתמש פייסבוק משקיע כל יום 50 דקות מזמנו בשירות, לעומת 13 דקות בלבד לפני חמש שנים, רובן המכריע דרך הטלפון. 2.1 מיליארד בני אדם, כמעט שליש מהאנושות, השתמשו ב־2016 בסמארטפון, כאשר בדרום קוריאה הגיע שיעור המשתמשים ל־88%, הגבוה בעולם, על פי מכון פיו.

את הצדדים החיוביים והשליליים של השפעת הסמארטפונים על האינטראקציה החברתית, במובנם השטחי לפחות, קשה לפספס: מצד אחד, האנשים הרבים שמסתובבים ברחוב כשהפרצוף שלהם דבוק למסך והתלות המוגזמת במכשיר ובחיבור המתמיד לרשת והניתוק החברתי הגובר מהסביבה המיידית; ומצד שני, הסוג החדש והאינטנסיבי אפילו יותר של תקשורת דרך אפליקציות מדיה חברתית, היכולת להכיר אנשים רבים ורלבנטיים יותר, לשמור על קשר עם בני משפחה וחברים גם ממרחק גיאוגרפי או לתעד התרחשויות שמקוממות אותנו בזמן אמת ולחולל שינוי. אם בוחנים מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, כל אלה הם רק קצה הקרחון של שינויים עמוקים יותר.

צילום: בלומברג

פחות ריכוז, יותר חרדה

"במהלך המחקר שלנו גילינו דבר מטריד: אנשים שלא השתמשו מעולם בסמארטפון פיתחו בתוך שלושה חודשים תסמינים המזכירים את אלה של מכורים כבדים למכשיר", סיפר ל"כלכליסט" פרופ' אברהם צנגן מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן־גוריון. המחקר שערך צנגן, יחד עם שותפו ד"ר אביעד הדר, בחן כיצד משפיע השימוש בסמארטפון מבחינה נוירולוגית, נפשית והתנהגותית על קבוצה של 30 נבדקים שהוגדרו כמשתמשים כבדים.

במקביל נבדקה קבוצת ביקורת בהיקף דומה שהורכבה מאנשים שלא השתמשו בסמארטפון מעולם, אלא רק בסלולרי בסיסי, כאשר בהמשך ניתנה גם לאנשי הקבוצה השנייה טלפון חכם במטרה לבדוק את השינוי שיתחולל אצלם. החדשות הטובות של המחקר, שפורסם בשנה שעברה, היו כי רק 3% מהנבדקים שנרשמו להשתתפות התגלו כמכורים, וכי השימוש לא פוגע בזיכרון. החדשות הרעות היו כי לשימוש כבד בסמארטפון עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת. "ראינו אצלם ירידה ביכולת החישובית הפשוטה, רמות נמוכות יותר של קשב וריכוז, פגיעה ביכולת דחיית הסיפוקים, וירידה בעוררות קליפת המוח הקדמית — תופעה שמאפיינת גם לוקים בהפרעת קשב וריכוז", אומר פרופ' צנגן. "ראינו גם עלייה ברורה ברמת החרדה החברתית, כלומר התגברות תחושות של דאגה ממה האנשים שסביבי יחשבו או יגידו עליי". למרות הנתונים המטרידים, הממצאים שנחשף אליהם במהלך המחקר לא גרמו לפרופ' צנגן להשליך את הסמארטפון לפח. "במבנה החברתי של האנושות היום לא להשתמש בסמארטפון זה כמעט להיות נכה. האנושות עברה שינוי, והמחיר של הסירוב להתאים את עצמך לשינוי הזה הוא גבוה בהרבה מזה שתשלם אם תשתמש במכשיר. אני חושב שכן צריך לפעול להגברת המודעות בציבור להגבלת השימוש, ושהמודעות הזו תגבר עם הזמן".

היעלמותה של השתיקה

כיצד מתבטאת ההתמכרות לסמארטפונים בחיים החברתיים שלנו? סקר שערכה לפני כמה שנים חברת המסחר האלקטרוני גאזל העלה כי 25% מבעלי אייפון משתמשים בו כמעט תמיד גם בסיטואציות חברתיות, ו־70%, על פי מחקר אחר, מתחילים להשתמש בו כבר במהלך השעה הראשונה אחרי היציאה מהמיטה. לתופעות של ירידה בקשב ובריכוז ושל התעצמות החרדה החברתית יכולות להיות השלכות שינועו מפגיעה בהישגים בלימודים ונזק ליכולת ההתקדמות המקצועית ועד לצמצום התקשורת פנים אל פנים עם בני אדם אחרים.

שיעור מעניין אחר אפשר ללמוד מניסויים שונים שבהם אנשים ויתרו על הסמארטפון למשך כמה שעות או ימים. "אף פעם לא שמתי לב קודם לכן עד כמה אנשים בוהים במסכים שלהם כל היום — אולי כי גם אני עשיתי את זה", סיפר כתב "ביזנס אינסיידר" ג'רמי ברק בכתבה שסיכמה את חוויותיו משבוע ללא סמארטפון. "ישבתי ברכבת התחתית והרגשתי כמו חייזר, לבד בקרון מלא בצפצופי קנדי קראש ומבלי שאוכל אפילו לשמוע מוזיקה באוזניות כדי להתעלם מהם", כתב ברק.

במחקר שנערך לפני שנתיים באוניברסיטת קליפורניה נבדקו רמות החרדה של נסיינים כאשר הטלפון נלקח מהם לשעה ורבע בלבד, והראה שמשתמשים כבדים סובלים מזינוק חד ברמת החרדה לאחר 10 דקות בלבד ללא המכשיר, חרדה שרק הולכת ומתגברת ככל שהזמן חולף. "יש כבר אינסוף מחקרים מדאיגים על התמכרות לסמארטפונים אבל עדיין אין מודעות רחבה לנושא, ואני חושב שעוד עשר שנים ידברו על זה כמו שמדברים על התמכרות לסיגריות או הימורים", אומר ליאור פרנקל, מייסד מיזם undigitze.me שעוסק בהתמודדות עם ההתמכרות לשימוש בטלפון. "אנחנו רואים איך החשיפה לסמארטפון מייצרת דור של צעירים שמתנהגים בצורה שונה, כזה שלמשל מתקשר בעיקר באמצעות טקסט ולא דיבור. דור שמצד אחד יכול בזכות האינטרנט למצוא בעולם עוד אלפי אנשים דומים לו, ומצד שני בגלל הטלפון הוא ממשיך להיות בבועה הזו גם ליד המשפחה והחברים", הוא אומר. "ישנו מחקר שבוצע בבוסטון מדיקל קולג' שהראה שהורים נוטים להגיב בצורה הרבה פחות חיובית כשהילד פונה אליהם כשהם שקועים בטלפון, וגם לילדים יש פחות סבלנות לתקשר עם ההורים".

עוד דבר מהותי שהסמארטפונים מחסלים, לדברי פרנקל, אלו פרקי הזמן שבהם אנחנו לא מתעסקים במשהו אלא נמצאים לבד עם עצמנו, בוהים או מהרהרים. "עם הסמארטפון אין יותר זמנים מתים. בכל פעם שיש חלון זמן כזה, אתה תופס את הטלפון ומחפש מה לעשות. רגעי הזמן המת חיוניים ליצירתיות וגם לחיברות, למשל הרגעים האלו ששני אנשים פתאום שותקים בשיחה — זה קורה כי אנחנו צריכים את השתיקה הזו, זה חלק מהותי מהאינטראקציה". חלק מהבעיה, הוא אומר, הוא בגישה של מפתחי האפליקציות, שלא חושבים על ההשלכות הרחבות אלא רק על יצירת התמכרות אצל המשתמש.

את אחת הביקורות הנוקבות בגין יצירת ניתוק חברתי וסביבתי ספג המשחק הפופולרי פוקימון גו. אבל המשחק של חברת ניאנטיק, שהואשם כגורם לתופעות כמו הסגת גבול ותאונות דרכים, הוא במקביל אולי ההמחשה העכשווית הטובה ביותר לעוצמה של הסמארטפון ככלי חברתי בעל השפעה חיובית. המשחק הוציא עשרות מיליוני אנשים מהבית והמשרד אל המרחב הפתוח, יצר חיבורים בין אנשים ושיתופי פעולה שזלגו מהעולם הווירטואלי לממשי, הוביל לשיחות חולין בין זרים ולצורות מעניינות של אינטראקציה, למשל בין שחקנים לבעלי עסקים שהשתמשו בו כדי למשוך לקוחות. ההצלחה האדירה שלו וההטמעה הגוברת של טכנולוגיות מציאות מוגברת טובות יותר בסמארטפונים, כמו "טנגו" של גוגל, מביאה אותנו לראות בו הבטחה לעתיד אופטימי שבו הסמארטפון לא משמש אותנו רק כאמצעי להסתגרות בבועות החברתיות שלנו, אלא ככלי ששובר מחיצות, יוצר הזדמנויות לקשרים אנושיים חדשים והופך את המרחב הווירטואלי להרחבה של העולם הממשי.