ליידי ברברה ג'דג': "אני מתעניינת בכל דבר שהוא מודרני וצעיר. היום זה פינטק"

"אני רוצה למות ליד השולחן שלי, בעבודה. להישאר בבית זה משעמם, לעבוד זה בריא. כשיש לך סיבה לקום מהמיטה, את קמה מהמיטה". ליידי ברברה ג'דג' (69), לשעבר יו"ר הרשות הבריטית לאנרגיה אטומית והאישה הראשונה המכהנת כיו"ר מוסד הדירקטורים הבריטי, מחזיקה בדעות נחרצות לגבי שילובן של נשים בעולם העסקים.

ג'דג', אורחת ועידת לונדון לטכנולוגיה וחדשנות, ביקרה החודש בישראל לרגל מינויה ליו"ר הדירקטוריון של הסטארט אפ היי בוב (Hibob) שמפעיל שירות מבוסס ענן לניהול משאבי אנוש.

"היום אני מתעניינת בפינטק", אומרת ג'דג', אמריקאית־בריטית המתגוררת בלונדון. "בגלל שאני מתעניינת בחברות צעירות ובכל דבר שהוא מודרני. זו הדרך שבה העולם צועד, ואני רוצה לקחת בזה חלק", היא מספרת בריאיון ל"כלכליסט". "ישראל היא מקום שיש לי כבוד אליו, יש פה תעשיית הייטק מדהימה. אני הרי באה מתחום האנרגיה וישראל תמיד הרשימה אותי בגלל שזו ארץ שאין בה משאבים. מה שכן יש כאן זה כישרון וחוכמה. תעשיית ההייטק פה היא מושא הקנאה של העולם כולו. מהבחינה הזו, היי בוב היא המקום המושלם עבורי. אלו נישואים טובים, ואני רוצה להיות חלק מהשידוך".

עם זאת, הנושא העיקרי שג'דג' משקיעה בו את מרצה הוא קידומן של נשים בעולם התעסוקה. "נשים צריכות לעבוד לא בגלל שהן עניות או מסכנות, לא בגלל שהן לבד, אלא בגלל שהן צריכות שיהיה להן כסף משל עצמן", היא אומרת. "כסף משמעו עצמאות. וזה אומר שנשים זקוקות להזדמנויות שוות להתקבל לעבודות טובות ולהתקדם לדרגים בכירים יותר".

ומהי לדעתך הדרך הטובה ביותר לקדם נשים בעולם התעסוקה?

"ראשית, אני חושבת שצריך ללמד נשים מתמטיקה ומדעים כבר מגיל צעיר. שנית, עלינו לחנך נשים להציב לעצמן מטרה להגיע לעמדת מנכ"ל. עלינו להביא כמה שיותר נשים להבנה שזה אפשרי, ובשביל זה אנחנו צריכות שיהיו לנו כמה שיותר מודלים לחיקוי. שלישית, עלינו לחנך את המורים וההורים לשתף פעולה, כדי שיאמרו לה שהיא מסוגלת. ועלינו לגרום למעסיקים לשלב נשים במשרות רווחיות, בניהול חברות. כעת אנחנו רואים נשים בתפקידי כוח אדם או אסטרטגיה, והן נמצאות בצד של ההוצאות במקום ההכנסות. נשים עובדות קשה יותר, הן נאמנות ומחויבות. אין שום סיבה לא לקדם אותן, אבל זה דורש מנהיגות מצד הבכירים".

עד לאחרונה כיהנה ג'דג' כיו"ר קרן הפנסיה הבריטית (PPF), שבין השאר דואגת לפיצויים לעובדים שהחברות שלהם פשטו רגל. סוגיה זו עלתה לכותרות בעקבות קריסת רשת בתי הכלבו BHS באפריל, בפרשייה שזעזעה את בריטניה. בעליה לשעבר של הרשת, סר פיליפ גרין, מיליארדר מוחצן, נטל דיבידנדים בשווי כ־400 מיליון ליש"ט כדי לממן את אורח החיים הראוותני שלו ושל משפחתו ולאחר מכן מכר את הרשת לפושט הרגל הסדרתי דומיניק שאפל עבור 1 ליש"ט. גרין הותיר את החברה, שבינתיים סגרה את כל סניפיה, עם גירעון פנסיוני בגובה 571 מיליון ליש"ט. העובדים, כמובן, נותרו ללא כלום.

את תומכת נלהבת בהגדלת כוחו של רגולטור הפנסיה. זה קשור להתמוטטות של BHS?

"במהלר כהונתי כיו"ר ה־PPF טענתי כי יש לתת לרגולטור של הפנסיה כוח רב יותר. בדיוק כמו שאנחנו מפקחים על נושא התחרותיות: אם יש לך עסקת מיזוג או רכישה גדולה בבריטניה ובארה"ב, עלייך להגיש תוכנית מפורטת לסוכנות הממשלתית ולהראות שאת לא פוגעת בתחרותיות, אותו הדבר צריך להיות תקף גם לפנסיות.

לרגולטור של הפנסיה צריך להיות את הכוח לעצור עסקאות לפני שהן מתרחשות, ולא לאחר מעשה, כדי שמקרים כמו ידידנו סר פיליפ גרין יימנעו מראש".

עבור ג'דג', נושא הפנסיות הוא לא פחות ממרתק. "אנשים חיים יותר, אך גיל הפרישה לא משתנה. את נשארת עם פנסיונרים בני 60 שיש להם עוד 30 שנים לחיות. חייבים להעלות את גיל הפרישה", היא פוסקת, "מה יש לך לעשות כשאתה פורש? כמה גולף כבר אפשר לשחק?".

ליידי ברברה ג'דג'. "אני לעולם לא אהמר נגד ארה"ב. לעולם. אני חושבת שהכלכלה שלה חזקה ותישאר חזקה. לגבי הסיטי של לונדון, אני חושבת שהפחד שאנשים יעזבו את לונדון הוא מוגזם" צילום: ענר גרין

אבל עבור נשים, העובדות במקצועות השוחקים יותר, העלאת גיל הפרישה עלולה להיות מכה נוספת.

"ובכן, זה חל גם על גברים. ואני אישית חושבת שעבודה היא פריבילגיה. אמי הייתה דיקאנית בקולג' עד גיל 88 ולאחר שפרשה היא חלתה בדמנציה. אני רוצה להישאר בעבודה שלי כמה שאוכל", היא מדגישה.

כאמריקאית שחיה בבריטניה, איך הרגשת לאחר פרסום תוצאות משאל העם על ברקזיט?

"אני תמכתי בהישארות באיחוד האירופי, אבל כיו"ר המוסד לדירקטורים לא יכולתי להביע את דעתי האישית. אני לא אומר שאני לא מודאגת, אבל אני גם לא מיואשת. הארמגדון לא יגיע והבריטים היו אומת סחר גם לפני הקמת האיחוד האירופי. אנחנו אנשים יצירתיים ונגרום לזה לעבוד. אבל יהיה חוסר וודאות, ובטווח הבינוני זה יהיה קשה", מזהירה ג'דג'.

מה תחושתך לגבי תוצאות הבחירות בארה"ב?

העם האמריקאי אמר את דברו, ועלינו לתמוך בנשיא החדש שלנו. טראמפ, עם הקשרים העסקיים שלו, יכול להביא הרבה אנשי עסקים לבית הלבן, ואני מאמינה שזה דבר טוב. אבל הכי חשוב, שיקשיב לאנשים שמייעצים לו. הנשיא רייגן, למשל, הוא מודל טוב לנשיא טראמפ. לרייגן היו יועצים חכמים והוא אכן הקשיב לעצות שלהם, וזה מה שהפך אותו לנשיא מוצלח. אני מאמינה שגם טראמפ יכול לעמוד במשימה. יש לו הזדמנות יוצאת דופן והוא יכול וצריך להשתמש בה.

איך את חושבת שבחירתו תשפיע על הכלכלה העולמית ועל המעמד של ארה"ב בתוכה?

אני לעולם לא אהמר נגד ארה"ב. לעולם. אני חושבת שהכלכלה שלה חזקה ותישאר חזקה. לגבי הסיטי של לונדון, אני חושבת שהפחד שאנשים יעזבו את לונדון הוא מוגזם. הרבה אנשים רוצים לחיות בבריטניה, כי זה מקום טוב לגור בו מכל הבחינות. המוסדות הפיננסיים כבר ימצאו את הדרך להשאיר את המטות שלהם בלונדון ובמקביל יפתחו סניפים בערים אירופיות אחרות.

את רואה קשר בין תוצאות משאל העם בבריטניה לבחירות האמריקאיות?

לאחר שהתפרסמו תוצאות הברקזיט, אמרתי שזה לא מבשר טובות לארה"ב. יש תנועה פופוליסטית נגד הגלובליזציה ברחבי העולם. לא רק בבריטניה, אלא גם באירופה. אנשים חוששים מהשפעות הגלובליזציה על המשרות, הם חוששים מסין ומההשפעה של הטכנולוגיה. הם לא רואים את היתרונות של הגלובליזציה וההגירה מפחידה אותם, ובמקביל הם אבלים על העבר, כי הכל נראה טוב יותר במבט לאחור. ואז הם הולכים ומצביעים נגד מפלגות ליברליות ודמוקרטיות שתומכות בקידמה. הם אומרים, נבנה חומות, נחזור לעבר ונעצום עיניים למול העתיד. אבל זה בלתי אפשרי. היו דברים טובים בעבר, אבל האמת היא שהעולם הוא מודרני ואין דרך להתחמק מזה. אלו שלא יקפצו על העגלה פשוט יילכו אחורה. העתיד כאן, ואנחנו צריכים להסתגל לעובדה הזאת. חייבים להמשיך ללכת קדימה ולא להביט לאחור ולו לרגע".