תיקון לחוק זכויות היוצרים יחייב ספקי שירות להלשין על לקוחות

מגבילים את החופש של הגולשים, בשם זכויות היוצרים: תזכיר לתיקון חוק זכות יוצרים, שפרסם השבוע משרד המשפטים, נותן בידי בעלי זכויות יוצרים כלים חסרי תקדים שיאפשרו להם לחסום פעילות של אתרי הורדות פיראטיים ולהורות לספקיות אינטרנט לחשוף את זהות הגורמים שמאחורי אותם אתרים.

החוק נותן לבעלי זכויות יוצרים מגוןן כלים על מנת לבלום שיתוף של תוכן פיראטי באינטרנט. בין השאר, הוא מאפשר לבעלי זכויות יוצרים לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו שיורה לספקיות אינטרנט לחסום את הגישה לאתר אינטרנט שבו יש תוכן פיראטי. בית המשפט אף יוכל להוציא את הצו במעמד צד אחד, כלומר מבלי שלמפעיל האתר תינתן אפשרות להציג את עמדתו, אם הוצגו לו ראיות שלפיהן עיכוב הוצאת הצו עלול לגרום נזק חמור למבקש.

בנוסף יכול בעל זכויות יוצרים לבקש מבית המשפט להוציא צו שיחייב ספקיות אינטרנט, או גורמים רלוונטיים אחרים, למסור פרטים מזהים שמצויים ברשותם ושנדרשים לשם הגשת תביעה נגד מפר זכויות היוצרים. במקרה שהוצא צו שכזה, הגורם שאליו הופנה הצו אף מחויב להודיע לבית המשפט אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע שעשויים להביא לזיהוי הגורם.

איילת שקד. תגיש את התזכיר לאישור ועדת השרים לחקיקה צילום: דור מנואל

כן מרחיב החוק את הפעולות שביצוען מהווה עבירה לפי חוק זכויות יוצרים, ואלו כוללות מעתה העמדת יצירה לרשות הציבור או שידורה, בלי רשות בעל זכויות היוצרים ובמטרה להפיק רווח. העונש הקבוע לעבירות אלו יעמוד על שנה אחת.

היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, אמר ל"כלכליסט" ששינוי זה מהווה החמרה מהותית לעומת החוק הנוכחי. כיום החוק אוסר רק על מכירה של עותק שמפר זכויות יוצרים, בעוד שהשינוי יהפוך גם מפעילי אתרים שמציגים פרסומות לצד תכנים פיראטיים לעבריינים פליליים. "במשרד המשפטים מנסים להפוך אתרים שמעמידים לציבור יצירות (בין אם ביודעין ובין אם לא) לכאלו שיש להם אחריות פלילית", הוא אמר. "תזכיר החוק מייצר עתיד מדאיג שידיר מישראל חברות טכנולוגיה שיפחדו מהליכים פליליים".

פרסום התזכיר על ידי משרד המשפטים נועד על מנת לאפשר לציבור להציג את הערותיו והתנגדויותיו, לפני הפיכת התזכיר להצעת חוק ממשלתית, שתוגש לאישור ועדת השרים לחקיקה על ידי שרת המשפטים, איילת שקד.

יהונתן קלינגר. חוק דרקוני צילום: גיא אסיאג

"החוק המדובר הוא דרקוני, וחסר כל היגיון בעולם הדיגיטלי", הוסיף קלינגר. "הוא קובע שמי שהפרו את זכויות היוצרים שלו נפגע פגיעה חמורה בהרבה ממי שפרסמו תמונות עירום שלו. שרון פרי לא תוכל לפנות לבית המשפט לקבל צו לעצור פרסומים שפוגעים בה, אבל שלמה ארצי יוכל ללכת לבית המשפט לקבל צו להוריד אתר אינטרנט.

"הצו הזה הוא המשך המדיניות הלא-דמוקרטית של משרד המשפטים שמנסה לסכל את חופש הביטוי. החוק יחייב את ספקי השירות להלשין על לקוחות שלהם, ומטיל אחריות שתדיר אתרי אינטרנט מישראל. החוק לא בא להגן על הציבור, הוא בא להגן על קבוצה קטנה מאוד של בעלי אינטרס. מדינת ישראל צריכה להגביר את חופש היצירה. הגברת חופש היצירה מגיעה כאשר מייצרים חוקי זכויות יוצרים מקלים יותר.

"הצעת החוק הזו היא התגשמות החלומות הוורודים של הלוביסטים של חברות המוזיקה. החוק עצמו מציע גם חסימת אתרים וגם חשיפה של גולשים אנונימיים שפרסמו. שני הצעדים האלו קיצוניים במיוחד, וניתנים רק לבעלי זכויות יוצרים. לא למי שהפרטיות שלו נפגעה, לא למי שהוציאו דיבתו, כי זכויות יוצרים מעל הכל לפי החוק הזה".

שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה בהודעה לעיתונות שהתיקון לחוק יגן על היוצרים הישראלים: "עולם המשפט מקפיד להתעדכן ולהתאים את הוראותיו למציאות המשתנה. גניבה היא גניבה היא גניבה. אין כל הבדל בין גניבה מחנות לגניבה באינטרנט. מדינת ישראל התברכה ביוצרים מעולים, ומחובתה להגן עליהם מפני פיראטים. העדר ההגנה על היוצרים פוגע במוטיבציה ליצור וממילא גם בעושר התרבותי הישראלי".