500 מיליארד יורו וכל אירופה תחובר לאינטרנט מהיר עד 2020
נשיא הנציבות האירופאית ז'אן-קלוד יוניקר פרש את התוכנית השאפתנית שלו לחידוש תשתיות התקשורת ביבשת, והצהיר כי היא צפויה לייצר 3.3 מיליון מקומות עבודה חדשים עד 2025
- למה נסגרו עמדות האינטרנט בניו יורק?
- צוקרברג: הלוויין שלנו נהרס, אבל אנחנו מחויבים למשימה לחבר את כולם
- גוגל מעבירה עשרות מעובדי נסט לשעבר לפרויקט הבית החכם שלה
ערים גדולות ומתוירות כמו פריז נהנות מחיבור מהיר, אך בכפרים המצב שונה צילום: אי פי איי
התוכנית של יוניקר נרחבת, וכוללת בין השאר רפורמה של ממש בתחום זכויות היוצרים, מה שיוכל לשפר את הגישה של אזרחי היבשת לשירותי סטרימינג ותכנים לפי דרישה, זכויות ורשיונות שידור ותקשורת, השקעות בטכנולוגיה בכלל וביוטכנולוגיה בפרט, ועוד. אבל גולת הכותרת הייתה הכרזה על מפת דרכים שאפתנית ל-20 השנים הקרובות, שתשנה מקצה לקצה את תשתיות התקשורת במדינה וגם את הדרך שבה אזרחים באירופה צורכים ומשלמים על גישה לרשת.
לפי יוניקר, על ידי השקעה בתקשורת ופריסת רשתות ויי-פיי חינמיות ורשתות סלולר דור חמישי ברחבי אירופה, הנציבות תוכל ליצור 3.3 מיליון מקומות עבודה עד 2025. עם זאת, התוכנית צפויה לעלות כ-500 מיליארד יורו, ולפי הערכות הנציבות יש מחסור של 155 מיליארד יורו בין התקציבים המתוכננים של הממשלות המקומיות והחברות המסחריות ובין הצורכים בפועל. יוניקר מציע לממן את ההפרש על ידי רפורמה של ממש בתחום התדרים – הנציבות ממליצה לשחרר תדרים שכבולים בהסכמים ישנים (למשל תדרים המוקצים לשידורי טלוויזיה ברדיו) וליצור דרישות ספציפיות לניצול אפקטיבי.
יוניקר גם רוצה להגביר את התחרות בשוק על ידי הורדת עלויות הניוד – תוכנית שהוצגה כבר ב-2013 אבל עדיין תקועה בדיונים בפלרמנט, וכן רגולוציה שתקל על צרכנים לעבור מחברה לחברה. מעבר לכך, הוא רוצה להפוך את המערכת למאובטחת יותר, כולל האפשרות לפנות למוקדי חירום, סיוע ומשטרה דרך האינטרנט.
אינטרנט מהיר גם ביישובים קטנים
בהימצא התקציב, אומר יוניקר כי הנציבות תוכל להתחיל לבצע ניסויים ברשתות סלולר דור חמישי כבר ב-2018, לאפשר את הפריסה של הרשתות במרכזי הערים הגדולות ב-2020 ולסיים את הפריסה ברחבי היבשת עד 2025 - עם דגש על כל הכבישים הראשיים ומסילות הרכבת.
צילום: בלומברג בנוסף, עד 2025, כל ספקיות התקשורת יצטרכו להציע חיבור מינימלי של מאה מגה-ביט לשניה, הוסיף יוניקר. כל בתי החולים, הבניינים הממשלתיים והאוניברסיטאות יצטרכו להיות מחוברים בחיבור מינימלי של 1 גיגה-ביט. מהירות חיבור מינימלית כה גבוהה תדרוש שינוי דרסטי משמעותי בתשע השנים הקרובות. מהירויות הגלישה כיום באינטרנט, לפי חברת המחקר אקמאי, נעות בין 21.3 מגה-ביט בנורבגיה ו-7.2 מגה-ביט בקפריסין. בלא מעט מדינות אירופאיות, ביניהן אפילו ספרד, גרמניה ופורטוגל, לפחות מ-50% מהאוכלוסיה יש חיבור אינטרנט מהיר. בצרפת השיעור עומד על 28% בלבד, וביוון 16%.
למרות מצב התשתיות הנוכחי, יוניקר מבטיח כי עד 2020, כל מרכז עיר וכפר יקבל כיסוי מלא של גישה לאינטרנט חינמי. אומנם יש כיום כבר אינטרנט חינמי במרכזי ערים מתויירות היטב כמו פריז, אבל בפרברים וישובים קטנים יותר הסיטואציה שונה לחלוטין. בתמורה, יוניקר מבטיח להוריד חלק מהדרישות הרגולטוריות הקיימות שמכבידות על ערים קטנות – כמו ההקמה של נקודות טלפון ציבורי, הקצאות ספקטרום לתחנות רדיו ציבוריות ועוד.
זהו חזון שאפתני, אבל מומחים מטילים ספק ביכולת של הנציבות להוציא אותו לפועל. כך למשל, הנציבות הבטיחה בעבר רפורמה בתחום עלויות הנדידה ברשתות סלולר, מה שהיה אמור להקל על אירופאים לעבוד בכל רחבי היבשת בלי לשלם סכומים נוספים, אבל הרפורמה נתקעה. הנציבות גם התקשתה להגיע להסכם חדש עם ארצות הברית בנושא שיתוף מידע עם חברות אמריקאיות, ופריסת רשתות הסלולר דור רביעי סבלו מקושי רב בהקצאת ספקטרום.
אחרים ציינו כי הסכום שיוניקר הקצה לתוכנית לפריסת רשתות ויי-פיי – 120 מיליון יורו – נשמע משמעותית נמוך מהנדרש. "היום אתה יכול למצוא ויי-פיי ברחובות הראשיים גם בישובים קטנים" אמר מארק ניומן, אנליסט בחברת ConnectivityX, ל-BBC. "אבל אני לא רואה איך עיריות קטנות ומחושבות-כלכלית יצדיקו את ההשקעה בפריסת ויי-פיי בפארק או בכיכר".
