מאקרו טכנולוגי
היוזמה של ווטסאפ לתת קול גם למי שהושתק היא חדירה לפרטיות
מפעילות שירותים נוקטות בדרכים אגרסיביות יותר כדי להגביר את זמן השימוש והשהייה באפליקציות וברשתות חברתיות ומתחילות לחצות את הגבול שבין נדנוד להטרדה של ממש
תכונה חדשה שנוספה לאחרונה לווטסאפ ומאפשרת למשתמשים להקפיץ התראות לחבריהם לקבוצה גם אם האחרונים סימנו אותה כמושתקת זוכה לביקורת רבה ברשתות החברתיות. במקביל, משתמשים בפייסבוק מדווחים על קבלת התראות מהאפליקציה שמעדכנות אותם בכמות גדולה של עדכונים שטרם בדקו. שתי התכונות הללו מצטרפות למגמה גוברת של מפעילי הרשתות החברתיות ופייסבוק בראשן להגביר את תדירות הביקורים של משתמשיהן מבלי לבחול באמצעים.
- האפליקציה שרוצה לעשות מהפכה בהמלצות למסעדות
- חצי מבעלי הסמארטפון לא מורידים אפליקציות חדשות
- תביעה נגד טוויטר: הבטיחה למשקיעים שמספר המשתמשים יעלה
המטרה ברורה: יותר זמן שימוש פירושו יכולת להפיק תובנות עמוקות יותר על המשתמש שניתן לתרגם בהמשך להכנסות. עקרון הגברת מידת השימוש והמעורבות של המשתמש על חשבון פגיעה בפרטיותו אינו חדש, אך בשנים האחרונות האגרסיביות שלו הלכה וגברה. אם בעבר חברות הציגו שירות בתקווה שבני אנוש ימצאו בו עניין, כעת הן לא בוחלות באמצעים כדי להזכיר להם שהן שם. לאט לאט הגישה האגרסיבית של השירותים מתחילה לחצות את הגבול מנדנוד חסר משמעות לכיוון ספאם או הטרדה.
זה אמנם עדיין לא דואר זבל - בכל זאת מדובר בקבוצה שהמשתמש הוא חלק ממנה - אך כן ניתן להגדיר את התופעה כהתראות זבל. ההתראות הללו לא משפרות את איכות חיי המשתמש, שכן אם הוא רוצה להתעדכן בהודעות הווטסאפ או הפייסבוק שלו, הוא יודע היטב כיצד לעשות זאת. אם השתקנו את קבוצת הווטסאפ של הקולגות מהעבודה או של ההורים בגן, כנראה שהיתה לנו סיבה טובה לכך. ולאפשר לחברים בקבוצה להכריח את המשתמש לשים לב לנוכחותם היא לא בדיוק הדרך הנעימה ביותר למשוך את תשומת לבו של המשתמש.